בוועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת ששת האסירים מכלא גלבוע נמשכה היום (ה') עדותו של מפקד הכלא, פרדי בן שטרית. חברי הוועדה עימתו אותו עם מסמך שהפיץ גונדר מוני ביטן, ראש אג"מ בשב"ס וסגן הנציבה, ובו כתב חמישה ימים לפני הבריחה כי "יש כרסום בקיום הנהלים בכלל בתי הסוהר. יש לרענן נהלים - וקיימת היתכנות לבריחה". בן שטרית עצמו אמר כי לא קיבל את המסמך, והעריך שהוא נשלח למפקד המחוז.
"המסמך נכתב חמישה ימים לפני הבריחה. נכון שאתה לא מכותב. הוא כותב שקיימת היתכנות לבריחת אסירים וגם שיש כרסום בקיום הנהלים בכלל בתי הסוהר ויש לרענן את תחקיר ניסיון הבריחה ב-2014 והמסקנות", העירה הוועדה לבן שטרית. "השאלה היא למה הוא הגיע למסקנה הזו". בן שטרית ציין כי "מן הראוי שהוא יענה". יו"ר הוועדה, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, אמר כי מדובר ב"מעין מסמך נבואי בדיעבד", ומפקד הכלא השיב: "הפקת לקחים היא אחריות מפקדים. אני לא אמור להיות הפונקציה לפעולה".
בוועדה תהו בפני בן שטרית, ששימש עוזר ממלא-מקום נציב השב"ס, איך דווקא הוא, שידע את הצורך בהפקת לקחים מניסיון הבריחה ב-2014, אמר עם מינויו לפיקוד הכלא שהלקחים הופקו. "זה היה בביקור אחד שהייתי. הייתי שנתיים עוזר של ממלא מקום נציב", הוא השיב. בוועדה שאלו אותו איזה סוג עוזר היה - אחד שיודע מה קורה בארגון, או כזה שהוא "ראש קטן". בן שטרית אמר בתגובה: "לא הייתי ראש קטן ולא מאלה שרוצים לדעת מה קורה כל הזמן בארגון. נמנעתי מלנצל תפקידי לשררה או צבירת כוח. סירבתי להיכנס לדיון שיבוצים כשקודמיי השתתפו".
בדיון עלתה גם עדותו של בן שטרית אתמול, ובה אמר שהייתה סרסרות בסוהרות. "אתמול הזכרת את אירוע הסרסרות ואמרת 'אמרתי לעצמי שלא אתן שזה יקרה לי'", אמרה לו חברת הוועדה פרופ' אפרת שוהם, שתהתה אם הוא עדיין דבק במושג סרסרות. "עשיתי שיחות עם קציני הכלא והדגשתי בפניהם את האירוע. רציתי לתת ביטחון לחיילי וחיילות חובה", הוא אמר - ונשאל אם הזהיר את קצין המודיעין מפני שימוש בשיטות דומות. "לא זוכר שהתרעתי", הוא אמר. "היה לי חשוב לתת תחושת ביטחון".
מטעם הוועדה נמסר היום כי היא לא מתכוונת לבדוק את הנושא. "ועדת הבדיקה מוצאת לנכון להבהיר כי נושא זה, שעניינו חשד להתנהגות פסולה כלפי סוהרות לפני שנים מספר, אינו עניין לבדיקתנו. מה עוד, שנמסר כי עניין זה נחקר בעבר. סומכים אנו על הגורמים המוסמכים כי יתנו דעתם לסוגיה זו שעלתה אתמול", נמסר מטעם הוועדה.
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב אמר כי הוא פנה ליועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון את האפשרות לבדיקה מחודשת של ממצאי החקירה על הסוהרות. "הדברים המתוארים בעדותו של גונדר משנה פרדי בן-שטרית, שבוצעו לכאורה בסוהרות בשירות חובה, מעלים קבס ומזעזעים". מלשכתו נמסר כי המפכ"ל עדכן אותו שהמשטרה בוחנת את העדות.
יועמ"ש שב"ס דורש לחקור: "חובה להגיע לאמת"
במקביל, ובעקבות עדותו של בן שטרית, יועמ"ש שירות בתי הסוהר, תת גונדר ועו"ד עירן נהון, פנה היום לפרקליט המדינה עמית איסמן ולראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יגאל בן שלום, וקרא להם להורות על חקירת הטענות של מפקד כלא גלבוע בדבר סרסור בסוהרות בשנת 2017, בפרשה שבה נטען כי המטרה הייתה לספק את צורכיהם המיניים של אסירים ביטחוניים וכך להשיג "שקט ביטחוני" בכלא.
בכיר לשעבר בשב"ס: "סרסור? לא פחות מרעידת אדמה"
(צילום: משי בן עמי)
במכתבו ציין נהון כי החקירה בנושא עסקה בעניינם של ארבעה סוהרים שהיו חשודים בפרשה, אך היא נסגרה באוקטובר 2019 בעילה של העדר אשמה לגבי שלושה מהם, ובנוגע לרביעי היא נסגרה בשל חוסר ראיות מספקות. על גניזת התיק הוגש ערר, ולדבריו ההחלטה בנושא טרם התקבלה. הוא ציין עוד כי נגד אחד האסירים הביטחוניים הוגש בשנה שעברה כתב אישום בגין עבירות של מעשה מגונה נגד כמה מהסוהרות, שהיו סוהרות בשירות חובה בעת המעשים כלפיהן.
היועמ"ש של שב"ס מסר עוד כי בן שטרית כיהן בתפקיד מפתח במסגרת בדיקת הפרשה, כיוון שבאותה עת כיהן כעוזרו של מ"מ נציב בתי הסוהר, גונדר אשר וקנין. "אין חולק בדבר חובתו של קצין בגוף אכיפת חוק, ועל אחת כמה וכמה – בכיר, למסור כל מידע המצוי בידיו באשר לאירוע פלילי, באופן מלא וללא דיחוי לגורמים המוסמכים לחקירה על-פי דין. עם זאת ולמיטב הידיעה, גנ"מ בן שטרית לא מסר כל עדות בהקשר לפרשה".
הוא הדגיש כי "ככל שסוהרים נטלו חלק כלשהו בהתנהגות פלילית בזויה כזו, אשר יש בה כדי פגיעה בגופן, בכבודן ובפרטיותן של המשרתות בארגון – האינטרס הציבורי והארגוני מחייב ירידה לעומקם של דברים והגעה לחקר האמת".
"עיר תחתית, כדי לאטום צריך 100 משאיות בטון"
בהמשך עדותו בפני הוועדה היום, תיאר בן שטרית את הליך בריחת האסירים מהכלא, ואמר שלא ידע שהכלא בנוי מעל חלל עצום ויושב על כלונסאות. "האסירים שפכו קולה כדי להוציא את המרצפת שהייתה על הבטון בתא ולנתק אותה בשלמותה", הוא אמר. "אחרי כן הם פערו חור בבטון שגובהו 10 ס"מ ודרכו חדרו פנימה אל החלל שעליו נבנה הכלא. רק אחרי הבריחה ידעתי על החלל העצום שקיים מתחת לרצפת הכלא".
6 צפייה בגלריה
שפכו קולה - והוציאו את הלבנה. החור שממנו ירדו האסירים אל מתחת למבנה הכלא
(צילום: דוברות שב"ס)
מפקד הכלא תיאר "עיר תחתית של ממש מתחת לכלא". בוועדה שאלו אותו מי ידע בשירות בתי הסוהר שהכלא יושב על כלונסאות, והוא השיב: "אחרי שנתגלה החלל בניסיון הבריחה ב-2014 חשבתי שזה טופל והחלל שזוהה כנקודת חולשה של הכלא נאטם. ההנחה שלי שהנושא טופל והחללים נאטמו התבררה כשגויה אחרי הבריחה". הוא סיפר שלאחר הבריחה, לוחמי יחידת יהל"ם שסרקו את החלל אמרו שנדרשות 100 משאיות בטון כדי לאטום את החלל.
חברי הוועדה שאלו את בן שטרית אם במקרה של כישלון של הסוהר בקצה הוא האחראי - והוא השיב: "אני יודע לעשות את העבודה. אני מפקח ועושה בקרה על עבודת הסוהר בקצה עם התנאים שנתנו להם, עם הפטיש והפנס שיש לו. אם היו אמצעים או כמו שטענו שהמבנה הוא כספת אז לא היו בורחים. היום יצרו גוש בטון אחרי הבריחה של מטר מהרצפה כלפי מטה בקרקע אני מאמין שאסיר כבר לא יוכל לחצוב מטר בטון כדי להימלט".
לדבריו, "עשיתי הרבה יותר ממה שנדרש ומצופה ממני כמפקד כלא. עבדתי ימים ולילות לממש את האחריות שלי למנוע בריחות. צר לי על האירוע שקרה, אבל במסגרת האמצעים שהיו לי וכוח האדם שהיה לי - עשיתי את המיטב".
פרי רצתה להדיח, מנדלבליט בלם
נציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר פרי, שרבים רואים בה כאחראית למחדל הבריחה, התכוונה להדיח את בן שטרית לאחר ההימלטות ובכך לסמן מבחינתה את האחראים שצריכים לשלם מחיר אישי. ואולם, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא אפשר מהלך של הדחה על מנת לאפשר לוועדה לשמוע את העדים - ורק לאחר מכן לקבל את ההחלטות הקשות.
בן שטרית סיפר שאשתו עדכנה אותו בכך שבתקשורת פורסם כי נציבת שב"ס פנתה לשר לביטחון פנים בבקשה לפטר אותו - מהלך שנבלם על-ידי היועמ"ש. "28 שנה אני בשב"ס. לא הייתה לי תחושה כזאת. אם מישהו רוצה להדיח אותי, לפטר אותי, שיסתכל לי בעיניים וידיח אותי", הוא אמר בקול חנוק. "מאז ועד היום לא דיברתי עם הנציבה. לא יודע לבטא את ההרגשה איך חודש אחרי הבריחה, אני בעיצומו של אירוע כזה ופתאום מקבל הודעות על דיווחים בתקשורת שהנציבה ממליצה להדיח אותי".
אירוע בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע שאותו כינו "הכספת" שנפרצה בקלות, חשף התנהלות שלומיאלית ורשלנית בכל דרגי הפיקוד בכלא - מסוהר הביטחון דרך הקצינים, מפקד הכלא, מפקד המחוז הצפוני וקצין האג"מ שלו ועד לנציבה פרי וכמה סגנים שלה.
דקות ספורות אחרי שנתגלתה הבריחה היא קיבלה את הכינוי "יום הכיפורים של השב"ס". שישה מחבלים נמלטו מהכלא הביטחוני במנהרה שחפרו והובילה אותם אל מחוץ לחומות הכלא. תוך שבועיים מיום הבריחה כל האסירים נתפסו והחזרו לבתי הכלא.
המצוד אחר ששת האסירים הסתיים באמצע ספטמבר עם לכידתם של איהם קממג'י ומונאדל אינפיעאת בג'נין שבתחומי הרשות הפלסטינית. לוחמי הימ"מ של משמר הגבול יחד עם כוחות מיוחדים של שב"כ וצה"ל נכנסו לחלקה המזרחי של העיר ועצרו את המחבלים ללא התנגדות.
סנגורו של מפקד כלא גלבוע מתייחס לעדותו
(צילום: מאיר תורג'מן)
ארבעת המחבלים הנמלטים האחרים - מחמוד עארדה, מוחמד עארדה, זכריא זביידי ויעקוב קאדרי - נתפסו לפני כן בתוך שטח ישראל.
בחודש שעבר הוגשו לבית משפט השלום בנצרת כתבי אישום נגד ששת המחבלים. מיוחסת להם רק בריחה ממשמורת חוקית, ובאישום אין עבירות ביטחוניות. העונש המקסימלי על עבירה זאת הוא שבע שנות מאסר. חמישה אסירים בכלא הואשמו בסיוע למחבלים שנמלטו.
פורסם לראשונה: 13:52, 25.11.21
