שבועות ארוכים של מגעים יתכנסו להסכם הפסקת אש "תוך שעות"? פחות מחודשיים לפני שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ייצא בפעם האחרונה מהבית הלבן, ממשלו שם לו למטרה להכריז עד יום חמישי הקרוב על הסדרה בין ישראל לחיזבאללה ולבנון. גורם אמריקני בכיר קובע היום (שני) בביטחון כי "תהיה הסדרה", לאחר שאמש פורסם כי ניתן "אור ירוק" מישראל להפסקת אש.
לשם כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לכנס מחר בשעה 16:00 בבור בקריה את הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי לאשר את ההסכם להסדרה בצפון, בישיבה שצפויה להימשך עד השעה 21:00. בנוסף לכינוס הקבינט, נתניהו זימן לפגישה נפרדת גם את ראשי הקואליציה בבוקר, ובנוסף יכנס פורום שרים מצומצם. במקביל לעדכונים הללו מישראל, גורמים בלבנון ודיפלומט מערבי טענו בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס כי וושינגטון עדכנה את ביירות שהפסקת אש עשויה להיות מוכרזת "תוך שעות". סגן יו"ר הפרלמנט הלבנוני אישר דקות לאחר מכן כי "אין מכשולים רציניים" לתחילת יישום ההסדרה המוצעת.
קמפיין תושבי הצפון נגד נתניהו: "הפקרת אותנו עם הבטחות ריקות"

3 צפייה בגלריה
ביג מיוחד הסדר לבנון ישראל
ביג מיוחד הסדר לבנון ישראל
לקראת הסדרה, מחר: דיון דרמטי בקבינט
(צילום: AP / Bilal Hussein, REUTERS / Mohamed Azakir / רויטרס, אלכס קולומויסקי)
ערוץ MTV הלבנוני דיווח כי ההכרזה על הפסקת האש עשויה להיות מחר, וברשת NBN הלבנונית נאמר כי קיימת אפשרות להפסקת אש תוך 36 שעות. בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט" נכתב כי נשיא צרפת עמנואל מקרון ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן עשויים להכריז מחר בבוקר על ההסכם.
ל-ynet נודע כי מרבית הפערים שנותרו בדרך להסכם, שיוביל בסופו של דבר להפסקת אש אחרי כמעט 14 חודשי לחימה, צומצמו עוד. לפי גורמים, ישנם עוד "כמה ניסוחים אחרונים". מסתמן כי ההכרזה על הפסקת האש עצמה תהיה מיידית - והיא תיושם תוך חודשיים. ישראל תיסוג מדרום לבנון בתוך 60 יום - ובמקומה ייכנסו לשטח כוחות של צבא לבנון ויוניפי"ל ש"ינקו" את השטח מגבול הצפון ועד נהר הליטני מתשתיות של חיזבאללה.
בנוסף, במסגרת ההסכם תוקם ועדה בינלאומית שבראשה תעמוד ארה"ב, ותפקידה יהיה לאכוף את ההפרות של ההסכם - שיהיה מבוסס על החלטת מועצת הביטחון 1701 שהתקבלה בתום מלחמת לבנון השנייה. בוועדה הזו יהיו חברות גם בריטניה וצרפת, למרות התנגדותה של ישראל למעורבות של פריז בוועדה שכזו.
בירושלים הטילו על כך וטו, ואף התנו את הסכמת ישראל בכך שצרפת תתחייב שלא תאכוף את צו המעצר שהוצא נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בבית הדין בהאג. הרקע להתנגדות הזו הוא החשד בישראל שמקרון נתן "אור ירוק" לשופט הצרפתי בהאג לתמוך בהוצאת הצווים. ואולם, מנגד, לבנון עמדה על כך שצרפת תהיה מעורבת, ונראה שישראל תיאלץ להתקפל בסוגיה הזו.
בוושינגטון הבינו שחייבים את הערבות של צרפת לקיומו של ההסכם, מה גם שפריז אמורה לשלוח חיילים ללבנון, שיסייעו לאכיפה בשטח. הפעם, בניגוד ל-2006, ההסכם לא יובא לאישור מועצת הביטחון של האו"ם, מכיוון שהוא ממילא מבוסס על ההחלטה הקודמת של מועצת הביטחון.
3 צפייה בגלריה
נשיא צרפת עמנואל מקרון
נשיא צרפת עמנואל מקרון
לבנון התעקשה, וגם צרפת תיקח חלק בוועדה המפקחת
(צילום: ALAIN JOCARD/Pool via REUTERS)
על פי מסמך הצד שארצות הברית חתומה עליו, והוא אינו חלק מההסכם עם לבנון וחיזבאללה, לישראל יישמר חופש פעולה כדי לפעול מיידית נגד איומים כגון ירי טילים או הפעלת מטען חבלה. ישראל גם תוכל למנוע הברחות אמצעי לחימה מסוריה ללבנון בצד הסורי. באשר לאיומים לא מיידיים, ישראל תידרש לפנות לוועדת האכיפה ולדרוש טיפול מיידי של צבא לבנון ויוניפי"ל באיומים הללו. אם אלה לא יפעלו, ישראל תוכל לפעול, וגם ללבנון תישמר זכות להגנה עצמית.
נבהיר כי סוגיית חופש הפעולה של צה"ל אינה חלק מההסכם שעליו יחתמו ישראל ולבנון, אלא מסמך צד בין ישראל לאמריקנים. בירושלים ובוושיגנטון היה ברור שהלבנונים לא יסכימו לחתום על הסכם שמאפשר לישראל לתקוף אותם ולהפר למעשה את הריבונות שלהם, גם אם בתגובה להפרות. על פי ההסכם, ישראל מסכימה שמדינות מערביות יחמשו את צבא לבנון. כמו כן ישנה כוונה לתגבר את כוח יוניפי"ל ולדרוש ממנו ליישם את החלטה 1701 כלשונה, מה שלא באמת נעשה עד כה בשל הפחד מחיזבאללה.

פיילוט 60 הימים - ו"ההבדל בין ההסכמים"

במסגרת ההסכם, כאמור, צה"ל יחל בנסיגה מדרום לבנון - שתושלם תוך עד 60 יום מרגע ההגעה להסכם. מדובר למעשה במעין "פיילוט" כדי לבחון האם ההסכם ישים, ורק לאחר סיום הנסיגה והתפרסות לאורך הקו הכחול ישראל תקרא לתושבי הצפון שפונו בתחילת המלחמה לחזור לבתיהם.
במסגרת ההכנות להסכם שכזה, צה"ל מתכוון לשנות היערכות בקו הכפרים השני בדרום לבנון - ובהתאם להתפתחויות בשטח "לקפל" את הכוחות עד נסיגה מוחלטת. מהצד השני של ההסכם, לבנון מתחייבת למנוע התחמשות של חיזבאללה ולפרק תשתיות טרור מדרום לליטני - מה שלא עשתה בעבר.
פרטי ההסכם המתגבש
בישראל גם מסבירים היום מה למעשה ההבדל בין ההסכם המתגבש להחלטה 1701, בצל ביקורת תושבי הצפון וראשי הרשויות נגד נתניהו. גורם מדיני אמר ל-ynet היום כי בניגוד לאותה החלטה מ-2006, במסגרת ההסכם יוקם מנגנון אכיפה בינלאומי בהובלת ארה"ב, עם כל המשתמע מכך, בניגוד להחלטה 1701 - אז הסתמכה ישראל רק על האו"ם (יוניפי"ל), שהפר את ההחלטה מהרגע הראשון - ולא מילא את חלקו בה.
בנוסף, מדובר למעשה בהכרה בינלאומית רחבה בזכותה של ישראל למנוע התחמשות של חיזבאללה ולפעול נגד איומים מתפתחים מדרום לנהר הליטני. בישראל גם מעריכים כי הממשל האמריקני הנכנס, בהנהגת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, אכן ייתן לישראל חופש פעולה.
שר החוץ גדעון סער התייחס אחר הצהריים להסדר אפשרי בלבנון ואמר כי "המבחן של כל הסדר, יהיה אחד - לא במילים ולא בניסוחים, אלא באכיפה. אכיפה בשתי נקודות עיקריות - מניעת ירידת החיזבאללה דרומה מהליטני ולמנוע מחיזבאללה לבנות מחדש את כוחו ולהתחמש מחדש בכל לבנון".
עוד הוא הוסיף כי "דבר אחד חייב להיות ברור ולפי דעתי הוא ברור ומוסכם על כל חלקי הממשלה ועל כל חברי הממשלה, לא נאפשר חזרה ל-6 באוקטובר. כל הפרה שתהיה תטופל ומיד. לא נסכים יותר בשום מצב למכור את העתיד, תמורת שקט זמני בהווה".

הסדרה תסייע גם להתקדם להסכם בעזה?

ההישג הגדול מבחינת ישראל, אומרים גורמים בירושלים, הוא ניתוק הזירות. מנהיג חיזבאללה המחוסל, חסן נסראללה, החליט כבר ב-7 באוקטובר למעשה על חיבור בין הזירות. הגישה הזו התנפצה במגעים להסכם בצפון, שכן הלחימה בעזה נמשכת לעת עתה. בישראל מייחסים זאת ל"עשר המכות" שחטף הציר בהובלת איראן - סדרת פעולות שכללה כמובן את התמרון בלבנון אך גם חיסולי בכירים, תקיפות ישראליות באיראן ומבצעי הביפרים ומכשירי הקשר.
ב-7 באוקטובר למדה ישראל בדרך הקשה שאסור לה לשגות ולאמץ מדיניות של "הכלה" ותמיד עדיפה היוזמה וההתקפיות. בירושלים איש לא משלה את עצמו שההסדרה בצפון תעבור בצורה חלקה - וסביר שיהיו גם הפרות. השאלה הגדולה, כפי שגם אומר שר החוץ סער, היא איך תגיב ישראל על אותן הפרות - והאם תקבל גיבוי מהאמריקנים.
3 צפייה בגלריה
עצרת למערן שחרורם של 101 חטופים וחטופות משבי חמאס ביום ה-379 כיכר החטופים בתל אביב
עצרת למערן שחרורם של 101 חטופים וחטופות משבי חמאס ביום ה-379 כיכר החטופים בתל אביב
בוושינגטון מעריכים כי הסדרה בלבנון לא בהכרח תקדם עסקה בעזה
(צילום: REUTERS/Violeta Santos Moura)
לטענת גורמים, גם בצבא דחפו להסדרה, ונתניהו חשש מתרחיש שתגיע למועצת הביטחון החלטה על הפסקת אש בלבנון – מבלי שארה"ב תטיל עליה וטו. הוא העדיף לקבל את ההצעה הזאת ולקנות זמן יקר של 60 יום – עד שיגיע ממשל טראמפ, אז בישראל מאמינים כי הוא ייתן גב רחב יותר וגם יעצור את העיכובים בחימושים. לישראל יהיה הרבה יותר נוח לפעול נגד ההפרות האלה אחרי 20 בינואר 2025, מועד השבעת הנשיא הנבחר.
בישראל גם מעריכים שהפסקת אש בלבנון תתן דחיפה לחמאס להתקדם לעבר עסקת חטופים והפסקת אש - כי יבינו שנותר "לבד במערכה". מנגד, יש גורמים בארה"ב שלא חושבים ככה ולא רואים את הזיקה הישירה בין הסדרה בצפון לעסקת חטופים.
על פי המודיעין האמריקני, חמאס גייס כ-10,000 לוחמים חדשים בתקופה האחרונה ונחושים להמשיך להילחם בתצורה הנוכחית של מלחמת גרילה. במודיעין האמריקני מעריכים שהם יכולים להמשיך בתצורה הנוכחית הרבה זמן. ההערכה הזו מגיעה לאחר שראש הממשלה ואיש סודו, השר רון דרמר, מכרו לטענת אותם גורמים לארה"ב ולמשפחות החטופים שחמאס כ"פסע מהתמוטטות וכניעה", אך הערכת המודיעין האמריקנית שוללת את הטענות הללו.