בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג דחה אחר הצהריים (יום ג') את בקשתה של ניקרגואה להוציא צווי ביניים שיחייבו את גרמניה לעצור את ייצוא הנשק שלה לישראל בטענה שבכך היא מסייעת לרצח עם בעזה. בית הדין קבע בקרוב של 15 שופטים מול אחד כי התנאים המשפטיים להוצאת צווי הביניים אינם מתקיימים, אך לצד זה נמנע מלדחות לחלוטין את עתירתה של ניקרגואה, כך שאפשר יהיה להמשיך לבחון אותה. השופטים אף ציינו כי הם עדיין מודאגים עמוקות מהמצב בעזה.
5 צפייה בגלריה
שופטי בית הדין בהאג, היום אחר הצהריים. גרמניה: ביטחון ישראל מקבל עדיפות מאיתנו
(צילום: AP / Peter Dejong)
5 צפייה בגלריה
מפגינים נגד גרמניה וישראל במהלך הדיונים: מדינה גזענית + מדינת טרור = ג'נוסייד
(צילום: Robin van Lonkhuijsen / ANP / AFP)
משרד החוץ של גרמניה מיהר לברך על הפסיקה, והדגיש: "אף אחד אינו מעל לחוק. זה מה שמנחה אותנו בפעולותינו". בהודעתו הוסיף: "גרמניה אינה צד בסכסוך במזרח התיכון – להפך, אנחנו פועלים יומם וליל למען פתרון שתי המדינות. אנחנו התורמים הגדולים ביותר של סיוע הומניטרי לפלסטינים. אנחנו פועלים להבטיח שהסיוע יגיע לתושבים בעזה. עם זאת, אנחנו רואים גם שמתקפת הטרור של 7 באוקטובר נתנה את האות למעגל חדש של סבל, שמולו ישראל חייבת להגן על עצמה. יותר מ-100 חטופים עדיין נמצאים בידי חמאס, שמנצל את תושבי עזה ומשתמש בהם כמגינים אנושיים".
הדיון בעתירתה של ניקרגואה, בעלת ברית מסורתית של הפלסטינים, החל בראשית החודש, והמדינה שבמרכז אמריקה טענה בו כי בכך שהממשלה בברלין ממשיכה לספק לישראל נשק וסוגי סיוע אחרים למלחמה נגד חמאס היא מפירה את אמנת ז'נבה. לפי מקורות זרים גרמניה היא אחת משתי יצואניות הנשק הגדולות ביותר לישראל, שנייה רק לארה"ב, ובשנת 2023 היא סיפקה לישראל ציוד צבאי בשווי 326.5 מיליון אירו.
במהלך הדיונים אמרה ראש הצוות המשפטי המייצג את גרמניה, טניה פון אוסלר-גליישן, כי לטענותיה של ניקרגואה אין שום בסיס עובדתי או משפטי, ובדברי הסיכום שלה היא קראה ל-16 השופטים להימנע מהוצאת צווי ביניים, ובמקום זאת למחוק את העתירה. אוסלר-גליישן הדגישה כי ייצוא הנשק כולו עובר בדיקה דקדקנית כדי לוודא שהוא עומד בחוק הבינלאומי, וכי במקביל למשלוחי הנשק לישראל גרמניה היא גם התורמת הגדולה ביותר של סיוע הומניטרי לפלסטינים, כך שהיא "עושה את המרב כדי למלא את המחויבות שלה הן כלפי ישראל והן כלפי העם הפלסטיני". היא הוסיפה שביטחון ישראל הוא סוגיה הזוכה לעדיפות בגרמניה בשל הנסיבות ההיסטוריות ואחריותם של הגרמנים לשואת העם היהודי: "גרמניה למדה מעברה, עבר שכלל אחריות לאחד הפשעים המחרידים בהיסטוריה האנושית, השואה".
5 צפייה בגלריה
אוסלר-גליישן וטאמס, היום בבית הדין. "עושים את המרב כדי לעמוד במחויבויות הן כלפי ישראל והן כלפי הפלסטינים"
(צילום: רויטרס / Piroschka van de Wouw)
חבר אחר בצוות המשפטי הגרמני, כריסטיאן טאמס, אמר במהלך הדיונים כי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר אישרה גרמניה ארבעה משלוחי נשק בלבד לישראל, וכי שלושה מהם היו משלוחי נשק למטרות תרגול ואימונים. ככלל, לדבריו, 98% מהנשק שיוצא לישראל מאז 7 באוקטובר היה "ציוד כללי" כמו אפודים, קסדות ומשקפות. הוא גם הציג לשופטים תמונה של סיוע גרמני מוצנח ברצועת עזה, והדגיש כי ברלין ממשיכה לספק לפלסטינים סיוע הומניטרי מדי יום ביומו ותחת תנאים קשים ביותר.
העתירה של ניקרגואה נגד גרמניה מצטרפת לשורה של צעדים משפטיים אחרים שניסו גורמים בינלאומיים לנקוט נגד ישראל על רקע המלחמה בעזה, צעדים שהבולט שבהם היה הדרישה של דרום אפריקה לחייב את ישראל לנצור את האש בטענה שהיא מבצעת בעזה רצח עם. בית הדין הפלילי בהאג לא דחה את עתירתה של דרום אפריקה, ובצעד שקומם את ישראל אף קבע כי יש יסוד סביר לטענות ולפיכך יש לבחון אותן לעומק, אך הוא נמנע מלהורות על עצירת המלחמה והסתפק בהוצאת צווי ביניים המורים בין השאר לישראל להגביר את מאמצי הזרמת הסיוע לרצועה. העתירה נגד גרמניה כעת באה כשברקע גוברות הקריאות לבעלות בריתה של ישראל לחדול מלספק לה נשק.
