יום אחרי הדרמה של החלטת בג"ץ שהוציא צו ביניים לשלילת תקציבים מישיבות חרדיות שתלמידיהן חייבים בגיוס, עוד מוקדם להעריך את מלוא המשמעויות הפוליטיות הרחבות. כבר עכשיו ברור שההשפעות הן בלתי-מבוטלות, אך האם יובילו לבחירות? האם הן יהדקו דווקא את המבנה הקיים מול "אויבים" פוליטיים מבחוץ? ומה יעשה הזעם ברחוב החרדי למנהיגיו שמנסים כעת להלך בין הטיפות?
כמה תרחישים אפשריים ניצבים כעת על השולחן. לפי אחד מהם, הקואליציה מתבצרת מול מה שנתפס כעת מבחינתה כניסיון של בג"ץ לגרור את המערכת לבחירות ומול הכעס על היועצת המשפטית לממשלה, ויחד מנסה למצוא פתרון להתמודדות עם המצב המורכב שנוצר.
במקרה כזה, הקואליציה שממילא מתקשה כיום לתפקד נוכח האתגרים הפנימיים והחיצוניים נושכת שפתיים וממשיכה הלאה מתוך הבנה שהחלופות האחרות לא טובות יותר.
החלופה השנייה היא שהזעם ברחוב החרדי יחלחל פנימה לתוך המערכת הפוליטית. במקרה כזה, נציגיהם בממשלה ובכנסת, שנקלעים עם הגב לקיר, מובילים לפיזור הכנסת ה-25, ערבוב הקלפים מחדש, ובמבנה קואליציוני אחר מנסים למצוא פתרון יצירתי.
מבחינת לוחות הזמנים, לממשלה הנוכחית יש עוד מעט אוויר לנשימה. הוראת השעה שמאפשרת את פטור הגיוס לחרדים תפוג ביום שני הקרוב, 1 באפריל, ועד אז יש לקואליציה חלון זמן קצר להתמודדות עם המצב החדש.
האירוע הדרמטי מסובך עוד יותר משום שצו הביניים קובע כי משרדי הממשלה לא יוכלו לתקצב את מוסדות הפטור עד דיון בעתירות בנושא בבג"ץ בחודש מאי. מבחינת ציר הזמן, מעתה ועד מאי נדרש צה"ל לערוך מיונים ולהיערך לגיוס חרדים (אם כי בפועל מעריכים שלא באמת ניתן לעשות זאת בסד זמנים כה קצר, ובטח שלא לאכוף את המהלך).
בג"ץ ידון במאי בהרכב של תשעה שופטים בתקציב הישיבות, אז גם צה"ל יצטרך להציג לבית המשפט את הליכי הגיוס. אחרי הדיון ברכב המורחב, יוכל בג"ץ להפוך את צו הביניים למוחלט.
נכון לרגע זה נערכות התייעצויות רבות כיצד להתמודד עם המצב המורכב שנוצר והותיר בהלם את חברי הקואליציה. להערכתם, קשה להאמין שצה"ל יצליח לגייס חרדים אך יש לכך השפעה רחבה, כמו למשל בנוגע להוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, או במקרה שבו שוטר שמעכב חרדי בנושא מסוים יעביר אותו לידי המשטרה הצבאית ברגע שיבין שמדובר בעריק.