ההצעה לביטול עילת הסבירות תגיע היום (שני) להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת - ובמערכת הפוליטית דריכות יוצאת דופן: שאלת השאלות לקראת השבוע הדרמטי בכנסת, נוגעת בעיקר לכוונות הקואליציה העתידיות. האם הקואליציה תדהר הלאה לעבר חקיקה בשלוש קריאות, או שחבריה יחשבו מסלול מחדש ויחזרו לשיחות בתיווך הנשיא יצחק הרצוג, כפי שהוא עצמו קרא להם לעשות אמש, רגע לפני ההצבעה בכנסת.
כל זה קורה כשברקע המחאה מתגברת ובאופוזיציה מעודדים את החרפתה והתעצמותה - גם בצעדים שנחשבים "נעימים פחות" לציבור הרחב. הצעת החוק בנוסח הלא מרוכך שלה, שחלה היום על כל מינוי בשירות הציבורי וכל החלטה הנוגעת למדיניות תעלה להצבעה בקריאה ראשונה.
ההערכה היא שהריכוך טרם הוכנס בפועל, כדי לייצר תנאי פתיחה למו"מ עם האופוזיצה. עם זאת, בקואליציה גם נשמעו קולות שמתנגדים לריכוך לקראת הקריאה השנייה והשלישית, בין היתר על ידי אחר מראשי המהפכה - יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן.
בשיחות שהתקיימו בליכוד בימים האחרונים נשמעה האפשרות שהמפלגה תאשר את ביטול עילת הסבירות בקריאה ראשונה בנוסח הזה, לאחר מכן יבחרו את הנציג לוועדה לבחירת שופטים בבחירה חשאית במליאת הכנסת ביום רביעי, ואז ראש הממשלה ינסה להוביל מהלך לחזרה אל השיחות אצל הנשיא. אלא שבמצב הזה, לא ברור אם האופוזיצה תגיש יד - והאם בליכוד ימצאו פרטנר למהלך.
הנשיא הרצוג פועל מאחורי הקלעים מול כל הצדדים בניסיון לשכנע כי ניתן להגיע לנוסחה מוסכמת, לדבריו "בת השגה", ויש לעצור את החקיקה החד צדדית. "אף אחד לא מוכן לדבר - עכשיו, ללא תנאים. זו החמצה בקנה מידה היסטורי", אמר אמש באזכרה הממלכתית לחוזה המדינה בנימין זאב הרצל. מי שנענה לקריאתו כמעט מיד הוא יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שצייץ בטוויטר: "חייבים לחזור להידברות, חייבים לעצור את החקיקה החד-צדדית ואת הקרע בעם".
בניגוד לסעיפים אחרים, יש לציין, בקואליציה יש הסכמות כמעט גורפות על הצעת החוק. זאת בשונה לדוגמה מהביקורת שנשמעה בקואליציה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
בכירים בליכוד אומרים כי אם יסתיים כנס הקיץ ללא עילת הסבירות, הדבר יהווה שבר גדול מאוד בקואליציה וכל המפלגות שמרכיבות אותה ישלמו מחיר כבד. זו גם הסיבה שבממשלה נחושים לדהור עם ההצעה עד הסוף. מחר בשעה 16:00 תיפתח כבשגרה מליאת הכנסת ובתחילת סדר היום יתקיים דיון בהצעת אי-אמון.
מיד לאחר מכן יחל הדיון בעילת הסבירות ובקואליציה נערכו לגיוס חירום. חברי הכנסת והשרים התבקשו להישאר בכנסת ולא לעזוב. הם אף נדרשו לא להתקזז ולבטל כל טיסה או אירוע מחוץ לכנסת.
ביום שלישי, מיד אחרי האישור במליאה, תובא ההצעה בחזרה לוועדת חוקה חוק ומשפט להמשך דיון והכנתה לקריאה שנייה ושלישית במליאה - במקביל ל"יום ההתנגדות" שמתכננים מארגני המחאה, שצפוי לכלול גם את חסימת נתב"ג, בדומה לשבוע שעבר.
כרגע לא ברור האם נתניהו נחוש להעביר את עילת הסבירות ולהכניסה לספר החוקים כבר עם תום הכנס הנוכחי, ובכך ללבות את המחאה - שעשויה לגדול לממדים גדולים יותר. ממדיה הגדולים של המחאה כבר גרמו לנתניהו להודיע על "פסק זמן" חקיקתי פעם אחת, לאחר פיטורי שר הביטחון יואב גלנט.
אתמול התראיין גנץ ל-ynet Live והתייחס למחאות המתמשכות: "מה שאנחנו רואים ברחובות זאת תחושה אותנטית של ציבור רחב שחרד למדינה, ששירת את המדינה ומשרת את המדינה אבל לא מוכן שיהפכו לו אותה. לכן המחאה מבחינתי היא הסכר של הדבר הנורא הזה שקורה פה". לדבריו, "ההידברות הייתה אמורה להיות המנגנון שפותר את העניין הזה".
במקביל למחאות בארץ, עשרות מפגינים ופעילות מתנועת "בונות אלטרנטיבה" מחו גם מול ביתה של שגרירת ישראל בלונדון, ציפי חוטובלי. כמה מהמפגינות לבשו את תלבושת השפחות מ"סיפורה של שפחה", "הגיעו לצלצל בפעמוני האזהרה" בדרישה שחוטובלי לא תיתן יד לפגיעה בנשים בישראל: "בזמן שבישראל נרקם מהלך חקיקתי שיפגע בנשים, אנחנו מצפות מהשגרירה לעשות את הדבר הנכון ולמנוע זאת".
פורסם לראשונה: 22:00, 09.07.23