שלושה שופטים צפויים לדון בבג"ץ בעתירה שהגישה ההתאחדות הארצית של הסטודנטים בעניין אי שוויון לנוכח הגדלת הכספים הקואליציוניים למוסדות תורניים, ואי מתן ביטוי ותמיכה לציבור הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.
בתגובה, השיבה המדינה לבג"ץ כי הכספים שניתנים למוסדות הלימוד התורניים "אינם 'כספים ייחודיים' אלא כאלה המוענקים בהתאם לשיקול הדעת הרחב של המדינה". היא אף הסבירה כי עניינה של עתירת ההאחדות היא מדיניות מנהלית שבית המשפט אינו מתערב בה, וכי התוספות התקציביות מוחלקות למוסדות התורניים שמחליטים כמה - ואם בכלל - לחלק ללומדי התורה, ולכן אין רלוונטיות לחוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים.
התאחדות הסטודנטים עתרה לבג"ץ לפני כחודש, ודרשה מתן צו על תנאי וצו ביניים בבקשה לקיום דיון דחוף בעתירה נגד תקציב המדינה, באמצעות עורכי הדין מירב בר זיק ומיכל גלר ממשרד תל צור ושות'. "הגדלת התקציבים למוסדות תורניים פוגעת אנושות בציבור הסטודנטים, אינה שוויונית, יוצרת אפליה בוטה לטובת ציבור מסוים ומהווה ניסיון לעקוף הוראות חוק מפורשות", נטען בעתירה.
"מהלך זה עולה כדי לנסות לעקוף את הוראות חוק הסיוע באופן שיעמיק את הפער ואי השוויון בין התקציבים המוענקים ללומדים במוסדות תורה ובין התקציבים המיועדים לסטודנטים וסטודנטיות במוסדות להשכלה גבוהה", צוין בנוסף. אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אמר כי "תגובת המדינה מבזה. שר האוצר זורק את הציבור הלומד, העובד ומשלם המיסים מתחת לגלגלים".
בנוסף, נטען כי על פי דוח שהוצג בכנס בנושא התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוהה, תקציב ההשכלה הגבוהה עלה בשיעור של 28.6% בעשור האחרון - ואילו תקציב המדינה עלה בשיעור של 47.1%. כלומר, משקל תקציב ההשכלה הגבוהה מכלל תקציב המדינה ירד מ-3% בשנת 2015 לשיעור של 2.6% בהצעת התקציב לשנת 2023, ירידה של כ-15%. במקביל, מספר הסטודנטים לכלל התארים בכל המוסדות להשכלה גבוהה עלה ב-11.3% בין השנים 2023-2014.
עו"ד בר זיק השיבה על תגובת המדינה לבג"ץ, ואמרה כי "העתירה אינה יוצאת נגד האופן שבו הוחלט לחלק את התוספות התקציביות - באמצעות קצבאות חודשיות ומענקים - אלא נגד התוספות התקציביות עצמן, שניתנו למוסדות תורניים ולומדי תורה בלבד באופן שרירותי, בלתי סביר, בלתי מידתי, תוך אפליית ציבור הסטודנטים ובאופן המצדיק התערבות שיפוטית".