שופטי בג"ץ קבעו הערב (יום ה') בהרכב מורחב של 11 שופטים כי אין מקום לפסול את חוק הלאום, שנחקק ב-2018 כחוק יסוד ומעגן את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ברוב של 10 שופטים קבע בג"ץ כי אין מקום להתערב בחקיקתו וכי הוא אינו שולל את אופייה הדמוקרטי של המדינה. השופטים קבעו כי ההכרעה הדרמטית הנוגעת לעצם סמכותו של בית המשפט להתערב בתוכנו של חוק יסוד, אינה נדרשת במקרה זה.
בית המשפט עמד על כך שחוק יסוד: הלאום הוא "עוד פרק בחוקה המתגבשת של ישראל, אשר נועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית - מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית של המדינה המעוגנים בחוקי היסוד האחרים ובעקרונות החוקתיים הנוהגים בשיטה המשפטית בישראל".
בעניין חוק יסוד: הלאום הוגשו 15 עתירות שבהן התבקש בית המשפט לקבוע, באופן תקדימי, כי בשל תוכן הוראותיו הוא אינו ראוי להוות חלק מחוקתה העתידית של המדינה. מרבית שופטי ההרכב עמדו על כך שכל עוד אין בישראל חוקה מלאה, חלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת מגבלה אחת צרה ביותר והיא שאין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.
(צילום: שחר גולדשטיין)
שלילת אחד משני עמודי התווך הללו, כך נקבע, תוביל להתמוטטות המבנה החוקתי כולו. עם זאת, דעת הרוב סברה כי חוק יסוד: הלאום שנועד לעגן במישור החוקתי את ההיבטים הנוגעים לאופייה של ישראל כמדינה יהודית, אינו שולל את אופייה הדמוקרטי המעוגן בחוקי יסוד אחרים שכוננה הכנסת וכן בעקרונות החוקתיים שהיוו בסיס להקמת המדינה. לפיכך נקבע כי ההכרעה בשאלה המורכבת הנוגעת לעצם סמכותו של בית המשפט להתערב בתוכנו של חוק יסוד, אינה נדרשת במקרה זה.
נקבע כי עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במשפטנו, ומכוחו מוענקות זכויות שוות לכלל אזרחי המדינה, ובכללם קבוצות המיעוט, המהוות חלק בלתי נפרד מהמרקם המרכיב את "בני הבית" בה. מרבית שופטי ההרכב סברו אומנם כי מוטב היה אילו זכה עקרון השוויון לעיגון מפורש בחוק היסוד, אך הבהירו כי העובדה שעקרון זה לא עוגן בו בסופו של יום, אינה גורעת ממעמדו ומחשיבותו כעקרון יסוד בשיטתנו.
דעת הרוב הוסיפה וקבעה כי את הוראות חוק יסוד: הלאום יש לפרש בראייה רחבה ומתוך שאיפה להרמוניה חוקתית בין חוקי היסוד כולם. בית המשפט עמד על כך שניתן למצוא מענה לקשיים שעליהם הצביעו העותרים וזאת בדרך של "פרשנות מקיימת", הנסמכת על העקרונות והכללים הפרשניים הנוהגים בשיטתנו המשפטית. בהתאם לפרשנות זו נקבע כי סעיף 1 לחוק היסוד עוסק בזכות להגדרה עצמית לאומית ואינו שולל זכויות אישיות או זכויות תרבותיות מוכרות במישור התת-מדינתי; כי סעיף 4 לחוק היסוד מעגן את היותה של השפה העברית שפתה העיקרית של המדינה, אך זאת מבלי לגרוע ממעמדה של השפה הערבית להלכה ולמעשה ומן האפשרות להמשיך ולקדם את מעמדה של שפה זו במרחב הציבורי במדינה; וכן כי ערך ההתיישבות היהודית המעוגן בסעיף 7 לחוק היסוד ניתן להגשמה לצד ערך השוויון, והסעיף לא נועד להכשיר אפליה והדרה של מי שאינם יהודים ממקרקעי המדינה, כפי שאף הבהירו משיבי המדינה בטיעוניהם.
דעת המיעוט של קרא: החוק מעצים את הפגיעה בשוויון
השופט ג'ורג' קרא היה בדעת מיעוט, וסבר כי מספר הוראות בחוק שוללות את "ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי, ולכן דינן בטלות", כלשונו. לגישת השופט קרא, התעלמותו של חוק הלאום מ"נוסחת האיזון" המקובלת של זהותה הדואלית של המדינה כ"יהודית ודמוקרטית"; התעלמותו של חוק הלאום מעצם קיומו של המיעוט, אזרחי המדינה הערבים והדרוזים, אשר מתייחס אליהם כאל "נוכחים נפקדים": "נוכחים" לצורך הפגיעה בשפתם ו"נפקדים" מעצם הדרתם מהחוק; אי-אזכורם של ערכי השוויון והדמוקרטיה בחוק הלאום; והכל על רקע העדר השוויון שמתקיים בפועל כלפי המיעוט הערבי - מעצימה את הפגיעה בעקרון השוויון, שלא זכה לעיגון חוקתי מפורש או משוריין.
נתניהו על חוק הלאום ב-2018
(צילום: אבי כהן)
אהרון ברק על חוק הלאום ב-2018
(צילום: שמיר אלבז)
בנוסף, תכליתה (אף זו המוצהרת) של ההוראה שעניינה התיישבות יהודית, כך השופט קרא, היא ליצור נורמה חוקתית אופרטיבית אשר תשלול דה-פקטו את המצב המשפטי ששרר לאחר הלכת קעדאן וחוק ועדות קבלה; משמע, לשלול את עיקרון השוויון בהקצאת קרקעות מדינה ובתחום הדיור, מבלי שהפליה על בסיס השתייכות לאומית תהא אסורה.
שר המשפטים גדעון סער התייחס להחלטה ואמר כי חוק ה"חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל".
ח"כ איתמר בן גביר אמר כי "בג"ץ ממשיך לפעול ללא סמכות לפסול חוקי יסוד. השופטים היו צריכים לדחות העתירה על הסף. יש להצטער כי השופט קרא לא מקבל את העובדה שישראל היא בראש ובראשונה מדינה יהודית. אקדם הצעתי לחוק שימוע לשופטים". יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב אמר כי "בג"ץ צדק בהחלטתו שלא לפסול את חוק הלאום, וצדק לא פחות בקביעה שחוק הלאום אינו יכול לפגוע בערכים החוקתיים הדמוקרטיים של מדינת ישראל ובראשם הזכות לשוויון".
בג"ץ החל לדון בחוק הלאום בדצמבר האחרון, בהרכב מורחב של 11 שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, וזאת בעקבות 15 עתירות נגד החוק, ביניהן של האגודה לזכויות האזרח. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מתח ביקורת על קיומו של הדיון ואמר כי "לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד".
גם יו"ר הכנסת דאז יריב לוין שלח מכתב חריף לנשיאה חיות שבו דרש להימנע מהתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד: "הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא המחזיקה גם בסמכות האספה המכוננת. בית המשפט העליון יונק את סמכותו מכוח הכנסת ולא להיפך. עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים של חוקי יסוד מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק".
החוק, שאושר בכנסת ב-2018 כחוק יסוד, מעגן בין היתר את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל.
החוק עורר כאמור התנגדות בקרב חלק מערביי ישראל והעדה הדרוזית, שסבורים כי הוא פוגע באופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. העותרים דרשו לבטל את חוק הלאום, ובעיקר את הסעיפים המבטלים את מעמדה הרשמי של השפה הערבית ומעגנים את ההתיישבות היהודית כערך עליון. לחלופין, חלק מהעותרים דורשים לתקן את חוק היסוד כך שיבטיח שוויון לכל אזרחי המדינה.
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, מסר בתגובה לפסק הדין חוק הלאום: "חוק הלאום נחקק בכוונה לפגוע במיעוט הערבי בישראל ולקבע את מעמדו כאזרח סוג ב' במדינה, וראוי היה כי החוק יבוטל כפי שקבע השופט קרא בדעת המיעוט החשובה והנוקבת שלו. עם זאת, טוב עשו שופטי בג"ץ כאשר קבעו באופן חד משמעי כי החוק אינו פוגע בזכות לשוויון של המיעוט הערבי וכי אין בו כדי לפגוע במעמד השפה הערבית באפשרות לחזק את מעמדה של השפה הערבית במרחב הציבורי".
