(צילום: אסף חן)

יותר משלושה חודשים חלפו מאז שנעלמו עקבותיו של הנער בן ה-16 ממודיעין עילית, מוישי קליינרמן, בעת ששהה בהר מירון, ובמשטרה עדיין אין התקדמות של ממש בחקירת היעלמותו. היום (רביעי) אמרה אמו גיטי בראיון לאולפן ynet כי היא סבורה שבנה עדיין חי ושיימצא בריא ושלם, ומקווה שתזכה לחבק אותו שוב בקרוב: "אנחנו לא מאבדים לרגע תקווה".
"התחושה שלי הוא שהוא חי ושנמצא אותו ונחזיר אותו הביתה בריא ושלם", אמרה גיטי. "אני רק לא יודעת באיזו צורה הוא חי. אני מפחדת לחשוב את המחשבות האלה, כי זה מאיים להטריף את הדעת. יחד עם זאת, אני מאמינה בתפילה, ולכן אני אומרת - יש לנו כאן גיוס של כל עם ישראל. האחדות הזו מדהימה. כל אחד שמצטרף אלינו - זה בסופו של דבר נותן לנו כוח, ואין כוח גדול יותר מעם ישראל המדהים שיש לנו".
3 צפייה בגלריה
הוריו של מוישי
הוריו של מוישי
"לא מאבדים תקווה לרגע". מוישי ואמו גיטי
(צילום: שאול גולן, באדיבות המשפחה)
3 צפייה בגלריה
יום חיפושים נרחב בהר מירון אחר מוישי קליינרמן
יום חיפושים נרחב בהר מירון אחר מוישי קליינרמן
"מאמינים שנוכל לחבק אותו בקרוב". החיפושים אחר מוישי קליינרמן
(צילום: דוברות המשטרה)
"כשהודיעו לי שעצרו חשוד אמרתי לעצמי לא להתלהב, כי זה עדיין לא אומר כלום", אמרה אמו גיטי. "לא נתתי לזה לנהל לי את הרגשות. כששיחררו את החשוד אמרתי 'אוקיי, אולי זה לא זה', אבל אני מאמינה שזה יכול לגרום לנו לחשוב מחוץ לקופסה, ולהביא את מוישי הביתה בצורה כזו אחרת", הוסיפה.
- המשטרה מסבירה לך ולאביו של מוישי על קצה חוט שהיה ואולי אינו קיים עוד? "זה לא היה קצה חוט, אלא איזושהי מחשבה שאולי זה קשור לפרשה, אבל בסוף זה לא. צריך להמשיך ולנסות ולא לוותר".
- אני מניחה שבתקופה האחרונה את מקבלת הרבה הודעות שאולי יכולות להצביע על מיקומו של מוישי. אני מניח שקשה להתמודד עם כל כך הרבה מידע. "ברור, במיוחד כשזה שמועות. אין להם שום אחיזה ושום אימות, וזה רק מבלבל ומסיח את הדעת. אני לא יכולה להבין איך אפשר להתקשר לאחת הבנות שלי ולומר לה - 'זה נכון שרצחו את אח שלך?'. מה זה הדבר הזה?".
3 צפייה בגלריה
עוזי לוי מבקר בבית משפחת קליינרמן
עוזי לוי מבקר בבית משפחת קליינרמן
"כשהודיעו לי שעצרו חשוד אמרתי לעצמי לא להתלהב". מפקד מחוז ש"י עוזי לוי מבקר בבית משפחת קליינרמן, השבוע
(צילום: שאול גולן)
חיפושים נרחבים אחר מוישי בהר מירון
(צילום: אביהו שפירא)

- זה משהו שכל המשפחה עוברת? לא רק את ובעלך, אלא הילדים שסופגים את זה? "כן, יש לי פה ילדים קטנים. צריך לנהוג כאן ברגישות. למה להוסיף ולזרות מלח על פצעים פתוחים? זה פשוט התמודדות כפולה, וזה חבל".
- מה הילדים אומרים לך? "בגלל שהם רואים אותי - אני משתדלת להיות חזקה בשבילם. הם אומרים לי 'אמא, אם את חזקה, אנחנו חזקים'. זו האמירה שלהם. אנחנו נותנים להם את המקום לדבר ולהוציא רגשות ולכאוב. מותר לבכות, זה טבעי ולגיטימי. יחד עם זאת, אנחנו לא מאבדים לרגע תקווה, ומתפללים ועושים כל מה שאפשר ורק יעלה על הדעת. אנחנו עם ראש פתוח לגמרי לכל דבר. אנחנו מאמינים שעם הרצון החזק שלנו, והשיתוף של כל עם ישראל, נצליח ונזכה לחבק את מוישי בקרוב".