נברסקה לא נחשבת למדינת מפתח מתנדנדת. להיפך: היא מדינה רפובליקנית "עמוקה", והפעם האחרונה שדמוקרט ניצח בה בבחירות לנשיאות היה לינדון ג'ונסון ב-1964. אבל בימים אלה מתחולל שם קרב דרמטי למדי על האלקטור הבודד שמוקצה למחוז הבחירה השני של נברסקה, שם יש תמיכה גדולה הרבה יותר בדמוקרטים משאר אזורי המדינה, ותוצאות הקרב הזה עשויות אולי להכריע את הבחירות בארה"ב כולה.
ארה"ב בוחרת 2024 – סיקור נרחב בעמוד המיוחד של ynet:
• "עדיין אנדרדוג": מומנטום להאריס בסקרים - ומאבק צמוד במדינות המפתח
• מצביעים מוסלמים מחרימים את האריס – ויבחרו במועמדת היהודייה לנשיאות
• "נאצי שחור": הסקנדל שמאיים על סיכויי טראמפ במדינה הרפובליקנית
• טראמפ נאם עם עניבה צהובה ותקף יהודים שיצביעו להאריס: "טיפשים"
בימים האחרונים פועלים דונלד טראמפ ואנשיו לשנות את שיטת הבחירות החריגה של נברסקה, שהיא ומיין הן המדינות היחידות מבין 50 מדינות ארה"ב שמאפשרות פיצול של האלקטורים שמוקצים להן, שבשיטה האמריקנית קובעים בפועל את זהות הנשיא הנבחר. 48 המדינות האחרות מעניקות את כל האלקטורים שלהן – שמספרם נקבע לפי גודל האוכלוסייה של כל מדינה – בשיטת "המנצח זוכה בכול". בשיטה זו, גם אם המועמד ניצח במדינה מסוימת בפער זעום, הוא עדיין יגרוף את כל האלקטורים שלה.
אלא שנברסקה שמעניקה חמישה אלקטורים ומיין שמעניקה ארבעה, מאפשרות פיצול של חלקם לפי זהות המנצח בתוך כל מחוז בחירה בתוכן: שלושה מחוזות בנברסקה ושניים במיין (שאר האלקטורים מוקצים בהן למי שניצח בכל המדינה). טראמפ אמנם צפוי לנצח בקלות בנברסקה ככלל, אבל במחוז השני שבו נכללת העיר הגדולה ביותר במדינה אומהה יש ליריבתו הדמוקרטית קמלה האריס סיכוי גדול לנצח: מאז שינוי שיטת הבחירות בנברסקה ב-1992, שני דמוקרטים ניצחו במחוז הזה וקיבלו את האלקטור הבודד שלו – ברק אובמה ב-2008, וג'ו ביידן ב-2020.
כעת מפעילים טראמפ ואנשיו לחץ כבד על המחוקקים בנברסקה לשנות ברגע האחרון את שיטת הבחירות, ולהפוך אותה לשיטת "המנצח זוכה בכל", כך שהמועמד הרפובליקני יגרוף את כל חמשת האלקטורים של נברסקה ולא רק ארבעה מהם. לא ברור אם הלחץ הכבד הזה יביא לשינוי המיוחל מבחינת הרפובליקנים, אבל יותר מכל הוא מראה עד כמה צמודות תוצאות הבחירות בארה"ב עשויות להיות.
בשבועות האחרונים האריס אמנם הגדילה את הפער על טראמפ בסקרים הארציים, אלו שמעידים על הלך הרוח בכלל החברה האמריקנית, אבל בשיטת האלקטורים המדד הזה לא קובע: למעשה, ייתכן מאוד שהמנצח בבחירות לא יזכה ברוב הקולות מבין כלל אזרחי ארה"ב – כפי שקרה לטראמפ במרוץ מול הילרי קלינטון ב-2016, ולג'ורג' בוש הבן במרוץ מול אל גור בשנת 2000.
המנצח בשיטה האמריקנית הוא המועמד שגרף את המספר הרב ביותר מבין האלקטורים. הם למעשה "נציגי העם": אף שביום הבחירות יוצאים האמריקנים להצביע למועמד לנשיאות, מבחינה פורמלית הם אינם מצביעים לו עצמו אלא לאלקטורים ממפלגתו. אחרי יום הבחירות, כשנודע מי משני המועמדים קיבל את רוב הקולות בכל אחת ממדינות ארה"ב, האלקטורים מטעם המפלגה באותה מדינה משתתפים בהצבעה הרשמית של חבר האלקטורים הכלל-ארצי, ובהצבעה זו, ורק בה, נבחר בפועל הנשיא הבא. האלקטורים המייצגים את המדינה בהצבעה הרשמית מצופים להצביע עבור המועמד שבו רצו התושבים ש"שלחו אותם".
חבר האלקטורים מונה בסך הכול 538 איש, וכדי לנצח בבחירות לנשיאות צריך מועמד לגרוף יותר ממחצית האלקטורים, כלומר לזכות ב-270 צירים. בשיטה האמריקנית מוכרעות לרוב הבחירות במדינות שבהן הפער צמוד במיוחד, והן מכונות לפיכך "מדינות מפתח". הסקרים אכן חוזים קרב צמוד מאוד – עם פער של אחוזים או שברי אחוזים לטובת טראמפ או האריס בשבע מדינות: פנסילבניה, מישיגן, ויסקונסין, צפון קרוליינה, ג'ורג'יה, אריזונה ונבאדה.
אחד התרחישים הסבירים לפי הפרשנים הוא שהאריס תנצח בפנסילבניה, ויסקונסין ומישיגן – שלוש מדינות שמכונות "החומה הכחולה" – אבל תפסיד בשאר מדינות המפתח. רק הבוקר התפרסם סקר חדש של "ניו יורק וטיימס" ולפיו טראמפ הגדיל את הפער מול האריס באריזונה (50% מול 45%) ומוביל עליה בפער של ארבעה אחוזים בג'ורג'יה, עם פער קטן יותר של שני אחוזים לטובתו בצפון קרוליינה.
אם התרחיש הזה יתממש והאריס תנצח רק במדינות "החומה הכחולה", אבל תפסיד בשאר מדינות המפתח, היא תגרוף 269 אלקטורים – וטראמפ יהיה צמוד אחריה עם 268. במצב שכזה, ואם שיטת הבחירות בנברסקה לא תשונה, המחוז השני יוכל להעניק להאריס את האלקטור הבודד שיהיה חסר לה כדי להגיע למספר הקסם: 270.
אם היא תפסיד במחוז הזה, אז ייווצר למעשה תיקו 269-269 בינה לבין טראמפ – מצב שבו החוקה האמריקנית קובעת כי בית הנבחרים הוא זה שיכריע את זהות הנשיא הבא. כעת לרפובליקנים יש שם רוב זעום, אבל בכל מקרה ההצבעה הזו לא תהיה הצבעה רגילה, ולכל משלחת מחוקקים מכל מדינה יהיה רק קול אחד. כיוון שיש יותר מדינות רפובליקניות מאשר מדינות דמוקרטיות – וכאן לא משנה גודל האוכלוסייה שקובע את גודל המשלחת – השיטה הזו נותנת יתרון ברור לטראמפ בתרחיש של תיקו.
האריס מקווה כמובן שלא תצטרך להסתמך על אותו אלקטור בודד במחוז השני של נברסקה כדי להביס את טראמפ, אבל הדמוקרטים עדיין משקיעים שם משאבים כדי להבטיח בו ניצחון, ומכנים את המחוז הזה "הנקודה הכחולה", בתוך נברסקה "האדומה". לאחרונה אף הציבו פעילים שלטים לבנים עם נקודה כחולה במרכזם בחצרות בתים רבים באומהה, כסמל למעוז התמיכה הדמוקרטי במדינה הרפובליקנית – אם כי כאמור רק אובמה וביידן ניצחו שם בפועל במערכות בחירות קודמות, ולרפובליקנים יש לא מעט כוח באומהה (ראש העיר שלה, ג'ין סטוטהרט, היא רפובליקנית).
כך או כך, כעת כאמור מקווים טראמפ ואנשיו לשנות ברגע האחרון את שיטת הבחירות של נברסקה, ולדרמה מוסיפה העובדה שיש להם כמעט את כל הקולות הדרושים בבית המחוקקים המקומי כדי לעשות זאת. כדי לשנות שם את החוק דרוש רוב של שני שלישים, כלומר 33 קולות מבין 49 המושבים בבית המחוקקים, ועל הנייר יש בדיוק 33 רפובליקנים.
רק אחד מהם מהווה את המחסום לשינוי שיטת הבחירות. מדובר בסנאטור המקומי מייק מקדונל, שרק לפי חודשים אחדים ערק משורות המפלגה הדמוקרטית בשל עמדותיו השמרניות בסוגיות להט"ב והפלות והצטרף לסיעה הרפובליקנית – וכך לקח מידי הדמוקרטים המקומיים את זכות הווטו שהייתה להם. אלא שמקדונל מתנגד לפי שעה למעבר לשיטת "המנצח לוקח הכול", חרף לחץ כבד משאר עמיתיו הרפובליקנים בנברסקה.
דוברו מסר לאחרונה כי הוא שמע טיעונים משכנעים משני הצדדים, בעד השינוי ונגדו, ושלפי שעה יצביע "נגד" אם ההצעה תועלה להצבעה. המושל הרפובליקני ג'יפ פילן הבהיר כי יכנס הצבעה מיוחדת על ההצעה רק אם יובטח לה מראש רוב (תיאורטית ההצבעה תוכל להתבצע עד יום אחד לפני הבחירות ב-5 בנובמבר). עוד שני מחוקקים רפובליקנים בנברסקה טרם התחייבו כיצד יצביעו, אבל ההערכות הן שאם מקדונל ייכנע ללחץ ויתמוך בשינוי, גם הם יעשו זאת.
רק ביום רביעי האחרון נפגש בעל בריתו הקרוב של טראמפ, הסנאטור לינדזי גרהאם, עם קבוצת מחוקקים מקומיים בנברסקה ובכללם מקדונל. טראמפ, כך דווח ב"ניו יורק טיימס", שוחח עם הנוכחים במפגש דרך הטלפון והביע באופן אישי את רצונו לשינוי שיטת הבחירות בנברסקה. אתמול נשאל על כך גרהאם בריאיון ל-NBC, ואמר כי "אותו אלקטור בודד יכול להיות ההבדל בין מצב שבו האריס תהיה נשיאה לבין מצב שבו היא לא תהיה, והיא אסון עבור נברסקה והעולם".
גם כל חמשת המחוקקים הרפובליקנים שמייצגים את נברסקה בוושינגטון הביעו תמיכה בשינוי, ובמכתב שפרסמו בשבוע שעבר דחקו במקדונל לתמוך בו: "המדינה צריכה לדבר בקול מאוחד בבחירות לנשיאות", טענו.
אבל לפי שעה מקדונל עומד בסירובו. הפרשנים מעריכים שהתנגדותו נובעת בין היתר מרצון לשמור על פופולריות בקרב הדמוקרטים באומהה: מקדונל מסיים בקרוב את כהונתו בבית המחוקקים של נברסקה, ובשל מגבלת כהונה שקבועה בחוק לא יוכל להתמודד שוב. הוא צפוי במקום זאת לנסות להתמודד על תפקיד ראש העיר אומהה, תפקיד שכעת מוחזק כאמור בידי רפובליקנית.
גם הדמוקרטים מפעילים עליו לחץ כדי שימשיך להתנגד לשינוי, ולפי הדיווחים הטלפון שלו מוצף בהודעות מפעילים באומהה. "תושבי נברסקה לא צריכים שגורמים עם אינטרסים חוץ-מדינתיים יבואו ויגידו להם לשנות את הדרך שבה אנחנו פועלים כבר עשרות שנים – במיוחד לא כאשר פתקי ההצבעה כבר נשלחו", מסר הסניף המקומי של המפלגה הדמוקרטית. "אנחנו גאים בדרך שבה הסנאטורים המדינתיים עומדים איתן כדי שלתושבי נברסקה יהיה קול בהליך האלקטורלי".
בתוך כך, טראמפ ניפק הלילה (בין ראשון לשני) אמירה חריגה יחסית ואמר כי אם יפסיד בבחירות הוא לא צפוי להתמודד מחדש ב-2028. "לא. אני לא חושב", אמר כשנשאל על-ידי העיתונאית שריל אטקינסון אם יתמודד בעוד ארבע שנים על הנשיאות, אם יפסיד כעת להאריס. "אני חושב שזה יהיה האחרון. אני לא רואה את זה בכלל", אמר – ומיד הוסיף כי הוא "מקווה" להצליח במרוץ הנוכחי.
שלטי "הנקודה הכחולה" שצצו בחצרות בתים בנברסקה:
דבריו של טראמפ זוכים לתשומת לב משום שהם נתפסים כהודאה מצידו, אפילו אם מרומזת בלבד, לאפשרות שהוא אכן עשוי להפסיד בקרב מול האריס. מדובר בהודאה חריגה עבור מי שמכחיש עד היום את הפסדו בבחירות 2020 לביידן, תוך שהוא מפזר טענות שקריות וחסרות תימוכין לזיופים נרחבים במערכת הבחירות ההיא – וכשגם כעת משמיע אמירות שמתפרשות כהכנת הקרקע לטענה לזיופים. רק לאחרונה איים טראמפ לכלוא "פקידי בחירות מושחתים" כלשונו, וגורמים אחרים שמעורבים במה שכינה "התנהגות חסרת-מצפון" הנוגעת לבחירות 2024 – כמובן ללא שום ראיות.
אם טראמפ בן ה-78 כן יפסיד, התמודדות נוספת מצידו בעוד ארבע שנים אינה תרחיש חסר סיכויים: הוא יהיה אז בן 82, שנה אחת מבוגר יותר מגילו הנוכחי של הנשיא ביידן. ביידן, כזכור, התכוון להתמודד על כהונה שנייה, אך נאלץ לפרוש אחרי לחץ פנימי אדיר מתוך המפלגה הדמוקרטית בשל החשש שגילו המבוגר נותן את אותותיו ובשל ההופעה הנוראית שלו בעימות מול טראמפ בחודש יוני.