חרף הניסיון לעמעום העובדות, הסכם נורמליזציה עם סעודיה יותנה גם בתמורות משמעותיות לפלסטינים, בעיקר כדי לגרום לישראל לנטוש את החזון המשיחי ולקדם במקומו את פתרון המדינה הפלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאלץ לבחור בין הזדמנות לחיזוק הביטחון הלאומי והכלכלה, לבין סיפוח והשלמת ההפיכה משטרית, החמצת הזדמנות לשלום היסטורי, ערעור היציבות האזורית, ועל הדרך פגיעה באינטרסים חיוניים של ארה"ב במזרח התיכון.
לפי הפרסומים, ההסכם המשולש – סעודי-אמריקני-ישראלי – טומן בחובו עיסוק בסוגיות כבדות משקל, בהן הרחקת ריאד מסין, העשרת אורניום על אדמת הממלכה, פגיעה ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל ועוד. כל אלה אכן חשובות, אך יש אצלנו נטייה, מכוונת, להמעיט בחשיבות נושא התמורות לפלסטינים. נתניהו טען לאחרונה בראיונותיו לרשתות זרות שהסעודים לא דורשים פשרות "משמעותיות" בנושא, אלא מתנהלים כמו צ'ק-בוקס ("צריך לסמן את זה כדי לומר שאתה עושה את זה").
אלא שהמציאות לא מבוססת על ספינים, והיא מעידה דווקא על ההיפך. מחוקקים דמוקרטים בולטים טוענים שהסנאט האמריקני יטרפד כל הסכם שלא יכלול הטבות לפלסטינים, בהן הקפאת התנחלויות והעברת חלק משטחי C לרשות. זאת "במיוחד נוכח האופי הקיצוני של הממשלה". ה"וול סטריט ז'ורנל" פרסם שבשיחות על קווי המסגרת עם ארה"ב, גם סעודיה תבעה "ויתורים משמעותיים מישראל שיסייעו בקידום הקמת מדינה פלסטינית".
ב-12 באוגוסט הציבה סעודיה, לראשונה, שגריר מטעמה לרשות הפלסטינית, מהלך שמשמעותו צעד בדרך להכרה במדינה פלסטינית. קודם לכן הבהיר יורש העצר מוחמד בן-סלמאן, שאינו מהתומכים הנלהבים בפלסטינים, שהוא "לא ממהר" לקדם הסכם עם "קואליציה ימנית קיצונית" בישראל, והבטיח שסעודיה תתעקש על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
נתניהו, אם כך, מציג תמונה מנותקת מהמציאות שלפיה מצבה של ישראל נותר כשהיה בהסכמי אברהם. אלא שבשונה משנת 2020, בממשל האמריקני ובהנהגה הסעודית קיים חשש אותנטי מפני סיפוח ובנייה מואצת בהתנחלויות, הרחבת פרובוקציות בהר הבית ומעשי טרור ואלימות של יהודים הזוכים לגיבוי מחברי ממשלה (נזכיר שממשלת נתניהו כבר פוגעת בהסכמי אברהם - פורום הנגב במרוקו בוטל, ביקור שר החוץ בבחריין נדחה ושיתוף הפעולה עם האמירויות הואט). החשש הוא שמהלכים אלה לא רק יסירו סופית מהשולחן את חזון שתי המדינות, אלא יובילו לאי-יציבות מתמשכת באזור, ובמקרה הסעודי גם אי-יציבות בממלכה פנימה.
סעודיה וממשל ביידן, המוטרד גם מההפיכה המשטרית, לא מוכנים להעניק בעת הזאת פרס חינם לממשלת הימין על מלא. הם מסרבים לפעול על פי נוסחת נתניהו ולקדם נורמליזציה תוך עקיפת הפלסטינים; לא מתוך אהדה לאבו מאזן, אלא מתוך הבנה שהחלשה מתמשכת של מעמד ישראל תספק, בעיקר בידי הממשל האמריקני, קלף מיקוח שיכולה להיות לו השפעה על התנהלות הממשלה.
ד"ר עומר צנעניוכך, הפיתוי בהסכם נורמליזציה עשוי להפוך במהירה לשוט. הממשל עלול להאשים את נתניהו, בצדק רב, בהחמצת הזדמנות לקדם הסכם היסטורי עם סעודיה, במחיר נמוך לאין שיעור מהמחיר שנדרשה ישראל ביוזמה הסעודית-ערבית מתחילת המילניום.
הסכם נורמליזציה עם סעודיה, המלווה בברית הגנה אזורית עם ארה"ב ובהכשרת התנאים להסדר יציב עם הפלסטינים, יכול להיות הישג אדיר לביטחון הלאומי ולכלכלה של ישראל. אלא שלשם כך נתניהו חייב לשנות מהיסוד את סדרי העדיפות שלו ושל הקואליציה המשיחית שיצר במו ידיו, הכולאת את ישראל, מחלישה את מעמדה, פוגעת בהרתעה ומונעת את הגמישות המדינית המתחייבת כדי לקדם יעדי חוץ וביטחון חיוניים כל כך.
- ד"ר עומר צנעני הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני ב"מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
