גם בשבוע האחרון, שבמהלכו התפרץ שוב משבר שייח ג'ראח, עם הצתות הבתים וכלי הרכב שהובילו להגעתו של חבר הכנסת אתמר בן גביר ופתיחת לשכתו במקום ‑ הערכת המצב של צה"ל הייתה עקבית וחד משמעית: למרות כל זאת, חמאס עזה לא יתערב ולא ישגר רקטות. עד כדי כך שבצמרת צה"ל ממליצים כעת לבצע עוד שורה של הקלות אזרחיות בעזה, זאת במטרה להמשיך לסייע לכלכלה המתפתחת, המסתמנת כגורם המרכזי לשקט, לצד ההרתעה שהושגה לאחר מבצע שומר החומות ושאלות פנים עזתיות כלפי חמאס שעורר, כמו מה יצא לנו מהמלחמה הזו.
תשעה חודשים חלפו, וניתן כבר להכריז כי מדובר בתקופה השקטה ביותר שחוותה ישראל מאז ההתנתקות ב-2005, עם שבע רקטות בסך הכל שנורו במהלכה. הציבור, שהתרגל במהירות לשקט הנכסף, כבר הדחיק ככל הנראה את הימים שבהם היה חמאס מטפטף כמות כזו מדי ערב וכמויות מכופלות בסבבי לחימה. ההישג מרשים אף יותר לאור העובדה כי את השקט הזה איתגרו שורה של אירועים ביטחוניים שכל אחד מהם מהווה פוטנציאל נפיץ להסלמה: מבריחת האסירים מכלא גלבוע, דרך לכידת חוליות חמאס במבצע "תנין הפוך" בשטחי איו"ש, הריגת מחבלים בתוך ג'נין לפני מספר חודשים ועד פעולת המסתערבים שהרגו שלושה מחבלים לאור יום בשכם לפני שבוע.
מאז מבצע שומר החומות מקדמת ממשלת ישראל בתמיכת הצבא השב"כ ומתאם הפעולות בשטחים מדיניות מרחיבה ביותר בתחום האזרחי, המובילה להתאוששות כלכלית מהירה בעזה. זאת כתוצאה מהכנסת הסחורות, הרחבת תחומי הדיג והגדלת תפוקותיו, מתן אישורים להכנסת חומרי בנייה, תמיכה בהקמת מפעלים, ובשלושת החודשים האחרונים גם הגדלת מכסת הפועלים היוצאים לעבוד בישראל למספר שיא של 10,000 ביממה.
ההקלות הובילו לא רק לשיפור מצב הכלכלה ולירידה ניכרת באחוזי האבטלה. כפי שהתבטאו גורמים כלכליים בכירים בעזה, מדובר גם במדיניות שמאתגרת את חמאס בצורה מתוחכמת וגורמת לציבור להתרחק מהתנועה, תוך שהיא מפיחה בו תקווה ופותחת אופק לעתיד טוב יותר. פועל מעזה שיוצא לעבוד בישראל משתכר כיום סכום של 5,000 שקל ואף יותר מכך בחודש, יותר מקצינים בכירים בחמאס, מה שהופך אותו לאדם אמיד, במונחים של עזה.
הגדלת מכסת הפועלים התבצעה למרות החששות של שב"כ מפעולות טרור, כשבתחילה דחפו בצה"ל להכניס 5,000 פועלים ביום וכעת המכסה עומדת על 10,000. רובם עובדים בתחום הבנייה והחקלאות, בעיקר באזור הדרום וחוזרים מדי יום לרצועה. למרות כל רואי השחורות, המהלך הזה הצליח וההמלצה כעת היא להגדיל את המספר בטווח הזמן המיידי ל-12 אלף ובהמשך אף להכפילו.
לפעולה הזו נדרש סינון מקדים של שב"כ לכל שם, אך המדיניות של שר הביטחון בני גנץ וראש הממשלה נפתלי בנט היא מרחיבה, ואם יישמר השקט היא גם תימשך כך. לכל אלה מתווספת העובדה שיחיא סינוואר הוא מנהיג מפוכח שמרגיש היטב את הדופק של הציבור. לא הוא ולא בכיריו התבטאו בעניין שייח ג'ראח, והדבר האחרון שהוא היה רוצה זה להרוס את ההישגים הכלכליים כעת. בל נשכח כי בסופו של יום נהנה מהם גם הארגון הצבאי.
סינוואר, שחש את הלך הרוח ברחוב, יודע שהציבור שלו עדיין שואל שאלות כמו למה יצאנו ל"מלחמת מאי" והאם זה היה שווה את הפגיעה בתשתיות האזרחיות. הוא מבין גם שלא שווה לסכן את המהלכים הכלכליים, לסגור את מעבר ארז, לסגור את מרחב הדיג ולמנוע כניסת סחורות במעבר כרם שלום למען ההזדהות עם שייח ג'ראח.
לאור כל אלה, ההבנה המתגבשת כעת בישראל היא כי השיח הכלכלי הוא השולט בעזה והמדיניות האזרחית המרחיבה הוכיחה את עצמה, למרות שגם חמאס מנצל אותה. לכן ההערכות בצה"ל הן כי השקט יישמר. מה כן יכול להפר אותו? הג'יהאד האיסלאמי, למשל. אם הארגון יחליט לירות רקטות, גם אם באופן סמלי, וישראל תגיב בעוצמה ‑ ניגרר לסבב קצר.
למרות התחזית האופטימית בצה"ל לגבי עזה, המצב שונה לחלוטין ביהודה ושומרון. שם מזהים בשבועות האחרונים התעוררות של השטח, בעיקר בצפון השומרון, המתבטאת בעלייה בפיגועים בצירי התנועה ובטרור העממי. כל זה במקביל לעלייה באירועי תג מחיר שעלולים להבעיר את הגזרה.