דוח מבקר המדינה שפורסם אחר הצהריים (ג') מצא ליקויים בעבודת המטה המנהלי של ועדת הבחירות המרכזית בהיבטים שונים של הפעלת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות במערכת הבחירות האחרונה.
סרטון הסברה על מפקחי טוהר הבחירות, בחירות 2019
(צילום: לשכת הפרסום הממשלתית)
לפי הדוח, בין הבחירות לכנסת ה-22, שהתקיימו בספטמבר 2019, לבחירות לכנסת ה-24 שהתקיימו שנה וחצי מאוחר יותר, זינקה ההוצאה הכוללת של ועדת הבחירות המרכזית בכל הקשור להפעלת מערך הפיקוח על טוהר המידות פי שלושה. מ-17 מיליון שקלים ל-51 מיליון שקלים.
ההחלטה התקבלה מבלי שעמדו בפני נשיאות ועדת הבחירות המרכזית מלוא הנתונים הרלוונטיים, כתב המבקר. לרבות נתונים על עלויות ההרחבה או יעילות המערך.
המבקר רמז כי היעילות של הגדלת המערך לא ברורה. למרות הגידול הניכר במספר המפקחים ובעלויות מערך הפיקוח, בבחירות לכנסת ה-24 לא נכח מפקח טוהר בחירות ב-18% מהקלפיות שהוועדה עצמה הגדירה כקלפיות רגישות בהיבט של טוהר הבחירות.
לצד ההצבה הנרחבת של מפקחים ברובן המכריע של הקלפיות, דווקא בקלפיות שבהן נדרש פיקוח מוגבר, שיעור הקלפיות שנעדר מהן מפקח היה גבוה מהממוצע.
המבקר ציין כי למרות שעברה כשנה בין הבחירות לכנסת ה-23 לבחירות לכנסת ה-24 ועדת הבחירות לא בחנה את יעילות מערך הפיקוח ועד עתה לא החלה בבדיקה כזאת. המבקר העיר כי ההחלטה להגדיל את היקף המפקחים התקבלה שלא על סמך בדיקת יעילות המערך.
הדוח מציין כי רק ב-7% מהקלפיות נדרשה בדיקת עומק בעקבות דיווח של מערך הפיקוח. כמו כן, הוועדה העבירה למשטרה תצלומים לצורך חקירת חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות לכנסת ה-24 בעשר קלפיות.
ליקויים התגלו גם ברכישת המצלמות בבחירות האחרונות. לצורך שלוש מערכות הבחירות האחרונות לכנסת רכשה ועדת הבחירות המרכזית 15,500 מצלמות במצטבר עבור מערך הפיקוח על טוהר הבחירות, בעלות כוללת של 19.3 מיליון שקלים. בפועל, כך עלה מהדוח, נדרשו הלכה למעשה כ-2,200 מצלמות פחות מאלו שנרכשו.
בנוסף, הוועדה רכשה מערכת ממוחשבת לניהול דיווחי מפקחי טוהר הבחירות ביום הבחירות כחודש לפני יום הבחירות לכנסת ה-24. בזמן אמת 34% מהמפקחים לא הצליחו להתקשר עם המערכת באמצעות האפליקציה הייעודית.
בביקורת עלה עוד כי ועדת הבחירות לא פרסמה את ההחלטות של ועדת המכרזים ושל ועדת הפטור המשרדית בדבר רכש מצלמות הגוף ורכש המערכת הממוחשבת בפטור ממכרז, כנדרש בתקנות חובת המכרזים.
2 צפייה בגלריה
ספירת הקולות בבחירות האחרונות. המידע במערכות הממוחשבות על חשד לפגיעה בטוהר הבחירות היה חסר
(צילום: רפי בן חקון, לע"מ)
המבקר מצא עוד כי המידע במערכות הממוחשבות של ועדת הבחירות בנוגע לטיפול בחשדות לפגיעה בטוהר הבחירות היה חסר. בין היתר התגלו חוסרים בכרבע מהדיווחים שהטיפול בהם הסתיים בנוגע לבחירות לכנסת ה-22, בכשליש מהדיווחים שנסגרו בנוגע לבחירות לכנסת ה-23, וכמעט ב-40% מהדיווחים שנסגרו בנוגע לבחירות לכנסת ה-24.
ויש גם מילה טובה, בין הליקויים. מבקר המדינה כתב בסיכום הפרק כי המשרד מציין לחיוב את עצם הצלחת ועדת הבחירות המרכזית לקיים את הבחירות לכנסת ה-24 בעיצומה של מגפת הקורונה.
מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "הפרויקט הוכיח את עצמו כמחויב המציאות המורכבת שליוותה את ארבע מערכות הבחירות האחרונות שהתקיימו ברצף, תוך ניסיונות ללא הרף לערער את אמון הציבור בבחירות ובתוצאותיהן.
"הוועדה חולקת על מסקנות דוח הביקורת ועומדת על עמדתה כי אין ספק שכלל תכליות הפרויקט הושגו, והפרויקט הצליח מעבר למצופה ונחל הצלחה כבירה. אין חולק כי האופן שבו הסתיימה מערכת הבחירות האחרונה, תוך קבלת אמון הציבור בבחירות ובתוצאותיהן, ניתן לזקוף במידה רבה למערך מפקחי טוהר הבחירות.
"עלויות הפרויקט לא חרגו מהערכה הראשונית שהוצגה בפני מקבלי ההחלטות. חלק ניכר מהעלויות, כ-15 מיליון שקלים, הינן הוצאות חד פעמיות, שכן שימשו לרכש המצלמות שישמשו גם במערכות הבחירות העתידיות. הוועדה הייתה מחויבת לרכוש מבעוד מועד מצלמות בהיקף הצפוי בהתאם לנתונים שהיו בפניה באותה העת, ובוודאי שלא ניתן היה להמתין עד ליום הבחירות להזמנתן.
"אכן, לא כל המפקחים הצליחו להתקשר באמצעות האפליקציה שפותחה בזמן אפסי. הוועדה נערכה מראש לאפשרות זו, נקבעו מראש בקרות, כללים וחלופות שונים לאבטחת קבלת דיווח על אירועים בקלפיות. הזהירות שבה פעלה הוועדה הוכיחה עצמה כיעילה ונכונה, וכל הדיווחים הגיעו לידי הוועדה".
