במשך שנים ארוכות סבלה יפעת (40) מאלימות קשה מצד מי שהיה בעלה. כולם ידעו - ילדיה שנאלצו לצפות בזוועות, השכנים ששמעו את קולות המכות והצעקות, ולפרקים גם המשטרה. אבל אף גורם חיצוני למשפחה לא הושיט יד. מאז שאזרה אומץ ועזבה נאלצת יפעת להתמודד עם שלל מכשולים וחסמים מערכתיים שמקשים עליה לשקם את חייה. אותם חסמים שמונעים מנשים רבות לצאת ממעגל האלימות, או גורמים להן לשוב אליו בעל כורחן.
"האלימות התחילה אחרי שהילדים נולדו", היא מספרת. "הוא היה מכה אותי, נותן לי אגרופים, אונס אותי, נועל אותי בחדרים סגורים, מעניש ומקלל אותי. היה אומר לי שאני מסריחה, מגעילה, לא שווה כלום, שאני לא ראויה להיות אמא. שהוא מקווה שאני אמות. את הסבל שחוויתי אני לא מאחלת לאף אישה בישראל. הייתי לובשת כל הזמן בגדים ארוכים כדי שלא יראו את הפצעים והחבלות, אבל כולם ידעו. כל השכנים ידעו שהוא מתעלל בי".
4 צפייה בגלריה
"הלכתי עם בגדים ארוכים כדי שלא יראו את החבלות. כל השכנים ידעו שהוא מתעלל בי". יפעת, חוותה אלימות קשה
(צילום: יאיר שגיא)
"הוא היה מכה אותי, נותן אגרופים, אונס אותי, נועל אותי בחדרים, מעניש ומקלל. את הסבל שחוויתי אני לא מאחלת לאף אישה בישראל. העבירו אותנו באישון לילה לדירה שהוא לא יודע את מיקומה. הוא השאיר אותי בחובות ענק ולא משלם מזונות. אני מגדלת את הילדים לבד ועובדת מאוד קשה כדי לפרנס"
במשך שנים ניסתה יפעת לצאת ממעגל האלימות ולא הצליחה, עד היום בו כמעט איבדה את חייה לעיני ילדיה. "הייתי מזמינה משטרה, והוא היה מבקש סליחה ומתחנן שלא אגיש תלונה והייתי מוותרת. לפני שנה הלכתי להוציא צו הגנה אחרי מכות קשות שהוא נתן לי. חזרתי הביתה ואמרתי לו שאני רוצה להתגרש. אמר לי: 'את רוצה להתגרש? בואי תראי מה קורה עכשיו'. הוא חנק אותי גם בפה וגם בגרון. ראיתי שחור, אני זוכרת לפני שהתעלפתי את הילדים צועקים 'אמא מתה!'. בגלל הצרחות הגיעו שוטרים ואמבולנסים וניצלתי. זה השלב שהחלטתי שאני עוזבת ולא חוזרת".
מאז שעזבה מתמודדת יפעת עם פחד לחייה לצד מצוקה כלכלית. "העבירו אותנו באישון לילה לדירה שהוא לא יודע את מיקומה. הוא השאיר אותי בחובות ענק והוא לא משלם מזונות. אני מגדלת את הילדים שלנו לבד ועובדת מאוד קשה כדי לפרנס אותם, ועדיין אנחנו חיים מהיד לפה. חשוב לי שידעו שבמדינה אין תמיכה כלכלית שמאפשרת לנשים כמוני להשתקם ולהתפרנס בכבוד. זה אחד האתגרים המשמעותיים ביציאה ממעגל האלימות".
המלחמה באלימות במשפחה נעשית במספר חזיתות במקביל. השנים תחת משבר פוליטי מתמשך, לצד היעדר תקציב מדינה, גרמו לכל רפורמה משמעותית בנושא לדרוך במקום - תוכניות וחקיקה פשוט קפאו. לנשים ששורדות את האלימות בבית כל שניתן לקוות זה שממשלת בנט-לפיד תביא איתה בשורה בתחום המוזנח ותבנה מעטפת שתעזור לנשים לצאת ממעגל האלימות ולשקם את חייהן.
"מצד אחד, המדינה קוראת לנשים לא להישאר בזוגיות אלימה המסכנת את חייהן וחיי ילדיהן", מסבירה רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה של ויצו, שיוצאת בימים אלו לקמפיין מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים בדרישה לטפל בכשלים בטיפול באלימות נגד נשים. "ומצד שני, מרגע שאישה נפרדת מזוגיות אלימה מוקדשים משאבים מצומצמים ביותר לליווי התהליך עד הגעה לחוף מבטחים".
משרד החינוך
ילדים החיים במעגל האלימות מוצאים עצמם סוחבים לבדם את הסוד. הפחד מהשלכות חשיפתו על התא המשפחתי שלהם - כמו גם הפחד מהדמות הפוגעת - משתיק אותם לרוב, והם נשארים להתמודד לבד עם הפער הבלתי נתפס בין הגיהינום בביתם ל"נורמליות" שהם משתדלים לשדר כלפי חוץ. מדו"ח מבקר המדינה עולה כי יש בקרב צוותי החינוך בורות מוחלטת ביחס לנושא האלימות נגד נשים שמונע מעובדי המערכת לזהות מקרי אלימות ולמנוע אותה. לכן יש חשיבות בהכשרה ייעודית לעובדי חינוך שתכשיר לזיהוי מוקדם של מקרי אלימות אלו וכן תקנה כלים מתאימים למתן המשך טיפול.
משרד המשפטים
המשבר הפוליטי המתמשך עיכב חקיקה בנושא אלימות נגד נשים. "עד היום ישראל טרם חתמה על 'אמנת איסטנבול' (האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה של מועצת אירופה)", מסבירה נוימן. "קיימת מורכבות משפטית הנובעת מהוראות תקנות הגנת הפרטיות, המגבילה את יכולת הטיפול והעברת המידע הרלוונטי בין משרדי הממשלה השונים. התקשורת החלקית פוגעת ביצירת רצף מיטיב בין מערכות המשפט והאכיפה למערכת הרווחה האחראית על המערך הטיפולי והמשקם לנפגעים. בנוסף, צריך להקים בתי משפט לעבירות אלימות במשפחה ולהכשיר את השופטים, הפרקליטים וצוותי יחידות הסיוע בכל חלקי מערכת המשפט לטיפול בעבירות אלימות במשפחה".
משרד הבינוי והשיכון
המחסומים המשמעותיים של נשים כלואות במעגל האלימות הוא ההשלכות הכלכליות שאיתן הן עלולות להתמודד מהרגע בו יחליטו לעזוב. אמצעי ההגנה הדלים שמציעה מדינת ישראל מאלצים אותן נשים להתחיל את חייהן מחדש בעיר אחרת ולמצוא דירה, עבודה ומסגרות לילדים, וכל זה עם גישה מוגבלת לחשבון הבנק שלהן - כשהן מרוחקות מכל מעגל תמיכה.
משרד השיכון מציע לנשים נפגעות אלימות סיוע במימון שכר דירה במעונן החדש בגובה 1,216 שקל לחודש לערך ולתקופה של שלוש שנים בלבד. בהינתן יוקר המחיה בישראל ועלויות הדיור הגבוהות, סכום זעום זה אינו מהווה סיוע מספק לאישה הנדרשת לשכור דירה עבורה ועבור ילדיה. בנוסף, במקרים בהם אישה לא שהתה במקלט היא לא זכאית כלל לסיוע.
משרד הכלכלה
נשים נפגעות אלימות במשפחה סובלות פעמים רבות מאלימות כלכלית ארוכת שנים שאחד ממאפייניה הוא מניעת האפשרות של האישה להתפרנס, או נשירתה משוק העבודה כתוצאה מהאלימות המתמשכת. יתרה מכך, רבות מהנשים הבוחרות להתנתק מהקשר האלים ממנו סבלו יוצאות לדרכן החדשה ללא כל הכשרה ומתקשות במציאת עבודה שתאפשר להן לפתח עצמאות כלכלית והשתלבות בחברה מחדש.
"יש חשיבות להתערבות מערכתית על מנת לסייע לנשים לצאת לחיים עצמאיים", מסבירה הדס דגן בלום, מנהלת תוכנית "רשת ביטחון" של קהילות נשים יוצאות מקלט בוויצו. "יש צורך בתוכנית ייחודית לנשים נפגעות אלימות אשר תאפשר הכשרה מקצועית וקבלת כלים הנדרשים להשתלבות בשוק העבודה".
משרד הרווחה והביטחון החברתי
עד כה לא הוזרמו הכספים הנדרשים לתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה שאומצה על ידי הממשלה ב-2017. האבסורד הוא שדווקא בשנים שלאחר מכן, תחת השלכות משבר הקורונה נרשמה עלייה משמעותית במקרי אלימות במשפחה, אך ההתמודדות עם התופעה נותרה חלקית ומלווה בפתרונות זמניים.
"המשרד צריך לפעול להקצאת התקציבים הדרושים לטובת כלל התוכנית, ובתוכם השקעה רחבה יותר ברכיבים המסייעים לנשים להשתלב בקהילה - כמו טיפול ארוך טווח בילדים שגדלו חשופים לאלימות כדי לקטוע את הרצף הרב-דורי, שיקום וליווי חמש שנתי כמתבקש מהמחקרים בתחום, סיוע בהכשרה מקצועית והשתלבות במעגל העבודה, סיוע בשכר דירה ושכר לימוד למסגרות הילדים ויצירת סל שיקום רב-שנתי מובנה בו כלולים כל המרכיבים החיוניים לתקופת שיקום מדורגת וארוכת טווח", טוענת ענבל אביב דגן, מנהלת תוכניות נשים בוויצו.
המשרד לביטחון הפנים
נשים רבות שמתלוננות על זוגיות אלימה מוצאות עצמן ללא הגנה. בהיעדר מערכת ניטור אלקטרוני או מאסר של בן זוגן האלים - כל שחוצץ בינן לבין הפוגע הוא צו הגנה בלבד. פיסת נייר. אזהרה שבמקרים רבים אינה ממומשת. מדוח המבקר עולה כי נשים שחוו אלימות התאכזבו מהמשטרה, לא נותנות בה אמון ולא מוצאות אותה כגוף המספק ביטחון להן ולילדיהן.
"מלבד הכשרת שוטרים בתחום עבירות אלימות נגד נשים יש להחמיר את התגובה הענישתית להפרות צווי הרחקה ולהאיץ את החקיקה הממשלתית לאיזוק אלקטרוני של גברים אלימים", אומרת רבקה נוימן. "רצוי לתת תוכניות שיקום לכלל האסירים הכלואים בגין עבירות אלימות במשפחה החל מיום כניסתם לבית הסוהר ולמנוע מאסירי אלימות נגד נשים להשתחרר מנהלית מבתי הסוהר".
"הוצאתי צו הגנה, אבל זה לא עזר"
את ההשלכות של חיים ללא הגנה חיה לינדה (37), אמא לשלושה ילדים. "האלימות התחילה מאז שהתחתנו. אלימות קשה", היא מספרת בקושי. "לפני שנה הוא כמעט חנק אותי למוות. הייתי בבית חולים ומאז לא חזרתי הביתה. התגרשנו, אבל הוא המשיך לאיים עליי, ובאיזשהו שלב נאלצתי לעבור למקלט עם הילדים, אבל גם כשיצאנו משם האיומים נמשכו.
"הוצאתי נגדו צו הגנה, אבל זה לא עזר. הוא הגיע אליי עד לכניסה של הבית. רעדתי מפחד והתפללתי שהוא לא יהרוג אותי. המשטרה הגיעה אחרי עשרים דקות ולא עשתה לו כלום. עצרו אותו ואז שיחררו. והוא ממשיך לאיים.
4 צפייה בגלריה
"הוצאת צו הגנה אבל זה לא עזר. התפללתי שלא יהרוג אותי". לינדה
(צילום: שרון צור ויאיר שגיא)
"לפני שנה הוא כמעט חנק אותי למוות. עצרו אותו ואז שיחררו. המשפט כל הזמן נדחה ומתארך. במקום שיהיה צדק, האלימות נמשכת. למה הם מחכים - שהוא שירצח אותי? אני כבר שנה חיה בבתי משפט, מתפללת שזה ייגמר כבר. אני רוצה לחיות בשקט. במקרה שלי הכתובת על הקיר"
"אני חוששת לחיי, אני רק רוצה שהאלימות תיפסק. אי אפשר לדעת מה יהיה מחר. אני הולכת לעבודה אבל לא יוצאת מעבר לכך. אני מפחדת – הוא מאיים עליי 'אני ארצח אותך, אני לא אתן לך שקט'. ברווחה עוזרים לנו בטיפולים, אבל אין להם כלים כדי להגן עלינו באמת.
"בבית המשפט אני מרגישה שהשופטת נגדי", מוסיפה לינדה, "היא לא עוזרת לי מבחינת הגנה, וגם לא מבחינה כלכלית. המשפט כל הזמן נדחה ומתארך. במקום שיהיה צדק, האלימות נמשכת. למה הם מחכים - שהוא יהרוג אותי? שירצח אותי? אני כבר שנה חיה בבתי משפט, מתפללת שזה ייגמר כבר. אני רוצה לחיות בשקט. במקרה שלי הכתובת על הקיר אבל המדינה נוטשת אותנו ברגע האמת".
