מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי קורונה באיכילוב: "חוסו על חייכם, לכו להתחסן"
(צילום: שמוליק דודפור )
בעוד שמערך האקמו, מכונות הלב-ריאה המשמשות את חולי הקורונה הקשים, נמצא בדרך לאי-ספיקה - כפי שפורסם מוקדם יותר היום (רביעי) ב-ynet - בשל העלייה במספר החולים הזקוק לטיפול הייחודי, חובר הבוקר בן 22 שלא חוסן נגד קורונה למכשיר האקמו השישי שקיים בבית החולים איכילוב בתל אביב. החולה הגיע מבית החולים קפלן ברחובות וכמוהו כמחצית מהזקוקים לאקמו. איכילוב, שמשמש כ"מרכז על", קיבלו ממוסדות רפואיים אחרים מכשירי אקמו, וברשותו מכשיר נוסף לגיבוי ששמור לחולים שעברו השתלות כבד.
לפי שעה, בבית החולים שערי צדק בירושלים מחוברים שבעה חולים לאקמו - מתוכם חמישה חולי קורונה לא מחוסנים. בביה"ח רמב"ם בחיפה יש שישה מכשירים ובסוף השבוע האחרון כולם היו בתפוסה מלאה. נכון להיום, שלושה חולי קורונה מחוברים ברמב"ם לאקמו - ובמוסד הרפואי מדגישים כי האקמו לא יועד במקור לטיפול בקורונה: "מי שמגיע במפתיע וצריך ניתוח לב פתוח, או שעבר תאונה, פצועי ירי, תינוקות במצוקה נשימתית וחולים עם התקפי אסתמה או אלרגיה חריפים זקוקים לטיפול הזה". בבית החולים בני ציון שבחיפה אין מכשירי אקמו כלל ובמוסד הרפואי כרמל שבעיר יש ארבעה מכשירי אקמו שכולם נמצאים תפוסה מלאה של חולי קורונה - שניים מחוסנים ושניים שלא התחסנו.
ד"ר עדי נמרוד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי קורונה באיכילוב, הוסיף: "כבר שנתיים שאנחנו מטפלים בחולי קורונה, כך שאנחנו יכולים לזהות את התנועה מגל לגל. טרם תקופה הקורונה היו ברשותנו 40 מכשירי אקמו. היום יש 80 בכל הארץ והאקמו הוא המוצא האחרון שיש לנו להציע לחולי קורונה קשים. המטרה היא לתת לריאות לנוח. ריאות חולות צריכות הרבה אנרגיה עבור הנשמה". ד"ר נמרוד מספר כי חולים שנדרשים לטיפול באקמו עוברים תהליך שיקומי ארוך, וכי 100% אחוזים מהחולים קשה שמחוברים למכונה - לא חוסנו. גילם נע בין 22 ל-60.
"אחת הבעיות שלנו היא שכשמעלים חולה על אקמו יש אחוז מסוים של חולים שנשארים בחיים. חלקם לא שורד. האקמו מחזיק אותם בחיים ומבחינה אתית אנחנו מתחבטים בשאלה מה עושים עם החולים הללו. יש לנו שלושה חולים שמחוברים לאקמו כבר יותר מחודש וחצי". הסיבה להתלבטות, לדברי ד"ר נמרוד, היא שמלאי המכונות מוגבל: "אתה צריך להחליט את מי לחבר לאקמו ואת מי לא. צוות היחידה צריך לקבל החלטות קשות. אם יש מצב קטסטרופלי של בחור צעיר שחלה או יולדת שצריכה אקמו - אתה חייב להגיב. אם לא, זה איום ונורא".
"חבל מאוד שלא מתחסנים", המשיך ד"ר נמרוד, "כי לנו ברפואה אין פתרון טוב. הפתרון הוא להידבק או להתחסן. ככה משיגים חסינות עדר". הוא שיגר קריאה ללא-מחוסנים: "אני פונה אליכם - חוסו על חייכם. זכותכם לחיים, אבל גם המוות יכול לארוב בפינה. לכו להתחסן".
שלומי מרום, הטכנולוג הרפואי הראשי של בית החולים איכילוב ומנהל שירות האקמו, אמר כי המחסור במכשירי האקמו משתנה מעת לעת "מכיוון שבתי החולים מתקשרים ביניהם ומשתפים פעולה לפי הצרכים. בכל יום הצורך בבית חולים כזה או אחר משתנה. אנחנו עוזרים אחד לשני. הדוגמה הכי טובה היא העזרה שאיכילוב קיבל הבוקר מביה"ח רמב"ם, כשהועבר מכשיר אקמו נוסף לאחר שהמכשיר האחרון היה בשימוש".
פרופ׳ רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, אמר כי "בית החולים מטפל וימשיך לטפל ככל שידרש בכל חולה נוסף שיצטרך לעלות על מכשיר האקמו. לצערי, מתוך טירוף דעת, אנשים לא מחוסנים קורסים ומגיעים למצבי קיצון שיכלו להימנע לו התחסנו. עם זאת, צוות הטיפול נמרץ והסיירת המצטיינת שלנו של הטכנולוגים הרפואיים ערוכים לכל תרחיש ככל שנדרש".
ד"ר אורי גלנטה, מנהל היחידה לטיפול נמרץ קורונה בביה"ח סורוקה
(צילום: רועי עידן)
מערך האקמו, כפי שצוין, נמצא בדרך לאי-ספיקה בשל העלייה במספר החולים הזקוק לטיפול באמצעות המכשיר. "מבחינת מאושפזי הקורונה בטיפול נמרץ אצלנו, כרגע אנחנו במצב הכי קשה שהיה לאורך כל ארבעת הגלים", אומר ד"ר אורי גלנטה, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי בבי"ח סורוקה בבאר שבע, ומנהל שירות האקמו בבית החולים, בריאיון לאולפן ynet.
כמה מכשירי אקמו יש לכם? כמה מהם תפוסים?
"בסורוקה יש תשעה מכשירים, מהם שישה תפוסים כרגע, מחוברים לחולים שכולם, פרט לאחד, הם חולי קורונה. למעשה אנחנו יכולים לחבר עוד חולה אחד כי אנחנו חייבים תמיד לשמור מכשיר אחד ספייר. זו פחות או יותר תמונת המצב ברוב בתי החולים בארץ. כרגע בארץ מחוברים כ-55 חולים לאקמו, כשבגל הנוכחי חוברו 90 חולים".
"מבחינת מאושפזי הקורונה בטיפול נמרץ אנחנו כרגע במצב הכי קשה שהיה לאורך כל ארבעת הגלים. בבי"ח סורוקה יש כרגע 23 מונשמי קורונה, מתוכם שישה על אקמו. מיטות הטיפול נמרץ, קורונה ולא קורונה, תפוסות בכל זמן נתון, והיכולת שלנו לטפל בעוד חולים שזקוקים לטיפול, גם אם הם לא חולי קורונה, היא מאוד מאוד מוגבלת. הבעיה היא לאו דווקא המכשירים. הבעיה היא בעיקר, כמו תמיד, כוח האדם".
מהנתונים עולה ש-90% מהחולים שמחוברים לאקמו הם לא מחוסנים. ובעצם צריך להגיד את האמת – האנשים האלה תפסו אותנו כבני ערובה.
"נכון מאוד. רוב או כמעט כל החולים, בוודאי אלה שמחוברים לאקמו וגם החולים בטיפול הנמרץ, הם אנשים לא-מחוסנים. 90% ואפילו טיפה יותר מהחולים שחוברו לאקמו בגל הנוכחי הם לא מחוסנים. אם באופן היפותטי כל מדינת ישראל הייתה מחוסנת, היו אולי חמישה חולים מחוברים לאקמו בישראל, אולי 20 או 30 מונשמים בכל הארץ ותמונת המצב הייתה אחרת לגמרי מבחינת היכולת, מבחינת הזמינות, מבחינת הנגישות של מיטות הטיפול נמרץ למי שזקוק להן".
"מערכת הבריאות משועבדת למצב הנוכחי בגלל הלא-מחוסנים. אנחנו מטפלים כמעט רק בהם. אם תוסיף לזה אנשים שלא קיבלו את הבוסטר, אז זה כבר 99% מהחולים בטיפול נמרץ"
ההקבלה הזאת לבני ערובה, לדעתי זה ציטוט שלך.
"ההקבלה לבני ערובה זה ציטוט שלי, כן. זו מדינה דמוקרטית, זכותם של אנשים על גופם. ואני חושב שהגענו למצב שאנחנו כבר כנראה לא נצליח לשכנע את הלא משוכנעים, אבל אנשים שבוחרים לא להתחסן חייבים להבין גם את האחריות המערכתית שלהם. כי בעצם זה מה שזה אומר: מערכת הבריאות משועבדת למצב הנוכחי בגלל הלא-מחוסנים. אנחנו מטפלים כמעט רק בהם. אם תוסיף לזה אנשים שלא קיבלו את הבוסטר, אז זה כבר 99% מהחולים בטיפול נמרץ".
אנחנו פסע מהחורף שיביא איתו כנראה עוד תחלואה גם בלי הקורונה, המחלקות שלכם מלאות בחודשים האלה. אנשים מבוגרים שהתחסנו ייפגעו משמעותית בגלל הלא-מחוסנים?
"כל מי שיזדקק לטיפול נמרץ מכל סיבה שהיא, גם אם הוא יגיע בגלל תאונת דרכים או כל מחלה אחרת – הסיכוי שלנו לתת לו מיטה פנויה הוא יותר קטן מבימים כתיקונם. אנחנו באווירת חוסר כל הזמן וכשמגיעים לכזה מצב קיצון - אז זה כמובן מחמיר מאוד".
