הדגשה על שמירת חופש הפעולה של ישראל וביקורת חריפה על קודמו: ראש הממשלה נפתלי בנט נשא הבוקר (יום ג') דברים בכנס הביטחוני-מדיני של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, והתייחס בין היתר לעמדה הישראלית ברקע החזרה לשיחות הגרעין עם איראן. ynet העביר את הנאום בשידור חי.
"משך שלושה עשורים אויב הייחוס מספר 1 של ישראל הוא הרפובליקה האיסלאמית של איראן", אמר בנט בתחילת נאומו. "המשאבים שהשקיעה המדינה בהתמודדות עם האיום האיראני - הצבאיים, המדיניים, הכלכליים, הטכנולוגיים, החשאיים והגלויים הם אדירים. נדמה שאחרי תקופה כה ארוכה יש צורך להתבונן על מה שהשגנו ולבדוק האם עלינו לכייל מחדש את המאמץ הזה. והתשובה, אם מתבוננים בגלוי ובאופן מפוכח, היא חיובית".
בנט שב ותקף את הממשלה הקודמת בראשות יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו. "כשנכנסתי ללשכת ראש הממשלה לפני פחות מחצי שנה, נדהמתי מהפער בין הרטוריקה לבין המעשה. מצאתי מרחק מטריד בין ההיגדים מסוג 'לעולם לא נרשה שאיראן תהיה גרעינית' לבין הירושה שקיבלתי. אם לסכם את המציאות שירשנו במשפט אחד - איראן נמצאת במצב מתקדם ביותר של תוכנית הגרעין שלה, שמכונת ההעשרה שלה משוכללת ורחבה מתמיד.
"בנוסף, לצד ההתקדמות בתוכנית הגרעין, איראן גם השכילה בעקביות והתמדה להקיף את ישראל בטבעת של מיליציות ורקטות מכל עבריה. בעשור האחרון מכל חלון במדינת ישראל נשקפת איראן. מצפון-מזרח -המיליציות השיעיות בסוריה. מצפון - חיזבאללה. מדרום - חמאס והג'יהאד האיסלאמי. האיראנים כיתרו את מדינת ישראל בטילים בעודם יושבים לבטח בטהרן. הם מציקים לנו מרחוק, שואבים מאיתנו אנרגיה, מסבים לנו נזק וכל זה מבלי לצאת כמעט מהבית. הם מקיזים לנו דם ודמים מבלי לשלם מחיר".
בנט הדגיש בדבריו כי "המסקנה המבקשת היא שהשיטה הזאת של לרדוף אחרי הטרוריסט התורן שמופעל על ידי כוח קודס פשוט לא הגיונית יותר. עלינו להגיע לשולח". ראש הממשלה הזכיר את נפילתם של רועי קליין ז"ל וחברו עמנואל מורנו ז"ל, וציין בהקשר זה כי "שואלים אותי איך רועי קליין נהרג בידי שליחים איראנים בלי שאיראן שילמה על כך מחיר. איך אנחנו משלימים את הסימטריה הזאת? איך ייתכן שבנינו נהרגים בהוראה מטהרן בבינת ג'ביל, בסג'עייה, בעוד שהאיראנים יושבים מוגנים מכל רע בטהרן?
"לבנון השנייה הביאה אותי לפוליטיקה, והיום כשאני ראש הממשלה אני לא שוכח את רועי או את חברי הטוב עמנואל מורנו ז"ל ואת כל חיילי צה"ל שעמדו בין אזרחי ישראל לבין הטרור האיראני שבכל פעם לובש כסות אחרת. כשנכנסתי לתפקידי, אחד הדברים הראשונים שעשיתי ממש בשבוע השני, בחינה מחדש של מדיניות ישראל בנושא האיראני, בדגש כמובן על הגרעין אבל גם תוך התייחסות לאותה מלחמה קרה ומתמשכת בינינו לבין האיראנים באזור".
בהמשך ציין ראש הממשלה כמה מסקנות מהתהליך של ישראל עד כה אל מול סוגיית הגרעין האיראני. "הייתה א-סימטריה והיא השגיאה הישראלית האסטרטגית הגדולה. הם שולחים אלינו שליחים מלבנון, מסוריה, מעזה, אפילו מרחוק יותר, ואנחנו מתגוששים עם השליח. התשה שמשחקת רק לידיהם, זה בדיוק מה שהם רוצים שיקרה, שנתגושש עם השליח.
"מסקנה שנייה - אנחנו צריכים לנצל את היתרונות היחסיים שלנו מול התורפות שלהם באופן אקטיבי יותר מבעבר. לישראל יש כלכלה איתנה, סייבר מוביל בעולם, דמוקרטיה, לגיטימיות בינלאומית, ערבות הדדית. באנלוגיה, אם מסתכלים להיסטוריה, כך בין השאר ניצחה ארצות הברית את ברית המועצות בסוף שנות השמונים.
"המסקנה השלישית - עלינו להגדיל את הפער מול אויבינו, כולם יחד וכל אחד לחוד. מדינת ישראל היא חזקה, אבל היא צריכה להיות אף חזקה יותר. איך עושים את זה? בשביל זה אנחנו צריכים לדאוג לכלכלה תחרותית וצומחת ואת פירות הצמיחה להשקיע בהתעצמות בטילים, בסייבר, בלייזר, במגוון טכנולוגיות. זאת התעצמות מהסוג שלא משאירה מקום לספק ומוציאה לכולם את החשק לנסות אותנו. המסקנה הבאה והאחרונה נובעת מהקודמות והיא נוגעת בליבת האתוס הציוני, מה שגדלנו עליו. יוזמה, אקטיביות, לא דחיינות. לעשות את מה שצריך לעשות כל הזמן. מדינת ישראל חייבת לשמר חופש פעולה ויכולת פעולה בכל מצב ובכל נסיבות פוליטיות".
בסיום דבריו התייחס בנט לנעשה בימים אלה באיראן ולמעצמות ובראשן ארצות הברית ואמר: "יש אצלנו נטייה להגדיל אותנו ולתבהל את עצמנו מפניה. איראן הרבה יותר פגיעה ממה שמקובל לחשוב. המשטר האיראני בקורוזיה, המשטר נמצא בנקודה הקיצונית ביותר שלו מאז 79'. מדובר במשטר שלא מצליח לספק מים לאזרחיו, משטר שהכלכלה שלו חלשה, הממשל מושחת ושולט בכוח הזרוע והפחד. האיראנים, בניגוד לתדמית, לא ששים להתאבד, הם מאוד רגישים לחייהם שלהם. אז הם תמיד יעדיפו למצוא 'מתנדבים' - לבנונים, אפגנים, תימנים, שיילחמו בשמם. אנחנו רואים את זה בסוריה כל הזמן.
"אנחנו מקווים שהעולם לא ימצמץ, אבל גם אם כן, אנחנו לא מתכוונים למצמץ. לפנינו תקופה מורכבת, ייתכנו גם אי-הסכמות עם הטובות שבחברותינו, זו לא תהיה הפעם הראשונה. בכל מקרה, גם אם תהיה חזרה להסכם - ישראל היא כמובן לא צד להסכם וישראל איננה מחויבת להסכם. הטעות שעשינו אחרי הסכם הגרעין הראשון ב-2015 לא תחזור. אז, עם כל הרעש שלפני, ברגע שנחתם ההסכם, הוא השפיע עלינו כמו גלולת שינה. מדינת ישראל נרדמה בשמירה, עסקנו בדברים אחרים. מהטעות הזאת נלמד, נשמור על חופש הפעולה שלנו. האתגרים עיצבו אותנו, חישלו אותנו, ובמידה רבה הפכו אותנו למה שאנחנו. נוכל גם לאתגר הזה".
השיחות מתחדשות אחרי חמישה חודשי הפסקה
בנט נאם בנושא לקראת חידוש שיחות הגרעין בין הרפובליקה האיסלאמית למעצמות בסוף החודש בווינה בירת אוסטריה. בארה"ב בירכו על חידוש המשא ומתן, אולם האמריקנים עצמם לא צפויים להשתתף בשיחות באופן פורמאלי.
נשיא המדינה יצחק הרצוג, ששוהה באנגליה, נפגש אתמול עם ידידי ישראל בפרלמנט הבריטי ואמר כי הוא "מפציר בכל הצדדים להיות קשוחים ככל האפשר עם איראן, שהמשא ומתן איתה עומד להתחדש בווינה". לדברי הרצוג, "ההנחה שלנו היא שהאיראנים לא באים לעשות עסקים - אלא לרוץ לפצצה. חובתן של המעצמות היא להיות חזקות ולהבהיר שכל האופציות על השולחן".
ב-29 בנובמבר, נזכיר, שיחות הגרעין בין איראן למעצמות יתחדשו - אחרי כחמישה חודשים של הפסקה שבהם כונן באיראן משטר חדש וקיצוני יותר. למעשה מדובר במשא ומתן לא-ישיר בין ארה"ב לאיראן שמטרתו היא ששני הצדדים ישובו לכבד את הסכם הגרעין שנחתם ב-2015, וממנו פרש דונלד טראמפ ב-2018. בעקבות אותה פרישה, איראן החלה להפר את ההסכם בגלוי ובין היתר מעשירה אורניום מעל הכמות שהותרה לה בהסכם.