לאחר סוף השבוע הקטלני בכבישים, ראיון עם ד"ר פחיס
(צילום: נדב אבס, אבי חי)
על רקע סוף השבוע הקטלני בכבישים, שגבה את חייהם של ארבעה בני אדם בתאונות דרכים, נחשף דו"ח הערים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), שמודד באיזו עיר הסיכון הגבוה ביותר להתרחשות תאונת דרכים עם נפגעים ביחס למספר התושבים. החוקרים מצאו כי העיר הגדולה המסוכנת ביותר לפי מדד זה היא אשקלון, והעיר הבינונית בגודלה שדורגה כמסוכנת ביותר היא נוף הגליל.
מבין הערים הגדולות, אחרי אשקלון ניצבת בת ים - בשתיהן 10 תאונות עם נפגעים לאלף איש. אחריהן ברשימה מופיעות באר שבע (8 תאונות עם נפגעים לאלף איש), חולון, אשדוד, ראשון לציון וחיפה (7 תאונות לאלף איש), ונתניה – 6. ירושלים ותל אביב קיבלו 5 לפי מדד זה.
כמו כן, בין הערים הגדולות שנסקרו, הערים הכי פחות מסוכנות הן בית שמש, שם נרשמו שתי תאונות עם נפגעים לאלף איש. לפניה: בני ברק, רמת גן וכפר סבא שקיבלו 4 בציוני המדד.
כשבוחנים את הערים הבינוניות, מגלים שהעיר המסוכנת ביותר היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), שם התרחשו 13 תאונות דרכים עם נפגעים לאלף תושבים. אחריה בפער גדול ניצבות נצרת, טבריה, טייבה, עפולה, קריית ים וחדרה עם 8 תאונות דרכים לאלף איש בכל אחת מהן. קריית אתא, שפרעם ועכו קיבלו את הציון 7. הערים הבינונית הכי פחות מסוכנות הן מודיעין עילית, ביתר עילית ורהט עם 2 תאונות דרכים.
המחקר בחן את נתוני שנת 2019 ובדק את הסיכון האישי לתאונה עם נפגעים לאלף נפש בשטח העיר כאשר גם מתחשבים בנסיעות היומיות לתוך העיר וממנה לצרכי תעסוקה. החוקרים מסייגים את הנתונים ומצביעים על העובדה שהמחקר לא לוקח בחשבון פרמטרים נוספים כמו מינוע ונסועה (קילומטראז') שיכולים להשפיע אף הם על מסוכנות הערים.
הערים החרדיות התבלטו לטובה במדדי המחקר. להשערת החוקרים, הסיבה להצלחתן של הערים החרדיות בבלימת תאונות הדרכים ביחס ליתר הערים בישראל היא בשל שיעורם הנמוך יחסית של נהגים צעירים בכבישים והשימוש הנמוך יחסית ברכב פרטי לעומת הליכה רגלית ושימוש בתחבורה ציבורית. ייתכן גם שחלק מהתאונות ובמיוחד אלו שנפצעו בהן באורח קל לא דווחו למשטרה ולכן לא הובאו במסגרת נתוני המחקר.
מנכ"לית הרלב"ד, רחלי טבת-ויזל אמרה ל-ynet כי "מדד הערים שאנו מפרסמים מדי שנה הוא הרמת דגל בפני הרשויות כדי לעודד השקעת מאמצים ומשאבים לצמצום היפגעות בתאונות דרכים של תושבי הרשות המקומית ובשטחה. הרלב״ד הציבה יעד לאומי בנושא תאונות הדרכים: הפחתה של 50% בתאונות דרכים עד שנת 2030 כחלק מתוכנית לאומית שעיקריה מגובשים בימים אלה בשיתוף משרד התחבורה ומשרדים וגורמים נוספים. על מנת להגיע ליעד יש לפעול ולבצע התאמות בתוך הערים, לשים את משתמש הדרך הפגיע במרכז, לטפל במוקדי סיכון, למתן מהירות במרכזי הערים ולתת פתרונות הוליסטיים למרחב העירוני".
השטח העירוני - לב הפתרון לבעיית תאונות הדרכים
לפי הנתונים, בין 2018 ל-2019 חלה עלייה משמעותית בנפגעי תאונות הדרכים והדבר בא לידי ביטוי גם במסוכנות הערים, אך היו גם ערים שמספר הנפגעים בהן דווקא ירד בתקופה זו. השיפור המשמעותי חל בשנה זו בערים טייבה, אלעד, נהריה ורמת השרון. טייבה השתפרה ב-14%, אלעד ב-13% כמו גם נהריה ורמת השרון ב-12%. פרדס חנה ב-11%. בקרב הערים הגדולות השיפור שחל הוא מתון יותר: באשקלון שיפור של 8%, אשדוד 4%, ורמת גן 3%.
רוב תאונות הדרכים - במעברי חצייה
(צילום: אלי סגל)
המחקר בדק גם את השינוי לאורך שלוש שנים מאז שנת 2016. אז, השיפור המשמעותי ביותר נרשם בכפר סבא (31%) ובבית שמש (29%). לעומת זאת, בביתר עילית חלה הרעה ב-20%, ברהט ב-12%, ובמודיעין עילית ונוף הגליל שמתבלטת לרעה בכל מדדי המחקר, חלה הרעה ב-10%.
המחקר אמנם מבוסס על שנת 2019 אבל לחוקרים כבר יש השערות כיצד ישפיע על הבטיחות בערים. מתחילת השנה נהרגו בכבישים 285 בני אדם לעומת 328 בתקופה המקבילה אשתקד. בעוד שבערים מספר ההרוגים עלה ב-8% בכבישים הבינעירוניים הוא ירד ב-28%. ד"ר יעל הדר מחטיבת המחקר ברלב"ד מסבירה כי "התחום העירוני הוא בלב ליבו של הפתרון של בעיית הבטיחות בדרכים ואין על כך עוררין. אפשר לשער שבתקופת הקורונה אנשים נשארו קרוב יותר לבית ועושים את הסידורים קרוב לבית ואפילו עושים זאת ברגל, אנחנו רואים גם עלייה בהולכי הרגל המבוגרים שנהרגו".
"אני יכולה לשער כי ההתכנסות סביב הערים הגבירה את הקונפליקטים בדרכים ומי שמועד יותר להיפגעות - כמו הולכי רגל מבוגרים - אכן נפגעו יותר בערים. בנוסף, ברוב תקופת הקורונה הייתה הגבלה על מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית והביקוש ירד, יש כאלו שעברו לכלים זעירים, תופעה שמתרחשת בכל אירופה וגם הולכים יותר ברגל וייתכן שהשתנו ההרגלים ובמקום נסיעה בתחבורה הציבורית החשיפה של הולכי הרגל גדלה בצמתים ובמעברים שמגבירים את נקודות החיכוך".
בערים רבות בעולם ניצלו את תקופת הקורונה שבה הכבישים התרוקנו יחסית, כדי לקדם את חזון "אפס הרוגים בתאונות דרכים" על ידי שינוי התשתיות בערים: מיתון תנועה והגבלת המהירות ל-30 קמ"ש בערים, שינויים גאומטריים בכביש כדי לשמור על מהירות נמוכה כמו צמצום נתיבי תנועה, הגבהת מעברי חצייה לגובה המדרכה, הוצאת "אוזניים" מהמדרכה אל הכביש לחצייה בטוחה, העברת המרחב הציבורי משימוש הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית, רוכבי אופניים והולכי רגל ועוד. בישראל נעשו מהלכים מסוימים דומים אך לא מספקים. העיר שביצעה הכי הרבה בנושא זה היא תל אביב שבה הואטה מהירות הנסיעה ברחובות רבים, נסללו שבילי אופניים וכבישים הפכו למדרחובים.
