(צילום: אסף חן)
הדלת לא הייתה נעולה, לא היה מאבטח ורוב הקורבנות מתו כבר בדקות הראשונות להתבצרות: יומיים לאחר הטבח המזוויע בבית הספר היסודי בעיירה יובלדי שבו נורו למוות 19 ילדים ושתי מורות – סיפקו אמש (חמישי) הרשויות בטקסס פירוט מדויק יותר באשר להשתלשלות האירועים של מסע הרצח שאליו יצא סלבדור ראמוס בן ה-18, מסע שבסופו נורה למוות על ידי שוטרים שהתפרצו לכיתה שבה התבצר במשך זמן רב – שעה שלמה – ושבה רצח את כל קורבנותיו.
ויקטור אסקלטון, שעומד בראש מחלקת ביטחון הציבור באזור דרום טקסס, אמר במסיבת עיתונאים שכינס כי בניגוד לדיווחים קודמים, בכניסה לבית הספר "רוב" בעיירה יובלדי לא היה שוטר שהתעמת עם החשוד, ולדבריו הוא נכנס לבית הספר ללא כל התנגדות, וככל הנראה דרך דלת שהייתה לא נעולה. הפרטים החדשים נמסרו על רקע ביקורת שהוטחה ברשויות בנוגע לאופן התגובה שלהן לאירוע הירי הקטלני ביותר בבית ספר בארה"ב בעשר השנים האחרונות, אך הפרטים הללו צפויים כנראה רק להוסיף לסימני השאלה.
19 צפייה בגלריה
תושבים מניחים זרים ובובות לזכר הילדים שנרצחו בטבח, מחוץ לבית הספר "רוב" ביובלדי
(צילום: EPA)
מסע הטירוף שאליו יצא ראמוס, נזכיר, החל ביום שלישי בשעות הבוקר (שעון טקסס). ראמוס, שעבר רק בחודש מרץ להתגורר בבית סבתו ביובלדי – ירה בה בפרצופה ופצע אותה קשה. הוא גנב את הטנדר שלה ונסע לעבר בית הספר "רוב", ובקרבתו ריסק את הרכב לתוך תעלה, לפי אסקלטון בשעה 11:28. הוא זינק ממנו חמוש, ולפי עדויות של תושבים שבאו לעזרתו כאשר חשבו שעבר תאונה – פתח לעברם באש.
בהמשך, כך לפי אסקלטון, ראמוס קפץ מעל גדר במתחם בית הספר. תחילה דווח ששוטר שהוצב שם לצורכי אבטחה התעמת עמו, ולא היה ברור אם פתח לעברו באש או לא, אך כעת הבהיר אסקלטון שלא היה שוטר או מאבטח שהוצב במקום, אף שכך היה אמור להיות. ב"ניו יורק טיימס" דווח כי שוטר שאמנם נמנה עם יחידה מקומית שתפקידה לאבטח בתי ספר חלף באזור ברכבו – ורץ לעבר הזירה כאשר התקבלו הקריאות הראשונות על חמוש בקרבת המוסד – אולם הוא לא הצליח להגיע אל ראמוס שכבר נכנס פנימה.
אסקלטון אמר במסיבת העיתונאים אמש כי ראמוס החל לפתוח באש עוד לפני שנכנס לבית הספר, כאשר היה באזור החנייה של המקום. לבית הספר הוא נכנס בשעה 11:40, ואסקלטון ציין כאמור כי ראמוס נכנס לבית הספר דרך דלת שהייתה לא נעולה: לפי דיווחים קודמים הוא נכנס דרך דלת אחורית בבית הספר, שהייתה אמורה להיות נעולה לפי תוכנית האבטחה של המתחם. ברשת ABC דיווחו כי באותו יום אמור היה להיערך טקס לקראת סיום הלימודים, וכי ייתכן שהדלת נותרה פתוחה כיוון שההורים אמורים היו להיכנס ולצאת מהמקום לאורך כל היום.
19 צפייה בגלריה
השאלות רק גברו. ויקטור אסקלטון, ראש מחלקת ביטחון הציבור בדרום טקסס, בתדרוך אמש
(צילום: AP)
אסקלטון ציין בתדרוך כי השוטרים הגיעו לזירה בתוך ארבע דקות. הוא לא פירט מעבר לכך, אך לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", שניים מהשוטרים הרבים שהוזעקו למקום נכנסו לתוך בית הספר וניהלו עם ראמוס קרב יריות כאשר כבר היה בתוך הכיתה שבה רצח את 21 קורבנותיו. השניים ניסו להיכנס פנימה, אך לפי הדיווחים נפצעו מהירי של ראמוס ונסוגו – בזמן שהוא ממשיך לירות בתוך הכיתה. הירי שלו נמשך גם כאשר שוטרים נוספים הגיעו לכיתה, דרך הקיר והדלת.
בדקות הראשונות הללו, כך מאמינים החוקרים, ראמוס רצח את רוב או את כל הקורבנות באותה כיתה – שהייתה מורכבת למעשה משתי כיתות נפרדות, שהיו מחוברות בדלת פנימית. ירי ספורדי, כך לפי הדיווח, נמשך לאורך ההתבצרות – עד שמעט לפני השעה 13:00 הגיע למקום צוות של שוטרי משמר הגבול, שפרץ לכיתה וחיסל את ראמוס. הדיווח על מותו בקשר המשטרתי התקבל בשעה 12:58.
ירה על הדלת וקרא: "הגיע הזמן למות"
לצד שתי המורות ו-19 הילדים שנרצחו, בני 8 עד 11, לפחות 17 בני אדם נפצעו במסע הירי. העדויות מתוך הכיתה, של הילדים ששרדו את הטבח, קשות ביותר. ילד בן 9 ששוחח עם ערוץ טלוויזיה מקומי סיפר כי ראמוס נכנס לכיתה שלו אחרי שירה על הדלת החוצצת בין שתי הכיתות המחוברות. "הוא ירה על הדלת ליד. יש לנו דלת באמצע. הוא פתח אותה, נכנס, התכופף קצת ואמר 'הגיע הזמן למות'. כששמעתי את היריות מבעד לדלת אמרתי לחבר להסתתר כדי שהוא לא ימצא אותנו. אמרתי לו לא לדבר בגלל שהוא ישמע אותנו".
19 צפייה בגלריה
ג'ו גרסיה, שמת מהתקף לב יומיים אחרי רצח רעייתו אירמה. "מת מיגון, אחרי שהניח זר פרחים לזכרה"
(צילום: מהטוויטר)
הילד וארבעה אחרים הסתתרו מתחת לשולחן שהיה מכוסה במפה, וכך הצליחו לשרוד. הוא סיפר כיצד ראה את ראמוס ניגש ויורה באחת הילדות בכיתה, מיד לאחר שקראה לעזרה בתגובה לקריאה של השוטרים מבחוץ. "כאשר השוטרים הגיעו, השוטר אמר: 'תצעקו אם אתם צריכים עזרה!', ואחת מהאנשים בכיתה שלי צעקה 'הצילו'. הבחור בא וירה בה. השוטר פרץ פנימה והבחור ירה בשוטר. השוטרים התחילו לירות". הילד בן התשע סיפר ששתי המורות שנרצחו, אירמה גרסיה ואווה מירלס, נורו למוות כשניסו להציל את הילדים. "הן היו מורות נחמדות. הן עמדו לפני התלמידים בכיתה שלי כדי לעזור, כדי להציל אותם".
המורה אירמה גרסיה, שהייתה בת 46 במותה, לימדה בבית הספר במשך 23 שנים והייתה אם לארבעה – הגדול שבהם בן 23 והשאר נערים. אמש דווח על טרגדיה נוספת, שהותירה את כל הארבעה יתומים לחלוטין: בעלה של אירמה, ג'ו גרסיה, מת מהתקף לב. ג'ו ואירמה היו נשואים במשך 24 שנים, והתאהבו בתיכון. ג'ו מרטינז, אחיינו של גרסיה, סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי דודו לקה בהתקף לב זמן קצר לאחר שחזר לביתו מאירוע לזכרה של רעייתו המנוחה, ושבו הניח לכבודה זר פרחים. "הוא פשוט נפל", סיפר האחיין, שבציוץ בטוויטר כתב כי דודו מת מיגון: "אין לי מילים כדי לתאר את התחושות של כולנו. בבקשה תתפללו למען המשפחה שלנו. שאלוהים ירחם עלינו, זה לא קל".
ילדה אחרת ששרדה את הטבח היא מיה סריליו בת ה-11, שאביה מיגל סיפר כי הגיעה באיחור לבית הספר באותו בוקר בגלל תור לרופא – והירי התחיל פחות משעה לאחר שהגיעה לכיתה. האב מיגל סיפר כי בתו תיארה בפניו את האימה שחוותה, ושכנראה לעולם לא תשכח: היא ראתה את המורה שלה מירלס נפגעת מהירי, והבחינה שהטלפון הנייד שלה נופל מידה. היא תפסה אותו והתקשרה למוקד 911. לדברי האב אחת מחברותיה לכיתה נורתה ודיממה, ומיה החליטה לשכב עליה על מנת שהיורה יחשוב ששתיהן מתות. הבת סיפרה לאביה כי תחילה חברתה עוד נשמה, אבל כאשר ההתבצרות הסתיימה והשוטרים נכנסו פנימה, החברה כבר לא הייתה בין החיים.
מיגל, שחיכה מחוץ לבית הספר, ראה את בתו מחולצת משם כשהיא מכוסה בדם. תחילה לא הורשה להתאחד עמה אלא רק לדבר איתה דרך חלון באוטובוס שאליו הוכנסה. "נכנסתי לפאניקה", סיפר האב בריאיון ל"וושינגטון פוסט". חלקים מצווארה וגבה של הילדה היו מלאים פגיעות של רסיסים קטנטנים, ככל הנראה מהירי הרב בכיתה, ושערה היה חרוך. היא פונתה לבית חולים, שם הרופאים חיטאו וחבשו את פצעיה – אך החליטו שלא להסיר את הרסיסים מגופה. מיה כבר חזרה לביתה באותו ערב, ולדברי מיגל הייתה אחוזת פחד לאורך כל הלילה, וביקשה ממנו לאחוז באקדחו כיוון ש"הוא (היורה) הולך לרדוף אחרינו".
ההורים המודאגים זעמו, השוטרים חסמו את דרכם
הורים רבים כמו מיגל התאספו גם הם מחוץ לבית הספר באותן דקות ארוכות שבמהלכן התבצר הרוצח בכיתה, וחלקם השמיעו טענות קשות על התנהלות השוטרים – ולדבריהם היו צריכים לפעול במהירות רבה יותר. בתיעודים שהופצו ברשתות החברתיות וקיבלו אמש תשומת לב רבה בתקשורת האמריקנית, נראו רגעי הבהלה של ההורים המזועזעים ששמעו את הירי מרחוק – ודרשו בחלקם להיכנס פנימה בעצמם.
השוטרים חסמו את דרכם, ובאחד הסרטונים נראה אחד מהם מצמיד הורה לקרקע. ההורים צעקו על השוטרים ודרשו מהם להסתער על היורה בבית הספר: "מה אתם עושים פה?! תיכנסו לבניין!". אישה אחרת נשמעה קוראת "הם לכודים בפנים", כשברקע נשמעה זעקה. אחד ההורים שהתקבצו בכניסה לבית הספר הוא חאבייר קזארס – שבתו ג'קלין נרצחה בטבח. הוא סיפר שרץ לבית הספר כששמע על הירי, וכשהגיע השוטרים עדיין היו מחוץ לבניין. הוא הציע שהוא ושאר עדי הראייה ייכנסו לבית הספר במקום השוטרים. "בואו נמהר, השוטרים לא עושים שום דבר", הוא אמר להם.
"תיכנסו פנימה!": תיעוד העימות בין ההורים לשוטרים מחוץ לבית הספר
(צילום: מהרשתות החברתיות)
המשטרה דחתה את הטענות לתגובה איטית מצדה. לפי משמר הגבול בטקסס יותר מ-100 שוטרים הגיעו לזירה. ראול אורטיז, מפקד משמר הגבול, אמר שהכוחות "לא היססו" ושברגע שהם הגיעו לזירה הם פעלו מיד. "הם לא היססו. הייתה להם תוכנית. הם נכנסו לכיתה והשתלטו על המצב במהירות האפשרית. שום דבר לא מכין אותך לזירה שהם הגיעו אליה".
במסגרת החקירה שהמשטרה מנהלת כעת היא מנסה גם לבדוק אם היו סימני אזהרה מקדימים לרצח, אך לפי הרשויות לראמוס לא היה עבר פלילי או רישומים שמצביעים על היסטוריה של בעיות נפשיות. את הנשק שלו הוא קנה כחוק, ביום שלאחר יום הולדתו ה-18. ב-17 במאי רכש בחנות מקומית למוצרי ספורט רובה סער מסוג AR-15, וביום שלאחר מכן רכש 375 כדורים עבור אותו רובה. למחרת שב לאותה חנות ורכש עוד רובה סער.
לפי שעה מניעיו של ראמוס אינם ידועים, אולם אנשים שהכירו אותו העידו כי בימיו בבית הספר התיכון ביובלדי ספג הקטנות בגלל הבגדים שלבש, בגלל מנהגו להשתמש באיי-ליינר ובגלל המצב הכלכלי של משפחתו. הוא תואר כתלמיד כושל וכנער אפלולי, שבהדרגה החל להגיע פחות ופחות למוסד החינוכי – ולבסוף כמעט שלא פקד אותו. את הטבח ביצע יום אחרי שחבריו לתיכון השלימו את לימודיהם, ולפי דיווח אחד בארה"ב, שכן שהיה עד לריב בין ראמוס לבין סבתו לפני שהנער ירה בה שמע את הסבתא גוערת בו על שלא סיים את בית הספר.
מושל טקסס גרג אבוט אמר כי חצי שעה לפני הטבח כתב הרוצח בפייסבוק שהוא עומד לירות בסבתא שלו. רבע שעה לאחר מכן הוא כתב שירה בסבתו, והולך לירות בבית הספר. לא ברור אם מדובר באותה הודעה בפייסבוק שעליה דיבר המושל, אך הערב התברר כי בדקות שלפני הטבח ראמוס התכתב עם ילדה מגרמניה שאותה הכיר ברשת, ושלח לה הודעות מזוויעות, דומות לאלו שתיאר המושל.
הרוצח התכתב עם ילדה מגרמניה: "זרקתי על בתים חתולים מתים"
הילדה, ששוחחה עם רשת CNN, אמרה כי ביום הטבח, בשעה 11:01, שלח לה ראמוס הודעה ובה כתב שהוא אוהב אותה. שש דקות לאחר מכן הוא שלח לה הודעה נוספת: "בדיוק יריתי בסבתא שלי בראש". שניות לאחר מכן כתב שהוא מתכוון לבצע ירי בבית ספר יסודי. הוא הוסיף כי סבתו "עצבנה" אותו בגלל ששוחחה עם חברת התקשורת AT&T בנוגע לאופן השימוש שלו בטלפון הנייד.
הילדה סיפרה כי היא וראמוס התכתבו במשך כמה שבועות, וגם שוחחו באמצעות אפליקציית "פייס טיים", וכי הוא שלח לה לעתים תמונות סלפי שלו ואמר כי הוא מתכנן לבקר בגרמניה. הילדה סיפרה כי אף שברוב ההתכתבויות שלהם לא היה סימן מחשיד כלשהו, אחד מהם עורר בה דאגה רבה: היא סיפרה כי ראמוס אמר לה שהוא "זרק חתולים מתים על בתי אנשים". הילדה הוסיפה כי יום לפני הרצח, ביום שני, הוא כתב לה שרכש כדורים שמתרחבים כאשר הם פוגעים בגופם של בני אדם – באופן שמגביר את קטלניותם. היא שאלה אותו מה הוא מתכוון לעשות, והוא השיב לה: "רק חכי לזה".
לא רק עם אותה ילדה מגרמניה התכתב ראמוס: הוא שלח גם הודעות מוזרות באינסטגרם לחשבון של אישה שהעידה שכלל אינה מכירה אותו, ובהן בין היתר שאל אותה אם היא רוצה "לשתף" תמונה של הרובה שלו. שעות לפני צאתו לטבח הוא שלח לה הודעות נוספות ומקוטעות, ובאחת מהן כתב: "יש לי סוד קטן שאני רוצה לספר לך".
אדריאנה רייס, אמו של ראמוס, אמרה אתמול לרשת ABC כי אף שבנה "לא היה מפלצת", כלשונה, הוא היה יכול להתנהג לעתים בתוקפנות. "היו לי תחושות לא נעימות לפעמים, 'כמו מה הוא מתכנן?'", סיפרה. "הוא היה יכול להיות אגרסיבי, אם הוא מתעצבן מאוד". רייס הביעה צער עמוק על מותם של הילדים בטבח, ופרצה בבכי כשדיברה עליהם: "הילדים הללו, אין לי מילים...אני לא יודעת מה לומר על הילדים המסכנים הללו".
יובלדי היא עיירה קטנה, בת 16,000 תושבים שרובם לטינים, ורבים מהם מכירים זה את זה. בתקשורת המקומית דווח כי לפחות חלק מהתושבים החליטו לגלות חמלה כלפי אמו של הרוצח, במקום זעם ותסכול: באחת הכנסיות המתפללים ניחמו אותה, ומנהיגת הקהילה פטימה אברהם חיבקה אותה. "אמרתי לה שאנחנו נמצאים לצדה, שלא כולם נגדה. היא חייבת לדעת שהיא לא אשמה בזה. היא לא שמה את הרובה בידיים של בנה. אנחנו עומדים לצדה בגלל שאנחנו חייבים להתפלל במקום למתוח ביקורת או לתקוף. לפנות לשנאה ולתסכול זה לא דבר טוב עבור האנושיות".
פורסם לראשונה: 23:21, 26.05.22
