בצל החשש מפלישה הולכת וקרבה של רוסיה לאוקראינה, שלפי חלק מהדיווחים עשויה להיפתח כבר ביום רביעי הקרוב, באירופה נשמעו היום (א') קולות פסימיים למדי בנוגע לאפשרות לשכנע את הנשיא ולדימיר פוטין לצעוד בדרך הדיפלומטיה בפתרון המתיחות בין מוסקבה למערב. בניסיון נוסף של הרגע האחרון ייפגש עמו מחרתיים הקנצלר הגרמני החדש אולף שולץ, אך גורם בברלין כבר הבהיר כי אין ציפייה לפריצת דרך בפגישה הזו, וסגנו של הקנצלר הצהיר כי ייתכן שהיבשת עומדת כעת על סף מלחמה.
הערב שוחח נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן עם מקבילו האוקראיני וולודימיר זלנסקי. לפי הודעת הבית הלבן, ביידן אשרר את המחויבות האמריקניות לריבונות אוקראינה ולשלמותה הטריטוריאלית. ביידן הבהיר כי ארצות הברית תגיב "במהירות ובנחישות, ביחד עם בנות בריתה ושותפותיה, אל מול תוקפנות רוסית נגד אוקראינה". לפי ההודעה, "שני המנהיגים הסכימו על החשיבות להמשיך בנתיב הדיפלומטי ובהרתעה כתגובה לריכוז הכוחות של רוסיה בגבולות אוקראינה".
לפני כן שב והזהיר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן כי מתקפה רוסית נגד אוקראינה עלולה להיפתח בכל רגע בימים הקרובים. "אנחנו לא יכולים לחזות במדויק את היום, אבל אנחנו יכולים לומר שפלישה יכולה להתחיל בכל זמן", אמר בריאיון לרשת CNN. סאליבן הוסיף כי רוסיה ממשיכה לחפש כל העת תירוץ על מנת לפתוח במתקפה שכזו – מה שבמערב מכנים מבצע "דגל כוזב", כלומר ביום של מתקפה נגד כוחות רוסיים או נגד הבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה. הוא הבטיח כי ארה"ב תמשיך לחשוף מידע מודיעיני הנוגע לניסיונות הללו מצד רוסיה, וזאת על מנת למנוע ממנה את התירוץ לפלישה.
בדבריו שב וקרא לאמריקנים השוהים באוקראינה לעזוב אותה מיד, והזהיר כי רבים עלולים להיפגע במקרה שתפרוץ מלחמה. "אם תהיה פלישה צבאית לאוקראינה על ידי רוסיה, היא תתחיל לבטח במטח טילים משמעותי ובהפצצות. אלו אף פעם לא מדויקים כמו שכל צבא היה רוצה. לכן אזרחים חפים מפשע עלולים להיהרג, לא משנה מה הלאום שלהם", אמר סאליבן, שהוסיף שגם לאחר אותה מכה ראשונית, בפלישה הקרקעית שתבוא לאחריה עלולים למצוא עצמם אזרחים בקו האש ולהיפגע – או לכל הפחות למצוא עצמם לכודים מבלי שלארה"ב יש יכולת לסייע להם.
כמו שעשה כבר אתמול הנשיא ביידן בשיחת הטלפון שלו עם פוטין, גם סאליבן הצהיר כי פלישה רוסית תעלה למוסקבה במחיר כבד מאוד: "אנחנו מוכנים להגיב באופן מיידי והחלטי, כלשצדנו בעלי בריתנו ושותפינו. אם רוסיה תצא לפעולה, אנחנו נגן על הטריטוריה של נאט"ו, אנחנו נגבה מחירים כבדים מרוסיה ונבטיח שאנחנו, כמערב, נצא מזה באופן החזק, הנחוש וחדור המטרה הרב ביותר זה 30 שנה. ורוסיה בסופו של דבר תשלם מחיר אסטרטגי משמעותי בשל פעולה צבאית".
גם קנצלר גרמניה צפוי להזהיר את פוטין מפני סנקציות חריפות שיוטלו על ארצו אם יחליט לפלוש לאוקראינה. בתדרוך לתקשורת לפני ששולץ ייצא מחר לפגישה בקייב עם הנשיא האוקראיני זלנסקי, ומשם ימשיך לפגישה בשלישי עם פוטין במוסקבה, אמר גורם בממשלה בברלין כי שולץ מתכוון להבהיר לעמיתו הרוסי שלפלישה לאוקראינה יהיו "השלכות כבדות" עבורה. הגורם לא ציין במפורש אילו השלכות יהיו. גרמניה, נזכיר, השמיעה לאורך המשבר קול זהיר יותר בכל הנוגע לעוצמת הסנקציות הנדרשות בתגובה לפלישה לאוקראינה, כשברקע העובדה שהיא תלויה בגז הרוסי אף יותר מאשר מדינות אחרות באירופה.
כעת, אבל, נראה שבברלין מבקשים להפגין איום סנקציות אמין יותר, והגורם הממשלתי ששוחח עם סוכנות הידיעות רויטרס אמר כי בשיחה עם פוטין, שולץ יאמר שאל לו "להמעיט בערכה של האחדות בין האיחוד האירופי, ארה"ב ובריטניה". עם זאת, הגורם האנונימי הבהיר כי אין ציפייה שבמפגש עם פוטין ישיג הקנצלר הגרמני "תוצאות קונקרטיות", תוך שהוא מוסיף כי לשיחות הללו יש עדיין חשיבות רבה. רגע לפני הביקור שלו במזרח אירופה, הביע סגנו של שולץ, שר הכלכלה רוברט האבק, פסימיות רבה. "ייתכן שאנו נמצאים על סף מלחמה באירופה", הוא אמר בריאיון לתקשורת הגרמנית. "זה כל-כך מדכא ומפחיד".
המפגש בין פוטין לשולץ יהווה המשך למאמצים הדיפלומטיים הקדחתניים – יש יאמרו בהולים – מצד המערב, בניסיון להניא את פוטין מלהורות על פלישה לאוקראינה. אתמול כאמור שוחח ביידן עם פוטין במשך שעה שלמה, ובסיומה מסר הבית הלבן בהודעה רשמית כי ביידן "דיבר עם פוטין כדי להבהיר לו שאם רוסיה תפלוש לאוקראינה, ארה"ב ובעלות בריתנו יגבו ממנה מחיר כבד ביותר". לפי הבית הלבן, ביידן אמר לפוטין שפלישה רוסית תגרום ל"סבל אנושי נרחב" ותפגע במעמדה של רוסיה בעולם, והוא הפציר בנשיא רוסיה לבחור במקום זאת בדרך של הפחתת-המתיחות ושל דיפלומטיה. הנשיא האמריקני, כך נמסר בהודעה, אמר לעמיתו הרוסי שארה"ב מוכנה לדיפלומטיה – אבל גם ל"תרחישים אחרים". לאחר מכן, שלא בהודעה רשמית, הודה גורם בכיר בממשל האמריקני כי השיחה בין ביידן לפוטין לא הובילה לשינוי מהותי.
על המאמצים הדיפלומטיים לשכנע את פוטין להימנע מפלישה הביע הבוקר ביקורת שר ההגנה הבריטי בן וואלאס, שהשווה אותם לוועידת מינכן ב-1938 עם הצורר הנאצי אדולף היטלר, שלא הצליחה למנוע את פרוץ מלחמת העולם השנייה שנה מאוחר יותר, ושהפכה מאז לסמל עבור ניסיון עקר לפייס רודנים תוקפניים. "ייתכן שפוטין ישבית את הטנקים שלו וכולנו נחזור הביתה, אבל יש ניחוח של מינכן באוויר מצד חלק במערב", אמר וואלאס בריאיון לעיתון "סאנדיי טיימס". וואלאס הוסיף כי הוא חושש לביטחונה של יבשת אירופה וטען כי התגובות של המערב לפלישות הקודמות של פוטין אל חצי האי קרים – אותו רוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014 – ולגאורגיה ב-2008, היו "מעומעמות", והותירו בפוטין את הרושם שלצעדים תוקפניים מצדו יהיו השלכות מעטות.
מי צריך גבינה שווייצרית? יש גבינה רוסית
למרות הביקורת שלו, יש לציין כי וואלאס עצמו לקח חלק במאמצים הדיפלומטיים בימים האחרונים, וביום שישי ביקר במוסקבה ונפגש עם עמיתו הרוסי סרגיי שויגו. הוא אמר אז כי מטרתו היא "למצוא כל דרך שבה נוכל להפחית את המתיחות", והזהיר שמתקפה רוסית תביא ל"השלכות טרגיות". על רקע החשש הרב מפלישה, אחר הצהריים הודיע וואלאס כי הוא מבטל את החופשה שלו עם משפחתו באירופה, וגם שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומאס-גרינפילד ביטלה ביקור מתוכנן שלה מחר בניגריה, על מנת שתוכל להתמקד בדיפלומטיה במסדרונות מטה האו"ם בניו יורק.
ברוסיה, יצוין, יש מי שלועג לאיומי הסנקציות במערב, אף שייתכן שהללו יסבו נזק כלכלי כבד עבור רוסים פשוטי יום. השגריר הרוסי בשטוקהולם, ויקטור טטרניטסב, אמר כי איומי הסנקציות "לא מזיזים" למוסקבה. בריאיון לעיתון מקומי בשבדיה הוא טען כי רוסיה כבר ספגה סנקציות קשות כל כך בעבר – אחרי שסיפחה את חצי האי קרים – וכי היא כבר למדה להתאים עצמה למצב שבו כלכלתה מספקת באופן עצמאי את צרכיה.
"אנחנו יותר עצמאיים והצלחנו להגביר את הייצוא שלנו. לדוגמה, אין לנו גבינות איטלקיות או שווייצריות, אבל למדנו להכין גבינות רוסיות טובות באותה מידה, באמצעות מתכונים איטלקיים או שווייצריים", הוא הסביר. "סנקציות חדשות הן לא דבר טוב, אבל הן לא רעות כל כך כמו שהמערב מציג אותן". טטרניטסב הוסיף כי המערב לא מבין את המנטליות הרוסית: "ככל שהמערב ילחץ יותר, כך התגובה הרוסית תהיה חזקה יותר". כמו בכיריו במוסקבה, גם השגריר בשבדיה הכחיש שרוסיה מתכוונת לפלוש לאוקראינה. הוא טען שזה "הדבר האחרון" שרוסיה רוצה בו.
החשש: שיבוש בטיסות
רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים יותר מ-140 אלף חיילים סמוך לגבולות אוקראינה – היא שלחה רבבות חיילים גם לבעלת בריתה בלארוס, שגובלת אף היא באוקראינה – ובקייב ובמערב טוענים כי מוסקבה נערכת לפלוש למדינה, בתירוץ של רצונה להגן על המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה מפני הצבא האוקראיני. מוסקבה מכחישה זאת בתוקף. המערב סבור שרוסיה משתמשת באוקראינה כקלף מיקוח נגדו: מוסקבה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות ביטחוניות על רקע דאגתה מהתפשטות נאט"ו מזרחה, עד לסמוך לגבולות רוסיה. בין השאר היא דורשת בהן שלברית הצבאית המערבית הזו לא יצורפו עוד מדינות ממזרח היבשת, בכלל זה אוקראינה, ושכוחות נאט"ו יוסגו מכמה מדינות במזרח שבהן הם כבר נמצאים כעת. נאט"ו דוחה את הדרישות הללו על הסף, וחושדת שעל רקע זה עומדת רוסיה לתקוף באוקראינה.
החשש המיידי מפלישה עורר גל של קריאות בעולם לאזרחים זרים לעזוב מיד את אוקראינה, וגם ישראל קראה כך לאזרחיה. לקריאות הבהולות מתווסף החשש מפני שיבוש בפעילות האווירית בשמי אוקראינה. אמש הייתה חברת התעופה ההולנדית KLM לחברה הראשונה המודיעה כי היא משעה את כל הטיסות שלה לאוקראינה וממנה. הרקע למהירות שבה קיבלה את ההודעה הזו נעוץ בטראומה של ההולנדים מהפלתו של מטוס חברת מלזיה איירליינס בשמי מזרח אוקראינה ב-2014, בשעה שטס מאמסטרדם לקואלה לומפור. פגע בו טיל קרקע-אוויר שלפי חוקרי האירוע סופק על ידי הרוסים. 298 בני אדם נהרגו אז – ושני שליש מהם היו הולנדים. היום הודיעה גם לופטהנזה כי היא שוקלת את האפשרות להשעות את הטיסות לאוקראינה וממנה.
באוקראינה מביעים חשש שגם פעילות חברות תעופה מקומיות תשובש, אחרי שאלו קיבלו לפי אחד הדיווחים במדינה הודעה מחברות ביטוח כי לא יבוטחו במקרה של פגיעה במטוסים כחלק ממלחמה. במשרד התחבורה בקייב הבהירו שהפעילות במרחב האווירי במדינה ממשיכה כרגיל, אך הצהירו כי הם פועלים כעת למצוא דרכים לספק ערבויות כלכליות לחברות התעופה המקומיות, שרבות מהן חוכרות מטוסים ולפיכך עצמאיות פחות בהתנהלותן. אחת החברות המקומיות, SkyUp, הודיעה היום כי נאלצה להסיט את אחת מטיסותיה ולא לאפשר לה להיכנס לאוקראינה עקב דרישת בעלי המטוס. היום המליצה אוקראינה לחברות תעופה להימנע גם מטיסות בשמי הים השחור ממחר ועד שבת, עקב התרגילים הימיים הרוסיים באזור. יותר מ-30 ספינות רוסיות החלו בשבת בתמרונים באזור חצי האי קרים.
ולא רק אזרחים זרים מתפנים מאוקראינה, אלא גם פקחים בינלאומיים שנשלחו לנטר אחר המתרחש באזור הסכסוך עם הבדלנים הפרו-רוסים במזרח המדינה: סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי הבוקר החלו אנשי הצוות האמריקנים של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) לסגת מהעיר דונייצק, שנשלטת על ידי המורדים. ב-OSCE לא אישרו את הדיווח, אך אנשי הצוות תועדו עוזבים את המלון שבו שהו בדונייצק. שני גורמים אמרו לרויטרס כי גם פקחים מטעם בריטניה עזבו את האזור, ועברו לשטח במזרח אוקראינה שנמצא בשליטת הממשלה. בהמשך מסר מקור דיפלומטי כי 160 פקחים של ה-OSCE עזבו לחלוטין את שטח אוקראינה, בהם אזרחי הולנד, קנדה, סלובקיה ואלבניה.
הארגון הבינלאומי מבצע משימות פיקוח אזרחיות באזור הסכסוך במזרח אוקראינה – שפרץ ב-2014 בעקבות המהפכה שבה הופל משטרו הפרו-רוסי של ויקטור ינוקוביץ', ושבעקבותיה גם פלשה רוסיה לחצי האי קרים. במוסקבה גינו בצהריים את הוצאת הפקחים של הארגון, והביעו "דאגה גדולה" ממה שתיארו כניסיונות "לתמרן" ולהשפיע על אופי המשימה של הפקחים. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה טענה כי אנשי הארגון נכנעים ל"פסיכוזה הצבאית" שמעוררת לדבריה וושינגטון. בין רוסיה ל-OSCE, יצוין, התגלעו בעבר שורה של מחלוקות על אופן התנהלות הפקחים במזרח אוקראינה. בין היתר, בספטמבר אשתקד סירבה מוסקבה לאפשר לפקחים להמשיך לנטר אחר המתרחש במעבר גבול בינה לבין השטח שבו מחזיקים הבדלנים. בחודש שלאחר מכן אילצו אותם בדלנים את הפקחים להישאר בתוך המלון שלהם בדונייצק במשך שבוע שלם.
פורסם לראשונה: 19:43, 13.02.22