גפני בכנס אמש: "צריכים את בית המשפט העליון, שיהיה חלש"
הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, המזוהה עם ש"ס, התייחס אמש (יום שבת) באופן חריג לפסקת ההתגברות וקרא למפלגות החרדיות "לנצל את ההזדמנות" כדי לקדם את הנושא. הרב יוסף, שמפאת תפקידו מנוע מכל עיסוק או התבטאות בנושאים פוליטיים, טען במהלך שיעור התורה השבועי שהוא מוסר בירושלים כי בית המשפט מעכב כבר כמה שנים מינוי רבני שכונות, בגלל דרישת ארגוני הרפורמים והקונסרבטיבים לשוויון, ולכן "צריך לעשות חוק התגברות, כמו שעושים עכשיו, חוק שאין דבר כזה בג"ץ קובע".
הרב יוסף הוסיף כי "לא הייתה ממשלה עם 32 חברי כנסת דתיים וחרדים כמו הממשלה הזו, מעולם". יוסף, שזכורה גם אמירתו שלפיה מברית המועצות עלו "מסות של גויים שונאי דת", התייחס גם ליוזמת ביטול סעיף הנכד בחוק השבות - שנועדה למנוע עלייה לישראל של נכדי יהודים, שאינם יהודים בעצמם לפי ההלכה. "מי יודע, אולי יש הזדמנות לתקן חוק 'מיהו יהודי'", אמר יוסף. "צריך לתקן דברים ועכשיו זו ההזדמנות לתקן מעשה בראשית".
שר האוצר אביגדור ליברמן קרא לפטר את יוסף בעקבות דבריו. "הרב הראשי מתפקד כפוליטקאי ראשי", מסר. "הקריאות החוזרות ונשנות מצידו בדבר החלטות פוליטיות מקוממות. הוא חוטא באופן מלא לתפקידו שאמור להיות נקי מפוליטיקה ומסחטנות זרה. זהו לא ניסיון ההתערבות הראשון של הרב הראשי, שרק לפני מספר ימים גם התערב במו"מ הקואליציוני וקרא להגדיל פי שלושה וארבעה את קצבת האברכים, ולכן אני קורא לראש הממשלה להשעות אותו לאלתר ולאחר הליך השימוע גם לפטרו - עוד לפני הקמת ממשלה חדשה".
נתניהו אמנם נרתע מלצרף את פסקת ההתגברות שתחליש את בית המשפט העליון להסכמים הקואליציוניים, אך החרדים חברו לסמוטריץ' כדי להבטיח שתוכלל בהם. ח"כ משה גפני, מס' 2 ביהדות התורה, הכריז אמש (מוצאי שבת) כי ללא פסקת התגברות "אין ממשלה" והוסיף: "אנחנו צריכים את בית המשפט העליון, אבל שיהיה חלש". גם יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף אמר אמש כי אחת הדרישות שעליהן מתעקשת המפלגה, בהתאם להוראת מועצת גדולי התורה שלה, היא החלה של פסקת התגברות, כזו שתאפשר לכנסת לעקוף ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון, אם קבע שאינם תואמים לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
גורמים המעורים במו"מ אמרו ל-ynet כי ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו נרתע מלהכניס את פסקת ההתגברות באופן מפורש להסכמים במשא ומתן הקואליציוני, וניסה להשאירה בחוץ. לדבריהם, חברי הכנסת החרדים חברו ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ויצרו ציר אחד מול נתניהו, במסגרתו הבהירו שמדובר בתנאי הכרחי להקמת הממשלה. הגורמים סיפרו עוד כי בהיעדר ברירה הסכים נתניהו להוספת הרפורמה הדרמטית להסכמים המתגבשים. עם זאת, נתניהו הסכים לצרפה רק בהסכם קואליציוני "רזה", ולא מפורט. במסגרת השיחות כבר דווח בשבוע שעבר כי ייתכן שבהסכמים יצוין תאריך יעד מקסימלי לחקיקת פסקת ההתגברות.
4 צפייה בגלריה
נתניהו נרתע מפסקת ההתגברות, אבל החרדים חברו לסמוטריץ' כדי לאלץ אותו
(צילום: אלי מנדלבאום, שאול גולן)
גפני, שדיבר אמש בכנס הוקרה לפעילי "דגל התורה", הפלג הליטאי ביהדות התורה שבראשו הוא עומד, הוסיף: "הבטחנו במערכת הבחירות ואנחנו עומדים על זה גם כעת בשיחות המו"מ עם הליכוד, כל הגזירות של הצמד ליברמן ובנט יבוטלו לאלתר. שכר המורים, המורות והגננות יושווה לזה של החינוך הממלכתי ובלי פסקת ההתגברות לא תקום ממשלה. לא מעניין אותי יותר מה יכתבו עלינו בתקשורת".
גפני המשיך לתקוף את בנט וליברמן, על רקע הביקורת שהשמיעו השניים על הסכמת נתניהו להכפלת קצבאות האברכים: "אותו רשע מרושע ליברמן בגיבוי בנט הגנב שנמצא במערה שלו ברעננה, שעלתה לכולנו 50 מליון שקל, וכל פעם שיש משהו עם הציבור החרדי הוא מוציא את האף שלו, מי שואל אותך בכלל? תחזור למערה שלך!".
יו"ר יהדות התורה גולדקנופף, שמנהיג את הזרם החסידי במפלגה "אגודת ישראל", השתתף אמש בכנס הוקרה לפעילים שלו, והשמיע דרישה דומה: "אף שהמשא ומתן מול הליכוד מתנהל ברוח טובה וישנה התקדמות משמעותית לכיוון הקמת ממשלה, אנו עומדים על הדרישות בנושאים העקרוניים, כפי שהורו לנו מרנן ורבנן האדמו"רים שליט"א, חברי מועצת גדולי התורה". בין הדרישות מנה גולדקנופף את פסקת ההתגברות והשוואת תנאיהם של עובדי ההוראה והתלמידים בחינוך החרדי לחינוך הממלכתי. "בלי זה אין לנו מה לחפש בממשלה, התפקידים הם חשובים אבל הם דבר משני והעקרונות שלנו הן בראש סדר העדיפויות".
4 צפייה בגלריה
גם יו"ר יהדות התורה גולדקנופף דורש פסקת התגברות. "כך הורו לנו האדמו"רים"
(צילום: עוז מועלם)
לצד פסקת ההתגברות נתניהו צפוי כאמור להסכים גם לדרישת החרדים להגדלה משמעותית של קצבאות האברכים. התקציב המדובר עומד כיום על 1.2 מיליארד שקלים בשנה, והוא צפוי להכפיל עצמו (ואולי יותר מכך) ולטפס לכמעט שלושה מיליארד.
עד עתה הועבר למוסדות התורניים סכום גלובלי עבור תלמידי הישיבות (רווקים) ואברכי הכוללים (נשואים), בלי להתחשב במספרם, כך שככל שהוא גדל כך התשלום פר-תלמיד פחת. כעת דורשים החרדים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני סכום חודשי קבוע של 730 שקלים לצעירים ו-1,314 לבוגרים. בנוסף, הם דורשים שהתקציב הכולל יתעדכן מדי שנה בהתאם לגידול הטבעי במספר הלומדים – ונתניהו הסכים.
דרישה מרכזית נוספת, שגם אליה נתניהו צפוי להסכים, היא הגדלת תקציב החינוך החרדי. משמעות המהלך היא שמוסדות שאינם מלמדים את תוכנית הליבה של משרד החינוך במתכונתה המלאה יקבלו תוספת תקציב משמעותית, בלי שיידרשו בתמורה להרחבת היקף הלימוד או להידוק הפיקוח עליהם. עוד דורשים החרדים ביטול מה שהם רואים כ"גזירות" של הממשלה היוצאת, כגון ביטול הקיצוץ המתוכנן בסבסוד מעונות היום לאברכים; ביטול רפורמת הכשרות; חוק גיור שיבטיח בלעדיות בתחום לרבנות הראשית; וביטול המס על הכלים החד-פעמיים ועל השתייה הממותקת.
