דוד מרקובסקי בן ה-10 הגיע לישראל לפני כחודש וחצי, לאחר שביתו נהרס בהפצצה בעיר חרקוב במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה. אתמול (שני) הוא נפגש עם אורי מימון, בן 15 שנולד בשדרות וגדל בצל הקסאמים והאזעקות. שני הילדים, שכבר בגילם הצעיר חוו אירועים ביטחוניים טראומטיים, נפגשו כדי לשתף את חוויותיהם וכדי ללמוד זה מזה כיצד ממשיכים הלאה.
למרות גילו הצעיר, דוד הספיק לפתח קריירת משחק באוקראינה. הוא הופיע בסדרות בטלוויזיה המקומית, אך הקריירה שלו נגדעה כשמשפחתו נאלצה להימלט מביתה שהופצץ. המשפחה ברחה לישראל, וכעת דוד מתגורר בדירה שכורה באשדוד יחד עם הוריו, אחותו ועם החתול של המשפחה, שהגיע גם הוא לארץ.
דוד ואורי נפגשו בליוויה של ג'ולי קייט, עובדת סוציאלית, ושוחחו במשך זמן רב על המצב הביטחוני בישראל ובאוקראינה. אורי הסביר לדוד מהי מיגונית וכיצד יש להתנהג בזמן אזעקת "צבע אדום", והעיד כי הוא מזדהה עם חוויותיו. "אני ממש מבין מה עובר עליו, שביום אחד הוא קם ועזב את ביתו. בכל סבב הסלמה היינו עוזבים את העיר לכמה ימים. זו טראומה, אבל אצלו המצב קשה יותר כי אני חזרתי הביתה והוא לא", סיפר אורי.
יוזמת קיום המפגש בין דוד לאורי הגיעה ממשלחת חוסן נפשי עבור הפליטים האוקראינים, שנשלחה מטעם המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית. פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שנפגשו עם הפליטים במסגרת המשלחת מצאו קווי דמיון בין התגובות הנפשיות שלהם לתגובות של הילדים מעוטף עזה שחוו את ירי הרקטות ואת האזעקות.
קייט אמרה כי "הילדים בעוטף עזה ובאוקראינה חווים טראומה מתמשכת. התגובות הן אותם תגובות, והטיפול שנדרש זהה גם כן. המפגש של דוד ואורי היה מרגש מאוד כי שניהם דיברו על אותן החוויות ונגעו בנקודות הכי כואבות".
ראש המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, נריה מאיר, אמר בעקבות המפגש: "תפקידנו הוא לסייע לאלפי ילדים כמו דוד להיקלט בבטחה בישראל, ועליית יהודי אוקראינה עוד תירשם בספרי ההיסטוריה הציונית בזכות החוסן והמהירות שבה פעלה החברה הישראלית. זהו צו הציונות".