שישה לוחמים נהרגו באסון הפיצוץ במחנה הפליטים אל-בורייג' ברצועת עזה וכמה אחרים נפצעו, בהם עידן עמדי. תחקיר ראשוני העלה כי מערכת חבלה שנועדה להשמדת תוואי מנהרות התפוצצה כתוצאה מירי של טנק צה"לי, שזיהה כוחות אויב במרחב. הפגז שירה הטנק פגע בעמוד חשמל, והוא הביא להפעלת מערכת החבלה ולפיצוץ.
אייל שחר, אביו של רס"ר במיל' עמית שחר ז"ל שנהרג בתקרית, ביקש בריאיון ל-ynet Live להעביר מסר ללוחמים בטנק שירה את הפגז: "אחת הסיבות העיקריות שבגללן בחרתי לעלות לשידור היא המחשבה על הטנקיסטים שהיו באירוע, וכמה חשוב להוריד את הנטל הנורא הזה מהכתפיים שלהם, שיבינו שאין לנו שום טענה כלפיהם. אני מדבר בשמי ובשם אשתי. אנחנו מודעים לגבורה שלהם ולסיכון החיים שהם נוטלים על עצמם כל יום, ותקלות קורות. אין לאף אחד מאיתנו טענה, ולו הקלה שבקלות. שלא יסחבו את הדבר הזה על הכתפיים הרחבות שלהם. כבר קיבלתי פניות מהורים לחיילים שמעורבים בדו"צים (מקרי ירי דו-צדדי), ואני מבין כמה זה חשוב, אז בבקשה תהדהדו את המסר הזה".
האב השכול הוסיף כי "זו הייתה תקלה מבצעית, אין אשמה כאן, אבל התחושות הן סובייקטיביות ואנשים יכולים להסתובב עם נטל כל החיים. חשוב לי שהם ידעו שזה לא המצב, אנחנו מגבים אותם ומחזקים אותם, ובאמת אני אומר את זה לא רק בשמי ובשם אשתי, אני אומר את זה בוודאות מלאה גם בשם עמית. אני מכיר אותו ואלה הדברים שהוא האמין בהם".
ספר לנו על עמית.
"קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. עמית היה אהוב, הוא עדיין אהוב ותמיד נאהב אותו. הוא היה בחור מקסים, נשמה רגישה. תמיד עניין אותו מה אחרים מרגישים ומה הצרכים של האחרים, הוא תמיד היה קשוב אליהם. חבר טוב שתמיד תומך ועוזר בשמחה וברצון".
מעבר לחיוך שלו, אנחנו רואים את התמונות שלו מרחבי העולם.
"אני רוצה להגיד שהוא הספיק דברים. הוא אמנם עדיין לא מימש את עצמו, אבל הוא הספיק לטעום ולהתחיל לממש את עצמו ולחוות. לפני הצבא הייתה לו שנת שירות משמעותית וטיול באנאפורנה, ואחרי הצבא הוא היה בדרום אמריקה. הוא באמת הספיק לחוות, הוא חווה אהבות ודברים משמעותיים מאוד, ואנחנו מאושרים כל כך על זה שהוא הספיק את זה לפחות".
הזכרת את שנת השירות וגם לה יש משמעות בהיסטוריה הזו שמתרחשת, כי הוא עשה את זה בעוטף.
"נכון, החיים כותבים תסריט קצת יותר דמיוני ממה שאנחנו יכולים לחשוב. המשפחה המאמצת שלו שם נחטפה ב-7 באוקטובר לעזה. משפחת אנגל מניר עוז. תודה לאל הם חזרו חלקית, אם המשפחה ובנותיה חזרו מהשבי – אבל אב המשפחה, רונן, נרצח. עמית אמר לי: 'אני שמח שבפעם האחרונה שהייתי בניר עוז, כשכבר עמדתי לנסוע וראיתי את רונן ליד המנגל, נתתי לו חיבוק. טוב שהספקתי לעשות את זה'. הוא בעצם הרגיש שהוא הספיק להיפרד ממנו, וזה היה משמעותי. אנחנו מחזקים את ידי כל החטופים, המשפחות והשבים, שיחזיקו מעמד".
לקראת סיום ביקש שחר להעביר מסר כללי: "אני חושב שהמדינה שלנו עומדת בפני סכנה אסטרטגית, והיא מבפנים. יש אנשי ציבור טובים ששמים את האינטרס הלאומי לפני האינטרס האישי, אבל הם הולכים ומתמעטים, לצערי. היחסים משתנים וזה עלול לפורר אותנו מבפנים. אני קורא קריאה נואשת לאנשים טובים, אנשים שעשו קריירות ומימשו את עצמם, לא לוותר לעצמם ולהיכנס לפוליטיקה. אנשים שיוכלו להיות לנו מנהיגים. הם יכולים להיות משני הקצוות הפוליטיים – העיקר שהערכים הנכונים יובילו אותם".
אתה אומר את זה כי יש איזשהו אובדן אמון במנהיגות הנוכחית.
"המנהיגות הנוכחית בכללי, בכולם. התמהיל השתנה. יש הרבה אנשים שלדעתי הסובייקטיבית באים לממש את המאוויים והצרכים שלהם, והם שוכחים שהמטרה היא מימוש הצרכים הלאומיים שלנו, ושהמדינה שלנו חשובה יותר ונמצאת מעל הכול. אני מדגיש, זה מכל הכיוונים, אין כוונה כאן למישהו ספציפי אחד. אני רוצה לתת דוגמה חיובית. בן אדם כמו דדי שמחי, שעשה קריירה צבאית ואיבד בן, ועדיין שומעים את המשמעות שהוא רואה בצרכים של המדינה, ולא רק שלו. הוא מוכן לשים את הצרכים של הכלל לפני הצרכים שלו. זה חלחל גם לבן שהוא שכל, שקפץ ונלחם. אני קורא להם, אנשים טובים: אל תפקירו אותנו, תיכנסו לפוליטיקה. אנחנו צריכים מנהיגים. אני מקווה שכל האובדן הזה, של כל האנשים הנפלאים שנפלו, לא יהיה לשווא".