גברתי ראש הממשלה: שרת החוץ הבריטית ליז טראס רשמה ניצחון מוחץ בבחירות להנהגת המפלגה השמרנית, ועוד השבוע היא תתמנה למחליפתו של בוריס ג'ונסון בראשות הממשלה. כך התברר בצהריים (יום ב') עם ההכרזה על התוצאות. טראס, שסומנה בשבועות האחרונים כפייבוריטית המובהקת במרוץ, גברה על שר האוצר לשעבר רישי סונאק בפער של כ-15%: היא גרפה 57.4% מהקולות, והוא 42.6%. ynet העביר את ההכרזה בשידור חי.
בנאום הניצחון בוועידה השמרנית בצהריים הבטיחה טראס שכראש הממשלה היא תייצג את עמדתם של השמרנים: "אני מתכוונת לקיים את מה שהבטחנו למצביעים בבחירות הכלליות ב-2019. איישם תוכנית מעמיקה של קיצוצי מיסים ואצמיח את הכלכלה שלנו. אטפל בבעיות ארוכות טווח כגון הספקת האנרגיה, ואביא לשמרנים ניצחון גדול בבחירות הכלליות הבאות, ב-2024". המפסיד סונאק מסר זמן קצר אחר כך: "כעת עלינו להתאחד מאחורי ראש הממשלה החדשה, ליז טראס, בעודה מנווטת את המדינה בזמנים קשים אלה".
הבחירות הפנימיות במפלגה השמרנית הוכרזו אחרי שבחודש יולי נכנע ראש הממשלה בוריס ג'ונסון ללחץ עליו להתפטר, בעקבות שערוריית מסיבות הקורונה ופרשת כריס פינצ'ר, ובכך נתן את האות לקרב ירושה בתוך המפלגה. טראס וסונאק הגיעו לקו הגמר מבין 11 מועמדים שהחלו את המרוץ, ומאז יולי ניתנה ל-180 אלף חברי המפלגה האפשרות להצביע כדי לקבוע מי מהשניים ימונה למנהיג השמרנים – ומתוקף הרוב שלהם בפרלמנט יהפוך גם לראש הממשלה. הסקרים בקרב חברי המפלגה נתנו לטראס יתרון דו-ספרתי על סונאק, ולכן כל דבר פרט לניצחון שלה היום היה נחשב להפתעה מרעישה. כבר מחר תיסע טראס לטירת בלמורל שבסקוטלנד, ושם תפגוש את המלכה אליזבת ותקבל ממנה את המינוי לראש הממשלה.
טראס בת ה-47, נשואה ואם לשתיים, החלה את דרכה הפוליטית כחברת פרלמנט ב-2010, ובמרוצת השנים התקדמה בסולם הדרגות בממשלותיהם של דייוויד קמרון, תרזה מיי ובוריס ג'ונסון. את מעמדה בצמרת הממשלה החלה לבסס ב-2019, אז התמנתה לשרה האחראית על הסחר הבינלאומי וחתמה על הסכמי סחר עם יפן ואוסטרליה, בימים שבהם בריטניה התקשתה להשלים את הברקזיט – הפרישה מהאיחוד האירופי – וחוסר הוודאות איים לטלטל את כלכלתה. ההצלחה ההיא נתנה לה תדמית של אדם שמצליח לספק תוצאות. בספטמבר אשתקד קודמה לתפקיד שרת החוץ, האישה השנייה בלבד בתולדות בריטניה שמכהנת בתפקיד זה.
בירושלים רואים בטראס ידידה גדולה של ישראל, ואישים ישראלים המכירים אותה אומרים כי יש לה הערכה גדולה לערכים הישראליים וליכולות הטכנולוגיות הישראליות. האופטימיות בירושלים בנוגע לטראס נובעת גם מהעובדה שבהיבט המדיני היא אינה עוסקת בהרחבה בסוגיות שבאופן מסורתי מקשות על ישראל, כמו גורל ההתנחלויות. בחודש שעבר, בהתבטאות חריגה ביותר, אף הצהירה כי אם תיבחר לראש ממשלת בריטניה תשקול להעביר את השגרירות הבריטית לירושלים, צעד שעצם הנכונות לשקול אותו נחשבת לביטוי של תמיכה בישראל.
טראס גם הבטיחה להיאבק ב-BDS, ובמאמר משותף עם ראש הממשלה יאיר לפיד, שאותו כינתה לאחרונה "ידידי הטוב", הדגישה אשתקד כי תיאבק בהתגרענות איראן. לא מזמן סיפרה כי לבקשתו של לפיד היא דאגה שבריטניה תצביע בעד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם, וכי עשתה זאת למרות עמדתם של פקידים במשרד החוץ בלונדון, שהזהירו כי הדבר יגרום לבריטניה להיראות מבודדת. אחר הצהריים בירך לפיד את טראס על היבחרה, וכינה אותה "חברת אמת של מדינת ישראל": "אני מצפה להמשיך ולעבוד יחד למען המדינות שלנו, למען הביטחון שלנו".
בריאיון שהעניקה לאחרונה ל"ג'ואיש כרוניקל" הצהירה טראס כי אם תיבחר לראש הממשלה תהיה "נחושה לחלוטין" בתמיכתה בישראל ובמאבק באנטישמיות. היא ציינה כי קשרי הידידות שלה עם הקהילה היהודית בבריטניה נמשכים שנים ארוכות: "גדלתי בלידס, שם יש קהילה יהודית גדולה, והיו לי הרבה חברים יהודים בבית הספר. אחד החברים הקרובים שלי עבר בסופו של דבר לתל-אביב, ולא מזמן פגשתי אותו שם כשהגעתי לביקור רשמי". היא הבטיחה להילחם באנטישמיות בבריטניה ולפעול בנחישות לכך שכל בתי הספר והאוניברסיטאות שם יהיו בטוחים ליהודים, בצל הדיווחים על הִתרבּוּת התקריות האנטישמיות במוסדות חינוך.
המשבר הכי גדול מאז תאצ'ר: "טראס לא יודעת מה מחכה לה"
הנושא הבוער ביותר שאיתו תצטרך טראס להתמודד בשבתה כראש הממשלה הוא המשבר הכלכלי שפוקד את בריטניה. הבריטים מתמודדים בחודשים האחרונים עם עלייה חדה ביוקר המחיה, גם בגלל המלחמה באוקראינה, ועם שורה ארוכה של שביתות, בין השאר בנמלים, ברכבות, בדואר ובענפי תעשייה שונים, ובסוגיה זו התמקד הקמפיין בבחירות-הבזק של החודשיים האחרונים. טראס הבטיחה לאורך מסע הבחירות שלל קיצוצי מיסים, ואתמול הצהירה כי בכוונתה לקבוע כבר בשבוע הראשון שלה בתפקיד תוכנית פעולה להתמודדות עם יוקר המחיה. עם זאת היא וסונאק הואשמו שבמהלך הפריימריז נמנעו מלפרט לעומק את תוכניתם, והסתפקו בהבטחות כלליות שלא ברור לגמרי כיצד בכוונתם ליישם.
טראס תהיה ראש הממשלה הרביעית מטעם המפלגה השמרנית בתוך שבע שנים: בתקופה הזו הספיקו לכהן בתפקיד דייוויד קמרון, תרזה מיי ובוריס ג'ונסון, ובריטניה היטלטלה בין משבר למשבר – מהברקזיט, דרך הקורונה ועד לצרות הכלכליות הפוקדות אותה כעת. האינפלציה בבריטניה הגיעה בחודש יולי לשיעור של 10.1%, ולממלכה מצפה מיתון ארוך. לטראס ממתינה רשימה ארוכה של משימות קשות ויקרות, שלדברי מפלגת הלייבור מהאופוזיציה הן תוצאה של 12 שנות שלטונם של השמרנים.
חבר הפרלמנט השמרן הוותיק דייוויד דייוויס אמר היום כי מצבור האתגרים שממתין לטראס כראש הממשלה הוא כנראה "השני הכי קשה שאיתו התמודד ראש ממשלה כלשהו בבריטניה של אחרי מלחמת העולם השנייה". לדבריו רק רשימת המשברים שבהם טיפלה תאצ'ר הייתה מסובכת יותר. "למעשה, אני לא חושב שמישהו מהמועמדים מבין באמת כמה גדולות הבעיות שהוא הולך להתמודד איתן", אמר לפני הכרזת התוצאות.
לאתגרים של טראס יש לצרף את העובדה שכעת יהיה עליה לרכוש את אמונם של חבריה לסיעה: מי שאפשרו לטראס להגיע לקו הגמר של הפריימריז היו אמנם המחוקקים ממפלגתה, שבחרו בה ובסונאק כשני המועמדים הראויים ביותר להנהיג את השמרנים, אבל בהצבעת המחוקקים דווקא סונאק הגיע למקום הראשון, וטראס הסתפקה בשני. מי שהכריעו את הכף לטובתה בסופו של דבר הם 180 אלף חברי המפלגה המשלמים דמי חבר: בסיבוב ההצבעה האחרון נמסרה ההכרעה בבחירות הפנימיות לידיהם, והם בחרו בה.
טראס תיכנס לתפקיד גם בשעה שבמזרח אירופה מתנהלת המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, וכשלונדון היא אחת התומכות הראשיות של הממשלה בקייב. הבוקר בתדרוך במוסקבה נשאל דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב על יחסה של רוסיה לשני המועמדים בבחירות הפנימיות של השמרנים, ואמר שלארצו אין ממש תקווה שדבר-מה חיובי ייצא מהמרוץ בין טראס לסונאק. פסקוב אמר כי במהלך הקמפיין שלהם, שני המועמדים התחרו זה בזה מי ינפק הצהרות שנאה גדולות יותר כלפי רוסיה.
בהכנת הידיעה השתתף איתמר אייכנר