שעות לפני ערב יום הזיכרון שר הביטחון בני גנץ נפגש היום (שלישי) עם אחיות ואחים שכולים מעמותת "האחים שלנו". במפגש בקריה הוא אירח חמישה אחים ואחיות. הם סיפרו על הדרך שלהם להמשיך להפיח חיים בזיכרון של יקריהם שנפלו.
עטרה ברק שרם, אחותו של סגן חנן ברק שהיה מפקד הטנק של גלעד שליט, סיפרה: "חנן היה צעיר ממני. הייתי בת 33 כשהוא נפל וכבר אמא לשני ילדים". בנה הקטן נולד בצאת יום הזיכרון: "הוא נולד עם הזיקוקים של יום העצמאות. אמרתי לעצמי שאני אחות שכולה ולא אלד ביום הזיכרון. ילדתי אותו בתשע בערב עם הזיקוקים, קוראים לו עברי".
גנץ נפגש עם האחים השכולים
עירית מוזס היא אחותו של סגן אלוף רוני שלומי שנפל לפני 26 שנים כשהיה מפקד טייסת בטיסת אימונים מעל ראש הנקרה. "הייתי בת 25. אף פעם לא חשבתי על ההזדמנות להשמיע את קולי, את קול האחים, עד שהצטרפתי לעמותה", אמרה. לדבריה, "אנחנו תמיד החזקנו את המעמסה הזו בשביל המשפחה. יש כאלו שעדיין מחזיקים את האלונקה עבור המשפחה ועדיין לא באים לחזית ואני מקווה שזה יגדל".
אליסף פרץ איבד את שני אחיו, אוריאל שנפל בקרב בלבנון ואלירז שנפל ברצועת עזה. לדבריו, "האחים השכולים איבדו פעמיים - את האחים שלהם אבל גם את ההורים שלהם". אליסף שהלך בעקבות אחיו, ושירת גם הוא בגולני, סיפר שהם היו נוכחים לאורך כל הדרך בעת שירותו הצבאי: "את הדרך והמורשת של אחים שלי הרגשתי דרך הנופים".
הוא סיפר על הדרך שבה אלירז, לפני שנפל, ניסה להנציח את אוריאל. בחתונתו אלירז אמר: "אם אשכחך אחי אוריאל תישכח ימיני. אוריאל זה ירושלים שלי". הוא ציין: "אני חושב שהאחים שלנו לא הלכו למלחמה כי הם אוהבים מלחמה, אלא כי הם אהבו את המדינה. הדרך הכי טובה שיישארו בלב שנזכור אותם לא רק במוות אלא גם בחיי היום יום, בהגדת האחים שעוברת מדור לדור".
פז גולדמכר, אחיו של רב סמל נדב גולדמכר שנהרג בצוק איתן, ציין: "בזמן שהייתי בסדיר הוא שירת במקום אחר במילואים. אני שמח שיש לי מקום לבוא ולהשמיע את הסיפור שלו ולהעביר את המסר שלו".
שר הביטחון סיכם את המפגש המרגש ואמר כי מוטלת על האחים "משקולת לא קטנה". שעות קודם לכן, גנץ השתתף בשיחה לזכר הנופלים של קבוצת "סיפורים מלבנון" שרק לאחרונה ניתנה למלחמה הזו וללוחמיה הכרה רשמית. גנץ סיפר על החוויות שלו בתור חייל ומפקד בתוך לבנון "כשאתה נכנס באותו לילה, אתה לא יודע שאתה נכנס למשהו שיימשך 22 שנה, ואתה תהיה זה שסוגר את השער", אמר.
"כמות החברים שנשארה מאחור חרצה בנו חריצים. זה רצף אירועים שכל אחד ממנו עוצמתי". לדבריו, הרגע הקשה ביותר עבורו היה אסון המסוקים: "לא יודע איך בכלל להתחיל לעכל כזה אסון. 73 אנשים, זה אירוע דרמטי". גנץ סיפר: "היום כשאני שומע את הצפירה אני מנסה לשחזר את כל השמות שהכרתי ואני לא מצליח בגלל עומס השמות והזכרונות. ברמה האישית זה עמוק ומאוד השפיע על החיים".
