הטענה שרצון העם בממשלת "ימין על מלא" היא שגויה. מדובר באי הבנה בסיסית של תוצאות הבחירות. המספרים מדברים בבהירות: 32 נציגי הליכוד ועוד 24 נציגי יש עתיד, המהווים יחד כמעט מחצית מחברי הכנסת, הם הצירוף שמביע יותר מכל את "רצון העם" – ממשלת ימין-מרכז. לא ימין קיצוני ולא שמאל לגווניו. במגרש הימין-מרכז נמצאים גם המחנה הממלכתי עם 12 מנדטים וישראל ביתנו עם שישה. יחד – רוב מוצק של 74 ח"כים השייכים לימין-מרכז המתון והאחראי. אליהם יכולים להצטרף – בעמדת כוח מופחתת – נציגים של סקטורים שונים, כמו החרדים שיביאו את הקואליציה ליותר מ-90 מנדטים.
היתרון הגדול של ממשלה כזו יהיה שאף אחד מהגופים החברים בה לא יהיה בעל כוח גדול מספיק על מנת להכפיף את הנורמות או את תקציב המדינה לצרכיו, ולא יוכל להפיל אותה אם יחליט לפרוש. ממשלה כזו לא תזדקק לשוליים מימין ומשמאל בבואה לטפל בסוגיות הבוערות במדינה, ותוכל לעשות זאת בשום שכל מדיני, כלכלי וחברתי.
מובן שקשה מאוד להשיג חיבור כזה. הוא כולל מפלגות שהצהירו שלא יישבו עם הליכוד וכאלה שפסלו את בנימין נתניהו אישית, בין אם על רקע משפטו ובין אם על רקע מערכות יחסים עכורות. אלה קיימות גם בין ראשי גוש המרכז, ובוודאי יקשו עליהם לעשות מהלך הצטרפות מתואם. נתניהו, מצידו, ירצה לשמור על הברית עם המפלגות החרדיות, ואלה יבקשו למנוע את כניסתם של יאיר לפיד ושל אביגדור ליברמן, הנתפסים על ידן כמי שפעלו נגדן אידיאולוגית. אבל לנוכח היתרון המספרי של מפלגות המרכז, הן כנראה יבלעו את הגזרה.
בימים הקרובים ימשיכו נתניהו, המפלגות החרדיות והימין הקיצוני לנסות ולהתגבר על המחלוקות ביניהם ולהציג ממשלה. פרק זמן קצרצר זה, עד שהדבר יעלה בידם, הוא ההזדמנות האחרונה למנהיגי מפלגות המרכז להודיע על נכונותם להצטרף אליו וליצור ממשלת אחדות שאכן מייצגת את "רצון העם".
אחרת תתגבש לנגד עינינו ממשלת "ימין על מלא", שבה, בהובלת הקיצונים יותרו תפילות יהודים בהר הבית, שיבעירו את האזור; תושלט ביד קשה המשילות בנגב (שנדרשת – הפורעים הבדואים הם שהביאו על עצמם את איתמר בן-גביר – אך ספק אם בהנהגתו הדבר ייעשה בהידברות עם המנהיגים המתונים ומבלי לגרום לתבערה גדולה), וסמוטריץ' יוביל ל"מדינת ההלכה שתתנהל לפי חוקי התורה", כדבריו.
(צילום: משי בן עמי)
בהובלת החרדים נראה את ביטול רפורמות הכשרות והגיור, ביטול חוק הגיוס, החזרת ההנחות לילדי אברכים במעונות, ביטול לימודי ליבה, ביטול נסיעות וכדורגל בשבת, הכפלת תקצוב בחורי האברכים, חלוקת תלושי מזון וסבסוד ארנונה וכו'. ואם חלק מהצעדים יובאו בפני בג"צ כ"בלתי שוויוניים" – מובטחת פסקת התגברות שתסרס את כוחו.
ד"ר מישקה בן-דודצילום: צלום אריק סולטןההצבעה המאסיבית לנתניהו אמורה להבהיר למנהיגי המרכז שפסלו אותו על רקע משפטו, שחלקים נכבדים בציבור לא מקבלים את כתבי האישום נגדו כנימוק לאי-בחירה בו. במקביל, עליהם להתגבר על פסילת נתניהו על רקע יחסיהם איתו: הדבר נדרש ממנהיגות אחראית ובוגרת, שטובתה של מדינת ישראל עומדת לנגד עיניה.
רק הצטרפותם של מנהיגי המרכז-ימין לגוש נתניהו תרחיק את הפירומנים מ"הציונות הדתית" ועוצמה-יהודית מעמדות כוח שיאפשרו להם להבעיר מלחמה בין המגזרים השונים בארץ, ותאכוון את החרדים להשתלבות במדינה (על ידי חיוב לימודי ליבה, גיוס או שירות לאומי והגבלת ההטבות לתלמידי ישיבות וכוללים). נתניהו, לפיד ואביגדור ליברמן – כשרי אוצר – גם פעלו להגביל את קצבאות הילדים המעודדות את צמיחתם של מגזרים שאינם נוטלים חלק בביטחון ובתעסוקה במדינה מהצפופות בעולם. יחד – אולי יצליחו. לחוד – ישאו באחריות לקטסטרופה המתגבשת. זוהי קריאה אחרונה לאיחוד שימנע אותה.
- ד"ר מישקה בן-דוד הוא סופר, לשעבר בכיר במוסד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
