זדורוב בבית המשפט, היום
(צילום: אסף מגל)
עימות במשפטו החוזר של רומן זדורוב בין אילנה ראדה לבין כוכבת הרשת וזוכת "האח הגדול", שי מיקה יפרח. במשפט זדורוב, הנאשם ברצח תאיר ראדה, נשמעו היום (שלישי) לראשונה גם תוצרי החקירה של אנשי זק"א שפינו את גופתה של ראדה מבית הספר. מהעדות, שהציג סנגורו של זדורוב, עולה כי בעת פינוי הגופה לא נזל ממנה דם - פרט משמעותי לאור המחלוקת בנוגע לשאלה מתי טפטף הדם על עקבת הנעל שנמצאה על מכסה האסלה.
במשפט העידה היום לראשונה שי מיקה, חברתה של תאיר ראדה וכיום דוגמנית ושחקנית. מיקה סירבה להיכנס לאולם בדרך הרגילה וטענה שהיא מאוימת. כאשר נשמעה הטענה באולם, הגיבה אמה של תאיר, אילנה ראדה, ואמרה כי היא אינה מאוימת, אלא שקרנית ופחדנית.
לקריאה נוספת
יפרח שחזרה את הפעם האחרונה שבה ראתה את ראדה, וסיפרה שישבה איתה בפרגולה בסוף השעה השישית ללימודים במשך 30-25 דקות. "בשלב מסוים היא אמרה שהיא הולכת לשתות ונעלמה בתוך הבניין", סיפרה יפרח. קרוב ל-10 דקות לאחר מכן, אמרה, נכנסה יפרח לבית הספר כדי לחפש אחריה והבחינה באדם בעל "חזות רוסית" כלשונה. היא סיפרה שראתה אותו רק מהמותניים ומעלה, ואמרה שלבש ג'קט ג'ינס והיו לו זיפים. "נראה לי שהיה לו כובע, אף ארוך והוא נראה משהו כמו 15 שנה מעליי", אמרה. עם זאת, הודתה יפרח שלא זיהתה את זדורוב גם כשידעה בהמשך שהוא החשוד ברצח, ומעולם לא ראתה אותו בבית הספר.
הסנגור הלוי הבהיר בחקירה הנגדית כי יפרח ראתה את הדמות למשך שבריר שנייה, מזווית העין, וכאשר היא אינה מרכיבה את משקפיה - כך שראתה את הדמות מטושטשת. הוא הקריא ליפרח את עדותה שנגבתה שלושה ימים לאחר הרצח, ובו סיפקה תיאור מפורט של החשוד שראתה בבניין - כולל מבנה גופו, היותו אדם מבוגר שמנסה להיראות צעיר, בעל כושר גופני ושעלה בקלות במדרגות למרות שנשא משא כבד ועוד.
הסנגור טען כי לא ייתכן שבשבריר השנייה שראתה אותו בזווית העין, הצליחה לקלוט כל כך הרבה פרטים. "אני אישה וכל אישה יכולה לראות גבר לשבריר שנייה ולדעת עליו הרבה", אמרה. "וגם יש לי זיכרון פנומנלי".
הלוי המשיך להקריא את התיאור שיפרח סיפרה למשטרה, שכלל גם קמטים סביב פיו של החשוד, שסע עמוק מתחת לאף, עיניים שקועות וזיפים בהירים, והיא המשיכה להתעקש שהבחינה בכל הפרטים. "כשראית אותו בטלוויזיה, זיהית אותו?", שאל הלוי, ויפרח השיבה בשלילה.
ראש ההרכב, השופט אשר קולה, הקשה עליה. "נתת תיאור כל כך מדויק, באמת מפורט. כמעט ולא שמעתי תיאור כזה עד היום, איך לא קישרת בינו לבין הנאשם?", שאל. יפרח השיבה כי "הוא באמת דומה לבן אדם שתיארתי ועונה להרבה דברים שתיארתי, אבל לא ראיתי לנכון ללכת להגיד ולקבוע שיישב מאחורי סורג ובריח".
בתום עדותה של יפרח התפתח עימות נוסף בינה לבין אילנה ראדה. יפרח ניגשה לאילנה ואמרה לה כי היא מצטערת על מה שהיה ביניהן, וכי אהבה את תאיר. אילנה הגיבה בכעס: "אני רוצה שתתרחקי ממני, אל תתקרבי אליי, את לא חברה של תאיר ומעולם לא היית. את שקרנית".
אילנה ראדה התייחסה לעימות עם יפרח ואמרה בתום הדיון: "מעולם לא האשמתי אותה בדבר, אבל השקרים שלה מקוממים. היא שיקרה כמה פעמים בעדויות הכתובות שלה. בהמשך היא בנתה את הקריירה שלה על הסיפורים שתאיר הייתה האחות הקטנה שלה. היא טיפסה על הגופה של תאיר כדי להיכנס לבית האח הגדול".
כאמור, היום גם נשמעו היום לראשונה תוצרי החקירה של אנשי זק"א שפינו את גופתה של ראדה מבית הספר. מהעדות, שהציג סנגורו של זדורוב, עולה כי בעת פינוי הגופה לא נזל ממנה דם - פרט משמעותי לאור המחלוקת בנוגע לשאלה מתי טפטף הדם על עקבת הנעל שנמצאה על מכסה האסלה. עדותם של אנשי זק"א סתרה את גרסת אב הבית והרופא שחתם על תעודת הפטירה, שהעידו על דם שנקווה מפצעיה שעות לאחר המוות.
הדברים עלו במהלך עדותו של עמיהוד לייפר, מומחה של המעבדה המשטרתית בתחום כתמי הדם, שהגיב על חוות דעת של מומחה ההגנה ד"ר טום בבל. לייפר טען כי גם לאחר שעות משעת המוות, עשוי לזלוג דם מהגופה, אפילו בנגיעה. הוא העיד מניסיונו וסיפר כי בחן מאות, אם לא אלפי גופות. לדבריו, גם 12 או 15 שעות לאחר המוות, לאחר הצמדה של אמצעים למתן קנה מידה לגופה, נזל דם מהפצעים. הדבר סותר את חוות הדעת של מומחי ההגנה שקבעו כי נזילה כזו אפשרית רק במקרה של "תזוזה משמעותית".
עם זאת, במהלך עדותו הקריא הסנגור עו"ד ירום הלוי מתוך עדותו של איש זק"א שטיפל בגופה והתייחס לשלב שבו העבירו את הגופה, שהייתה מונחת על רצפת השירותים והוצאה על-ידי אנשי מז"פ. "אוהד רינגר, איש זק"א, אומר שממש טלטלו את הגופה", תיאר עו"ד הלוי. "היא הייתה שכובה בחדר השירותים אחרי שהוציאו אותה מהתא ואני סחבתי אותה למטה. הגופה שכבה על הגב, עם הראש לכיוון הדלת... הוצאנו שקית גופה גדולה, השחלנו מכיוון הרגליים עד הסוף וסגרנו עם האזיקון". בשלב זה, ביקש ממנו אב בית הדין לחסוך בתיאורים, כדי לא לפגוע ברגשותיה של אילנה ראדה, שמלווה את המשפט.
"לא ראיתי דם במקום אחר", המשיך עו"ד הלוי להקריא מהעדות. "גם לא על הרצפה בחדר השירותים. ראיתי הרבה דם קרוש בשיער. לא היו טפטופי דם בשום מקום, אני אומר את זה כי היה מי שאמר שכשהוציאו את הגופה טפטף הרבה דם, וזה הרגיז אותי... איש זק"א נשאל כמה פעמים אם היה דם מתחת לגופה, והעיד כי בצווארה של המנוחה היה חתך גדול, פתוח, שלא טפטף דם".
הציטוט סתר את שני העדים מהדיונים הקודמים: ד"ר ערן הרצוג, הרופא שחתם על תעודת הפטירה של תאיר, סיפר כי כאשר בחן את הגופה היא שכבה על הרצפה במתחם השירותים ומתחת לראשה הייתה שלולית דם. בהמשך תיקן את עדותו וחזר מהביטוי "שלולית".
עד נוסף, יצחק מנשה, ששימש אב בית בבית הספר, אמר כי הגופה הורדה על ידי אנשי זק"א קומה אחת, ושם הונחה הגופה על ספסל לצורך זיהויה על ידי אביה. הוא סיפר כי לאחר שהורמה הגופה, נותר מתחת לספסל דם שנטף מצווארה של המנוחה – והוא ניקה אותו בסמרטוט.
במהלך העדות התקשה העד לייפר לסתור את גרסת הסנגור, לפיה הרצח בוצע כאשר הדלת הייתה סגורה בניגוד לאופן שבו שחזר זדורוב את ביצוע הרצח כשהדלת פתוחה. על פי ההערות שהשמיעו השופטים במהלך המשפט, גם הם מתקשים לקבל את הטענה שהדלת הייתה פתוחה, בעיקר בשל היעדר כתמי דם על החלק הפנימי של המשקוף, בעוד על החלקים החיצוניים ישנם כתמי דם רבים. הטענות שהועלו מחלישות את רמת האמינות של השחזור.
