במה שנראה כמכתב קדם-הזמנה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לשימוע לפני פיטורים, מנה שר המשפטים יריב לוין בשבוע שעבר את העתירות לבג"ץ שבהן היא מסרבת לייצגו. כל העתירות הללו קשורות למהפכה המשפטית שאותה הוא מקדם מאז ינואר האחרון. היא, מצידה, הבהירה כי היא לא נרתעת מאפשרות של הדחה, על רקע איומי השרים החוזרים והנשנים להדיחה, והמתקפות עליה בישיבות הממשלה.
4 צפייה בגלריה
המשבר בין היועמ"שית לממשלה יוביל להדחתה?
(צילום: EPA/GIL COHEN-MAGEN/Pool, נחום סגל, יואב דודקביץ)
הסכסוך הזה, מן הסתם, לא החל בשבוע שעבר - ולמעשה, על אף שהמהפכה המשפטית ליבתה אותו מאוד, הוא לא החל בתקופת הממשלה המכהנת. בהרב-מיארה, נזכיר, לא מונתה על-ידי הממשלה הנוכחית לתפקידה - אלא על-ידי שר המשפטים הקודם, גדעון סער. בממשלה עם אובססיה לשליטה במינויים, שהגיע עד לכדי ניסיון הדחה של יו"ר יד ושם שמזוהה עם סער, מדובר בנורה אדומה. בנוסף, עוד כשהיו באופוזיציה יצאו נתניהו, לוין ורבים אחרים נגד היועמ"שית, שלא חייבה את הממשלה להביא את ההסכם הימי עם לבנון לכנסת.
ב-15 בדצמבר 2022, עוד לפני כינון הממשלה, התריעה בהרב-מיארה שישראל תהפוך לדמוקרטיה "רק בשם" אם יועברו לידי בן גביר סמכויות שדרש מהמשטרה. חבר הכנסת אופיר כץ, שמאז מונה ליו"ר הקואליציה, כינה אותה בתגובה "יועצת פוליטית" - וסימן את היחס שהיא עתידה לקבל מהליכוד ושותפותיו.
4 צפייה בגלריה
גם יו"ר יד ושם דני דיין, כמו בהרב-מיארה, מינוי של סער בממשלה הקודמת
(צילום: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי)
המתיחות נשמרה מאז, אך העימות המרכזי הראשון בין היועמ"שית עם הממשלה ה-37 התרחש בחודש פברואר האחרון - אחרי שלוין ביקש ליישם את המהפכה המשפטית באמצעות שורת הצעות חוק ממשלתיות. בהרב-מיארה דרשה עבודת מטה משפטית מסודרת בטרם תחווה דעתה על ההצעות, אך ללוין אצה הדרך והוא כבר החליט לקדמן באמצעות ועדת החוקה של הכנסת, בראשה עומד שמחה רוטמן. היועצת נותרה מאחור, אבל לא ויתרה על השמעת דעתה.
כך, עמדת היועמ"שית ראתה אור באמצעות המשנים החוקתיים לה, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי. כבר בפברואר ובמרץ הם הבהירו לוועדת החוקה של הכנסת שהצעות החוק אינן חוקתיות, בטענה שהן משנות ובעיקר מחלישות את מבנה הדמוקרטיה הישראלית, נגועות בפוליטיזציה של המינהל הציבורי ובעיקר פוגעות בשלטון החוק, בזכויות הפרט ומגדילות את השרירות השלטונית. עמדות אלו הופצו גם לציבור בפירוט ניכר, במקביל לדיונים. כך, כבר בתחילת האביב היה ברור ללוין שהמהפכה השנויה במחלוקת לא תזכה לגיבוי משפטי של הייעוץ המשפטי לממשלה.
העימות הזה נעוץ בתפיסות שונות של השניים לגבי הייעוץ המשפטי לממשלה: בעוד השר רואה את הייעוץ המשפטי כמוסד שאמור להגן על הממשלה ושריה בכל מצב, בהרב-מיארה דבקה במסורת הקיימת מאז קום המדינה - שלפיה היועץ הוא בראש ובראשונה עבור המדינה, וכפוף לאינטרסים של אזרחיה. היא סבורה שעליה לספק במידת האפשר לממשלה את ההגנה המשפטית הראויה כדי להגשים את מדיניותה - אך בגבולות החוק והדין. כך, במקרים המתאימים - כמו באירועים ביטחוניים או בדיוני התקציב - סייעה היעומ"שית לממשלה "לכופף" את החוק ולהתגמש במידת האפשר. עם זאת, בנושאים שנראים לה כהסגת גבול, כמו פגיעה בסיסית בעקרונות הדמוקרטיה או בזכויות אדם בסיסיות, היא לא הסכימה להעניק לממשלה הגנה. כאן היא העדיפה לחבוש את כובעה כמייצגת האינטרס הציבורי על פני זה הממשלתי, על אף שמדובר בדרג הנבחר.
כך, במכתבו של לוין ליועצת בשבוע שעבר הוא התלונן כי "מאז תחילת כהונת הממשלה ה-37, הממשלה ושריה נותרים פעם אחר פעם ללא ייעוץ משפטי בעניינים מהותיים שנמצאים בליבת מדיניות הממשלה. לא זו אף זו, אפשר לצערי לומר כי ההיפך הוא הנכון: הייעוץ המשפטי לממשלה מציג פעם אחר פעם בפני הכנסת ובג"ץ עמדות קיצוניות וחסרות תקדים, המנוגדות לחלוטין לעמדת הממשלה ושריה. כל זאת, לא פעם ללא קיום כל שיח עם השרים הנוגעים בדבר, וללא שום ניסיון ולו המינימלי לסייע לממשלה ולשרים בקידום מדיניותם ובהגנה עליה בפני בית המשפט".
4 צפייה בגלריה
לוין: "הממשלה נותרת ללא ייעוץ משפטי", בהרב-מיארה: "חובתנו להתריע - זו שמירת סף"
(צילום:אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ)
לוין הזכיר את שבהרב-מיארה סירבה לייצג את הממשלה בעניין העתירות לבג"ץ נגד חוק הנבצרות, ביטול עילת הסבירות והדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין. "הגדלת לעשות והודעת לבית המשפט על התנגדותך התמוהה לבקשת הממשלה לדחיית הדיונים והמועד להגשת תשובה מטעמה בעתירות אלה", מחה לוין. "זאת, משל היועץ המשפטי לממשלה הוא בכלל חלק מהעותרים, ולא גורם האמון על זכויותיה של הממשלה, ואשר אמור היה על פניו לתמוך בבקשה שכל תכליתה לאפשר לממשלה ייצוג הולם וזמן מספיק להצגת טיעוניה בפני בית המשפט".
היועמ"שית, מצידה, השיבה ללוין במכתב חריף משלה, ואמרה כי "חובתנו להתריע ממהלכים מנוגדים לחוק. זו שמירת סף - והשתקתנו היא פגיעה קשה. איומים בפיטורים לא ירתיעו אותי ואת אנשיי". בסביבתו של לוין הבינו כיצד נתפס המכתב, ומיהרו להבהיר כי "שר המשפטים אומר שבשום שלב לא איים לפטר את את היועמ"שית".
ראוי לציין כי בשל המפץ הגדול, סטתה בהרב-מיארה ממדיניות ארוכת שנים ומאפשרת לשר המשפטים ייצוג נפרד בעתירות בעניינו. נסביר: היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם נחשבו לאורך השנים כמייצגי משרדי הממשלה והשרים בעתירות לבג"ץ. בית המשפט העליון קבע בכל פסיקותיו שעמדת היועמ"ש כפרשן מוסמך של החוק היא בלעדית ומחייבת. לאורך השנים השרים קיבלו את מרותו של היועץ כשזה קבע את דעתו, גם כשלא הסכימו לה. לכן, גם לא הותר לשרים לקבל ייצוג נפרד כשלא הסכימו עם עמדת היועץ, והדבר התאפשר רק במקרים נדירים באמצעות שכירת עורך דין פרטי על חשבון המדינה. עמדת השר הוצגה אז בבג"ץ לצד עמדת היועמ"ש.
בהרב-מיארה מצידה חרגה כאמור מנהוג זה, ואפשרה לממשלה ייצוג פרטי לעומתי מאוד, הן כלפיה והן כלפי בג"ץ. בעוד היועמ"שית תומכת בהתערבות בג"ץ בחוקי היסוד, הייעוץ הפרטי של הממשלה טוען שלבית המשפט אסור להתערב בהם. בחוק הנבצרות, אגב, תיוצג הכנסת באמצעות היועצת המשפטית שלה - שגית אפק - שחולקת על עמדתה של בהרב-מיארה.
