ההתעללות בפעוטון ברמלה: לאחר שארבע סייעות נעצרו, אתמול (יום ה') נחקרה במשטרה גם בעלת הגן. היא חשודה שהעלימה עין שנגד אחת הסייעות נפתח לפני כשנה תיק אלימות נגד ילדים. בסיום החקירה היא שוחררה למעצר בית בתנאים מגבילים.
בעלת הגן נחקרה אתמול במשך כמה שעות בגין עבירה על חוק הפיקוח על המעונות. הסיבה: הגננת קיבלה התראה ממשרד החינוך לפיו אחת הסייעות לא יכולה להיות בגן עקב תיק פלילי בגין חשדות לאלימות שנפתח נגדה. לפי החשד, הגננת התעלמה מהמכתב שקיבלה מהמפקח על הפעוטונים, והסייעת המשיכה לעבוד בגן. בינתיים, התיק נגד הסייעת נסגר.
עצם קיומו של המכתב נחשף כעת, לאחר מעצרה של אותה סייעת עם שלוש סייעות אחרות, בחשד לתקיפת פעוטות חסרי ישע. אתמול נחשפה ב-ynet הקלטה של אשת מקצוע ששהתה בגן ובה תיארה כי ראתה "כאפות" וחשדה כי משהו אינו כשורה. בנוסף התברר מתיעוד מצלמות האבטחה כי הסייעות "שיחקו" בהשלכת חבילות מגבונים מלאות על ראשי פעוטות. חלק מהילדים נפלו ובכו.
בריאיון השבוע לאולפן ynet אמרה בעלת הגן בבכי: "צפיתי באחד או שניים מהסרטונים, ולא הייתי מסוגלת יותר. אני המומה, מרגישה נבגדת ומרחמת על הילדים האלה. הם הילדים שלי. אני כל הזמן מטיילת בגן, ובחיים לא ראיתי את זה.
"המעשים קרו בעשירית שנייה. באחד הסרטונים רואים שאני נכנסת לחדר ובודקת מה קורה, איך שיצאתי היה איזשהו מעשה. הייתי בקצה המדרגות, ממש עשירית השנייה. אני מתנצלת, אין לי מילים. אני אעשה הכול בשביל הילדים האלה, הכול. אני לא יודעת כבר איך אני יכולה לפצות אותם. הם כל כך מסכנים, זה לא הוגן".
הורי אותם ילדים בגן ברמלה, שבימים האחרונים יצאו להפגנות בעקבות חשיפת הפרשה, קיבלו אתמול חיבוק מהורי גן "בייבי-לאב", של הגננת המתעללת כרמל מעודה. למעלה משנה חלפה מאז שהתפוצצה אותה פרשה והההורים עדיין מחכים להכרעת הדין - ואיתה גם לקצת צדק. אתמול הם התאחדו שוב כדי לכתוב מכתב להורי הפעוטון ברמלה שחווים את אותם ייסורים שהם חוו לפני כשנה.
"לפני שנה היינו שם, במקום שבו אתם נמצאים היום", כתבו. "אנחנו מכירים בעל פה את מנעד הרגשות שאתם מרגישים עכשיו – ההלם, השיברון, הבלבול, הבגידה, הכאב והאשמה. אוי האשמה...".
"הלוואי שהיו לנו המילים הנכונות והמנחמות. הלוואי שהיו כאלה. הלוואי שהיינו יכולים לשקר ולומר לכם שהכול יהיה בסדר. אנחנו כבר ימים עוקבים ותומכים. כל דמעה, מבט שבור למצלמה וכל מילה שיוצאת לכם מהפה מוכרים לנו, זורקים אותנו שנה אחורה. זה כמו בוקס בבטן. לצערנו המציאות לא השתנתה. אנחנו השתנינו, הילדים גם. אבל העולם לא, המדינה לא.
"אנחנו מצטערים. השתדלנו להיות האחרונים. עבדנו על זה במשך שנה שלמה. ניסינו ואנחנו עדיין מנסים לגרום לשינוי, להרתעה, לחקיקה חדשה, משהו שיגרום לכך ששום ילד לא יסבול יותר.
"אנחנו מצטערים. אנחנו יודעים מה עובר עליכם, מבינים את הבלבול, את חוסר האמון, את שברון הלב, את האבל, את חוסר היכולת להכיל את תחושת האשם. אנחנו מצטערים. חזרנו והתרענו בכל וועדה, בכל דיון ובכל ראיון – 'זה קורה בכל מקום, בכל זמן, רק עוד לא שמענו על זה'. קיווינו להיות האחרונים. הלוואי שאצלכם זה יעצור.
"לילות ללא שינה, ימים ללא רעב, רק בחילה. בחילה קשה. כל יום מגלים עוד פיסת מידע מהפאזל והתמונה שהוא מרכיב קשה מנשוא – הילדים שלנו, האוצרות שלנו, נפגעו ואנחנו לא ידענו כלום. אנחנו שלחנו אותם לשם, בטחנו בהן, במפלצות דמויות אדם האלה. בכל בוקר מסרנו את הילדים שלנו לגיהינום הזה.
"אנחנו מבינים את כאבכם, מחבקים אתכם ומצטערים שנאלצתם להצטרף למסע הזה. בבקשה תהיו מאוחדים, תתמכו אחד בשנייה, זה יחזק אתכם. יש המון נקודות משבר במסע הזה שלפעמים מקשות לצאת מהמיטה בבוקר. טירוף רודף טירוף, הפגנות, דיונים, והרבה ישיבות של הורים שותפי גורל שעד לפני רגע היו זרים ופתאום הפכו להיות האנשים הקרובים אליכם ביותר.
"לצערנו אין לנו מסר אופטימי להעביר לכם חוץ מזה שאולי, ברגע שהכאב שלכם התחיל – זה אומר שהכאב של הילדים שלכם נגמר. המסע הזה שנכפה עליכם הולך להיות קשה. המאבק המשפטי, שיקום הילדים, שיקום עצמי. הילדים שלכם זו התרופה הכי טובה שתהיה לכם בתקופה הזו. תעשו להם כיף, תפצו אותם, תעטפו אותם, תעניקו להם את כל האהבה שבעולם והכי חשוב, תנסו לזכור שאתם לא אשמים!".
פורסם לראשונה: 07:26, 31.07.20