1 צפייה בגלריה
איזור התקיפה בלבנון
איזור התקיפה בלבנון
תוצאות תקיפת צה"ל בלבנון בשבוע שעבר
(צילום: AP)
ישראל למודת אירועים ביטחוניים טרגיים. טרור היה מנת חלקנו עוד בימים שלפני קום המדינה. ובכל זאת, יש רגעים שבהם התחושה היא שהפעם מדובר במשהו אחר, וכזה היה בערב ליל הסדר כשטילים נורו לעבר ישראל מלבנון - זירה ששכחנו ממנה בשנים האחרונות, ולא בצדק - ויממה לאחר מכן נרצחו האחיות רינה ומאיה ז"ל בעוד פיגוע ברברי שבוצע בידי פלסטינים צמאי דם. אבל אולי ירי הטילים מלבנון הוא צלצול השכמה, שמבקש לנער אותנו לפני המלחמה הבאה, שבוא תבוא - כי מלחמות לא ייעלמו מן העולם, וכמוהן גם לא ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה ומדינות רצחניות כמו איראן וסוריה.
מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006 חיזבאללה התעצם והתחמש בסיועה של איראן, השואפת להפוך את ארגוני ומדינות הטרור שסביב ישראל למדינות תת-איראניות קטנות, שיביאו להשמדתה. על פי תפישת המב"מ ישראל ניסתה לבלום בדרכים צבאיות ומודיעיניות מוגבלות את המהלך האיראני מבלי להסלים את המצב למלחמה בהיקף מלא: להכות באיראן הן על אדמתה על ידי הוצאת ארכיון הגרעין, לחסל מדענים מפעם לפעם ולפגוע במשלוחי נשק למיניהם בסוריה (לרוב על פי מקורות זרים). כעת, ראוי לשאול אם תפישת המב"מ סיימה את דרכה ויש לשקול דרך אחרת.
איראן, חמאס, חיזבאללה, תאי חמאס בלבנון - עשו איתנו חסד. ממשלת בנט-לפיד לא הגיבה צבאית ונכנעה מדינית לדרישת הטרור, כשחיזבאללה שלח כטב"מים למאגר הגז ללא תגובה. גם אחרי הפיגוע במגידו לא הגבנו, והשבוע קיבלנו עשרות טילים, במזל גדול ללא נזק.
אם חפצי חיים ואחראיים אנחנו, עלינו להדוף את ההשערות והניתוחים של אנשי ביטחון בהווה ובדימוס, המנסים להרגיע אותנו. לא מזמן עמד לפיד לצד גוורדיה של ביטחוניסטים למיניהם שטענו שההסכם עם לבנון ימנע את המלחמה הבאה - אותו סוג של "ביטחוניסטים" שאמרו שאוסלו וההתנתקות יפסיקו את הטרור, שנגיב על כל טיל. סיפרו לנו שזהו, ממש מעבר לפינה נמצא השלום - הושט היד וגע בו. פעם אחר פעם כשלו רבים מיוצאי מערכת הביטחון בהערכות המצב והניתוחים. מיאנו להבין את האמת הפשוטה שלפיה מול אויב הוויתורים לא עובדים: עיין ערך אוסלו, ההתנתקות וההסכם עם לבנון.
נווה דרומינוה דרומי
רבים מאלה המשתייכים לקבוצה המכונה "הממסד הבטחוני" גם פגעו בהרתעה הישראלית, שגם ככה אינה בשיאה, כאשר לא עצרו ואפילו עודדו את תופעות הסרבנות בשבועות האחרונים. כאשר טייס קרב שמצהיר שלא יתייצב לאימון שבועי או לא יתקוף באיראן איננו מודח מיידית מהשירות, ואף מקבל הסכמה בשתיקה מטעם שר הביטחון, והרמטכ"ל - אומר לעצמו המנהיג האיראני הסביר שאולי עכשיו זה הזמן להכות ביישות הציונית. חוסר האחריות של מי ששיחקו בביטחון ישראל בשם האידיאולוגיה הפרטית שלהם ייזכר בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל לדיראון עולם. לא פחות.
ישראל צועדת לעבר מלחמה שעלולה להיות מהקשות שעברנו, ומוטב לנו שנתכונן אליה היטב - מעשית, ובעיקר נפשית. אומרים על הימין שהוא פסימי, אבל יש דרך אחרת לבחון את העמדה הימנית: ריאליזם. האויבים שלנו הם לא אנחנו. הם אינם מערביים, אינם דמוקרטים ואינם חפצי חיים כמונו. ואם הם מתכוונים להרע לנו, מוטב שנתכונן לכך מראש - ונודה להם על האזהרה המוקדמת ששלחו לנו מלבנון, עזה וסוריה דווקא בחג החירות.
  • נוה דרומי היא אשת תקשורת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il