דוח הגרעין השנתי חושף פרטים על מועדון הגרעין העולמי - וגם על הארסנל הישראלי: לפי הדוח שפרסם היום (שני) מכון המחקר המדעי לשלום בשטוקהולם SIPRI, ישראל ככל הנראה משדרגת את כור הפלוטוניום שלה בדימונה, ויש לה לפי ההערכות 90 ראשי נפץ גרעיניים - בדומה למספר שנאמד שנה לפני כן.
בסך הכול, מתוך 12,121 ראשי נפץ גרעיניים בעולם, 9,585 הם ראשי נפץ פעילים ונמצאים במצבורים צבאיים, לשימוש פוטנציאלי. על פי ההערכות, 3,904 מהם מוצבים על טילים ומטוסים - 60 יותר מאשר בינואר אשתקד - והשאר באחסון. במועדון הגרעין העולמי נמצאות שמונה מדינות וכן ישראל, ששומרת כל העת על "עמימות גרעינית".
ב-SIPRI העריכו כי כ-2,100 מראשי הנפץ הגרעיניים בעולם נשמרים במצב כוננות מבצעית גבוהה בטילים בליסטיים, וכמעט כולם שייכים לרוסיה או לארצות הברית. אבל לראשונה גם סין - שמספר ראשי הנפץ הגרעיניים שלה עלה מ-410 ל-500 תוך שנה - הציבה חלק מהם במצב כוננות גבוה. "אנחנו באחת התקופות המסוכנות ביותר בהיסטוריה האנושית", אמר דן סמית, ראש מכון המחקר.
בנוגע לישראל צוין בדוח כי המספר שננקב - 90 ראשי נפץ - נמצא בקצה התחתון של האומדן, ויש גם כאלו שסבורים שברשות ישראל 300 ראשי נפץ גרעיניים. לפי ההערכות, ישראל מחזיקה את אותם ראשי נפץ בנפרד מהמשגרים. בדוח צוינו דבריו של שר בממשלה - כשהכוונה לעמיחי אליהו מעוצמה יהודית - שבתחילת נובמבר, עוד לפני עסקת החטופים הראשונה, לא פסל הטלת פצצת אטום על עזה. "זו דרך אחת", אמר אז.
לפי SIPRI, בתחילת 2023 היה לישראל מצבור של 750 עד 1,110 ק"ג פלוטוניום, מה שהיפותטית יכול לאפשר בניית בין 187 ל-277 ראשי נפץ, ובהם 4 ק"ג פלוטוניום כל אחד - אבל מכון המחקר העריך שבידי ישראל 90 ראשי נפץ גרעיניים. לפי המכון, כ-30 מראשי הנפץ הללו מיועדים להטלה בפצצות ממטוסי F-16I ו-F-15. הסטטוס של מטוסי ה-F-15 אינו ברור, אבל ב-2019 ארצות הברית התייחסה אליהם כ"טייסת הגרעין" של ישראל.
בדוח נכתב כי עד 50 ראשי נפץ מיועדים כנראה לשיגור מטילים בליסטיים מסוג יריחו, אף שב-SIPRI ציינו כי ישראל מעולם לא הודתה שיש ברשותה טילים שכאלו. אלו כנראה מאוחסנים בבונקרים או במתקנים תת-קרקעיים. בדוח ציינו כי ישראל משדרגת את ארסנל הטילים שלה מיריחו 2 ליריחו 3, טיל שהפך למבצעי ב-2011 ושהטווח שלו מגיע ל-4,000 ק"מ.
4 צפייה בגלריה
צוללת דולפין. בגרמניה מכחישים שיש להן יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים
(צילום: גיל נחושתן)
בנוסף, לפי מכון המחקר ברשות ישראל חמש צוללות דולפין מתוצרת גרמניה, שבסיסן הוא חיפה. לפי דיווחים לא מאומתים, לפחות כמה מהן צוידו באפשרות לשגר מהן גרסה של טיל השיוט פופאי, מה שלמעשה משלים עבור ישראל את הטריאדה הגרעינית - אופציה לשיגור נשק גרעיני גם מהאוויר, גם מהיבשה וגם מהים. "ממשלת גרמניה הכחישה שלצוללות יש יכולות לשאת ראשי נפץ גרעיניים, אבל אם יש להן יכולת כזו, לפי ההערכה כעשרה ראשי נפץ כאלה מיועדים לצי הצוללות", נכתב.
צוללת שישית, אח"י דרקון, הושקה באוגוסט 2023 אבל טרם נכנסה לשירות. בדוח נכתב כי היא שונה מיתר צוללות הדולפין, ותמונות רימזו כי ניתן יהיה לשגר ממנה טיל אחר מלבד פופאי. לפני שנתיים חתמה ישראל על הסכם עם גרמניה לרכישת שלוש צוללות נוספות, שיכונו דקר, להחלפת שלוש צוללות הדולפין הוותיקות. "גם בהן, כמו בדרקון, תהיה כנראה מערכת לשיגור אנכי, המיועדת לטילים קיימים או עתידיים", נכתב.
בדוח נכתב כי תשע המדינות המחזיקות בנשק גרעיני ממשיכות לבצע מודרניזציה בארסנל הגרעיני שלהן, ומעמיקות עוד יותר את התלות שלהן בהרתעה מסוג זה. "לא ראינו נשק גרעיני משחק תפקיד כה חשוב ביחסים הבינלאומיים מאז ימי המלחמה הקרה, אמר וילפרד ואן, ראש המכון.
4 צפייה בגלריה
תרגיל של צבא רוסיה עם משגר נייד של טילים בליסטיים
( צילום: EPA/RUSSIAN DEFENCE MINISTRY PRESS-SERVICE)
לפי מכון המחקר, רוסיה וארצות הברית מחזיקות ביחד בכמעט 90% מהארסנל הגרעיני העולמי. הארסנל שברשותן נותר דומה ב-2023, אבל רוסיה לפי ההערכות הציבה בינואר שעבר עוד 36 ראשי נפץ גרעיניים ביחידות המבצעיות. ארצות הברית השעתה את הדיאלוג הבילטרלי שלה עם רוסיה לגבי הנשק הגרעיני, ובשנה שעברה מוסקבה הודיעה כי היא מפסיקה את חברותה באמנת הגרעין New Start.
מוקדם יותר החודש, רוסיה ובעלת בריתה בלארוס החלו בשלב השני של אימונים שמטרתם לתרגל את הכוחות שלהם בשימוש בנשק גרעיני טקטי, כחלק ממאמצי הקרמלין להניא את מדינות המערב מלתמוך באוקראינה.
מדוח מקביל של ICAN, "הארגון הבינלאומי למען פירוז העולם מנשק גרעיני" שזכה בפרס נובל לשלום ב-2017, עולה כי אותן תשע מדינות השייכות למועדון הגרעין הוציאו 91.4 מיליארד דולר על הארסנל שלהן ב-2023. לפי הארגון, מדובר בעלייה בהוצאות של 10.7 מיליארד דולר ביחס ל-2022. ארצות הברית, שהוציאה 51.5 מיליארד דולר על הארסנל שלה - יותר מכל המדינות האחרות גם יחד - אחראית ל-80% מעלייה זו. סין שנייה בהוצאות הגרעין עם 11.8 מיליארד דולר, ואחריה רוסיה - 8.3 מיליארד.
