אביבה סיגל (62) נחטפה מביתה יחד עם בעלה קית' (64), שעדיין מוחזק בשבי חמאס, ושוחררה במסגרת עסקת החטופים לאחר 51 ימים בשבי. הערב (שישי), 133 ימים מאז פרוץ המלחמה, היא סיפרה על התחושות בשבי ולאחר השחרור, ועל הציפייה לשובו של קית'. "יש שם בנות שנוגעים בהן, חס וחלילה שנכנסות להיריון, יש שם בנים שאולי נוגעים בהם שאולי לא נכנסים להיריון - אבל עוברים התעללות יום יומית כל הזמן", אמרה.
1 צפייה בגלריה
"חייבים להחזיר את כולם מיד, יש שם פצועים ויש חטופים שלא מקבלים תרופות". אביבה סיגל
(צילום: שלו שלום)
בנוגע ליחס של מחבלי חמאס לחטופים בשבי, הוסיפה בריאיון לכאן 11 כי "הם עשו מה שהם רוצים מתי שהם רוצים. הם עושים הכל בשביל שנקשיב להם, והקשבנו והתנהגנו למופת, אבל תמיד שאלתי את עצמי 'למה הם ממשיכים להתנהג אלינו באכזריות ותוקפנות?'".
אביבה התייחסה לבעלה קית', ואמרה כי "אני בטוחה שהוא שם בהישרדות כמו שאנחנו היינו ביחד כשהייתי איתו. זו הישרדות יום יומית, דקה אחר דקה, שכל הזמן קורים דברים, וזה מפחיד מאוד. צריך לעזור לקית' לחזור הביתה כי הוא לא יכול לבד.
"חייבים להחזיר את כל החטופים עכשיו ומיד. יש שם אנשים פצועים ויש שם אנשים שלא מקבלים תרופות", הוסיפה. "אני לא קיבלתי את התרופה הנכונה שלי וקית' צריך תרופה יום יומית ואני מקווה מאוד שהוא מקבל אותה, ואני לא יכולה להיות בטוחה בזה".
לפני כחודש הגיעה אביבה סיגל לשדולה למען החטופים בכנסת, שם סיפקה את אחת העדויות המטלטלות שנשמעו עד כה על תקופתה בשבי. לדבריה, באחד מהימים חטופה צעירה חזרה מהשירותים בשבי נסערת. המחבל ש"שמר" עליהן פגע בה מינית, העידה. "אני רוצה לספר לכם על כמה קטעים שהיו לי קשים מאוד כי היו מיליונים כאלה ואני יכולה להמשיך לדבר איתכם שבוע", פתחה את דבריה.
קשה לצפייה: העדות המטלטלת של אביבה סגל
(צילום: ערוץ כנסת)
"אחת הבנות חזרה אחרי שהיא הלכה לשירותים רגע לעשות פיפי וראיתי על הפרצוף שלה שהיא נסערת אז קמתי וחיבקתי אותה והוא (המחבל) נכנס ואמרתי לה שאני אוהבת אותה, עשיתי לה לב, אבל היה אסור לנו לחבק". לדבריה, בשלב הזה הבינה שמשהו לא בסדר: "אני רואה שהיא נסגרת ושקטה והיא לא היא. וסלחו לי, אני אגיד מילים לא יפות, אבל הבן זונה הזה נגע בה. והוא לא נתן לי אפילו לחבק אותה אחרי שזה קרה. זה נורא זה פשוט נורא. אמרתי לה שאני מצטערת".
במקרה אחר, סיפרה אביבה, עינו השובים חטופה צעירה אחרת מכיוון שחשבו שהיא קצינה בצה"ל. "הם עינו אותה לידי. לידי. ואני עדה לזה. אני עדה למה שקורה שם. מה שקורה שם זה פשוט קטסטרופה. אי-אפשר להמשיך. אני אומרת אני פה מדברת דקה, שתי דקות ואני אומרת כל כך הרבה. כמה מילים אנשים יכולים לדבר וכלום לא קורה. אתם חייבים לתת לנו תקווה, אנחנו מאבדים את זה. אני רוצה לעמוד פה על השולחן, אם היה לי את האומץ, ולצרוח בשבילם. בשביל כל החטופים שם אבל לא אעשה את זה כי אני בן אדם תרבותי. הם לא תרבותיים, הם לא אנושיים".
