נתניהו לא עוצר את החקיקה: "תחזק את הדמוקרטיה"
(צילום: לע"מ)
עד רגע ההצבעה בראשית השבוע הבא על ביטול עילת הסבירות, לא ברור מה יהיה הנוסח הסופי של החוק, אך דבר אחד בטוח: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא עוצר את החקיקה. אמש (חמישי) הוא טען כי גם "ברגעים אלה" נעשים מאמצים להגיע להסכמה בנושא, אך באופוזיציה הכחישו שמתנהלים מגעים כלשהם. החוק, כך נראה, יאושר בשבוע הבא במליאת הכנסת, אולם כבר עתה ברור שנגד חקיקת החוק, שיהיה תיקון לחוק יסוד: השפיטה, יוגשו עתירות והן יהיו מההכרעות הדרמטיות והנדירות של בית המשפט העליון מאז קום המדינה.
הסיבה: מדובר בעתירות לבג"ץ שבו הוא מתבקש לבטל תיקון לחוק יסוד, דבר שאותו לא עשה בית המשפט העליון בישראל מעולם, וספק אם יעשה זאת הפעם. העליון פסל עד היום רק 22 חוקים "רגילים" בטיעון שהם מנוגדים חוקי יסוד ("אינם חוקתיים", ט.צ), אך הוא לא פסל מעולם חוק יסוד, והסיכוי שיעשה זאת נמוך.
5 צפייה בגלריה
לקראת התנגשות חזיתית? בהרב-מיארה, נתניהו וחיות
(צילום: יואב דודקביץ, EPA, אלכס קולומויסקי)
בנוסף, מדובר על חוק שמבקש לבטל סמכויות של בג"ץ עצמו. לפי ההצעה, לא רק שלא ניתן יהיה לבטל החלטות של הממשלה ושריה, בעילת סבירות, אלא שתיגרע מהעליון סמכות מהותית לערוך ביקורת שיפוטית על הממשלה וגופיה. הביטויים "שימוש לרעה בסמכות המכוננת" של הכנסת, וכן "התיקון החוקתי הלא-חוקתי", ינסרו בחלל האוויר והן תהוונה העילות המרכזיות של העתירות.
עם כינון המדינה, סוכם שהיא תהווה "האסיפה המכוננת" שתכונן את החוקה של המדינה. בשל אי-הסכמות רבות, בעיקר בסוגיות דת ומדינה, והשקפות שונות לגבי אופיה של מדינתי ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הוחלט בינתיים לחוקק את חוקי היסוד, שיהוו את "מרכיבי החוקה".
חוקים אלה, כמו גם מגילת העצמאות, נחשבים מאז כמי שקובעים את צורת המשטר של המדינה ואת אופן ארגונה וניהולה. הם גם מגדירים את זכויותיהם וחובותיהם של האזרחים ומעצבים את יחסי הגומלין ביניהם ובין רשויות השלטון, וכן קובעים את הנורמות והכללים לחקיקת חוקים, לשפיטה ולקביעת מדיניות.
ההערכה היא שאחת העילות בעתירות לבג"ץ נגד חקיקת הכנסת, תהיה שביטול עילת הסבירות בחוק יסוד: השפיטה מהווה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כרשות מכוננת. במהלך החודשים האחרונים נאמו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה, עו"ד גיל לימון. מדבריהם עלה כי הכנסת אינה יכולה לערער את יסודות הדמוקרטיה והערכים הבסיסיים שעל פיהם נוסדה המדינה והכנסת כגוף המייצג את אזרחיה.
בנאומו הבהיר המשנה לימון שאף כי שלטון הרוב הוא אחד מעקרונותיה הבסיסיים של הדמוקרטיה, קיים גם עקרון יסוד נוסף - והוא עקרון הפרדת הרשויות, שמטרתו היא להגביל את העוצמה שיש בידי כל אחת משלוש רשויות השלטון, כדי למנוע מהן לנצל את כוחן ולפגוע בזכויות הפרט והציבור.
במסגרת עקרון זה, לאף אחת משלוש הרשויות אין כוח אבסולוטי או "המילה האחרונה" בכל נושא, אלא מתקיימים ביניהן "איזונים ובלמים", כאשר כל אחת נתונה לפיקוחן של הרשויות האחרות, בכלים המסורים בידיהן. כחלק מאותם איזונים בלמים, הרשות השופטת מקיימת ביקורת שיפוטית על הפעולות השלטוניות של הרשות המבצעת, ובכללן גם על החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים.
הדרך שבה ועדת החוקה בחרה - מניעה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על סבירות ההחלטה - שוברת את כללי המשחק המקובלים בדמוקרטיה כחלק מהאיזונים והבלמים שבין שלוש הרשויות, לטענת לימון. עוד אמר שתכלית התיקון היא להסיר מגבלות מעל הרשות המבצעת.
5 צפייה בגלריה
החוק הראשון במהפכה שהציג לפני יותר מחצי שנה צפוי לעבור בשבוע הבא
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"בכך, ההצעה חוטאת לעיקרון הבסיסי של הפרדת רשויות המייצרת איזונים ובלמים. התפיסה שעומדת בבסיס הצעת החוק, שלפיה יש לבטל את עילת הסבירות אך ורק מפאת האלמנטים הסובייקטיביים שבה שמחייבים הפעלת שיקול דעת שיפוטי, עלולה שלא להיעצר רק בעילת הסבירות, ולהמשיך לעילת המידתיות או לכל עיקרון משפטי אחר שהדרג המדיני יתפוס אותו כמרסן את כוחו".
"התיקונים שנערכו בהצעת החוק בימים האחרונים רק מחזקים את החשש הזה. תפיסה כזו חותרת, למעשה, תחת כוחה המחייב של מערכת המשפט כולה. המשמעות של ההצעה, הלכה למעשה, היא הענקת כוח שלטוני בלתי מבוקר בידי קבוצה מצומצמת של נבחרי ציבור שמלכתחילה מרכזים בידם כוח שלטוני רב ויכולת השפעה עמוקה על הציבור כולו. מדובר ביצירת מעין 'מקלט' משפטי, המאפשר פעולה בחוסר סבירות".
עילה נוספת בה ישתמשו העותרים, ולאחר מכן פסיקת בית המשפט העליון, תהיה שחוק היסוד המוצע מהווה "תיקון חוקתי לא-חוקתי". אם נהוג היה שבית המשפט העליון יכול לבטל חוק רגיל של הכנסת (הגם שפרקטיקה זו שנויה במחלוקת, בעיקר בקרב חוגי ימין, ט.צ) ביטול חוק יסוד בטיעון שאינו חוקתי הוא שימוש בנשק בלתי קונבנציונלי שלא נוסה עד כה. בפעם האחרונה שהדבר עלה היה כאשר הוגשו עתירות נגד חוק יסוד: הלאום ונטען כי הוא פוגע בערך השוויון באופן הפוגע בשורשי הדמוקרטיה והחוקה.
בבג"ץ חוק הלאום כתבה השופטת העליונה דפנה ברק-ארז כי "היקף השימוש בדוקטרינה אמור להיות מצומצם ביותר ושמור למצבי קיצון, וכי בית המשפט יכול לדון בכך באותם מצבים". אז היא ציינה כי "אני עצמי נוטה לשימוש בטרמינולוגיה שהיא אף מצמצמת יותר – ומציעה להתייחס לחוק יסוד שמהווה 'שבירת כלים', במובן של הרס בלתי הפיך של השיטה החוקתית".
וישנה בעיה לא פשוטה אחרת. בית המשפט העליון מצוי עתה באחת השעות הקשות שלו. לאחר שעילת הסבירות תעבור, היעד הבא לשינוי עומק יהיה שינוי שיטת בחירת השופטים. בינתיים, נוסף איום על העליון בכך שלא ימונה בינתיים נשיא עליון לאחר פרישת הנשיאה חיות. ביטול חלקי או מלא של עילת הסבירות, כלומר ביטול דבר חקיקה מהותי של הכנסת, על ידי בג"ץ יכול להוות התנגשות עוצמתית בסדר גודל חסר תקדים מאז קום המדינה.
פורסם לראשונה: 22:50, 20.07.23
