הלימודים כבר חזרו ואיתם הבידודים וההדבקות בכיתה, וכעת עולה השאלה: האם סביב השולחן יעבור הנגיף מהילדים למבוגרים? מומחי הבריאות מביעים חשש מההתקהלויות הצפויות בימים הקרובים, וממליצים לישראלים להיזהר בארוחות החג, ולהיבדק כמה שיותר בבדיקות מהירות. לצד החשש הזה, ולמרות עלייה קלה במספר החולים הקשים המאושפזים בבתי החולים במהלך סוף השבוע, הם גם מעודדים ממה שנראה כהצלחה של מבצע חיסוני הבוסטר, וירידה במספר המאומתים המחוסנים שמצבם מידרדר.
משרד הבריאות פרסם אמש רשימת המלצות לחגים, שלא כללה הגבלות חדשות, ובה בין היתר הוא קרא לערוך תפילות במרחבים פתוחים, ולא בבתי הכנסת – שם בניגוד למקומות סגורים אחרים הגבלות התו הירוק חלות רק במקרה של התקהלות מעל 50 בני אדם. בנוסף, בימי ראש השנה, בין 7.9 ל-9.9, תוקפה של בדיקת PCR תהיה 96 שעות (במקום 72 שעות בשוטף). המשמעות - מי שיעשה בדיקה החל ממחר יוכל להיכנס לבית הכנסת לאורך כל ימי החג. ארוחות חג ניתן יהיה לקיים בהתקהלות של עד 50 איש במקומות סגורים ו-100 איש במקומות פתוחים.
"כחלק מהחיים לצד הקורונה אין ספק שאפשר לקיים ארוחות משפחתיות, אך יחד עם זאת יש לצמצם למינימום האפשרי את הסיכון של הדבקות בתוך המשפחה – בעיקר במציאות שבה הילדים חזרו למערכת החינוך", אמר בשיחה עם ynet ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים.
המטרה לדברי ד"ר יגודה היא ליצור "סביבה בטוחה", ולדבריו "כדאי שכל משפחה תקפיד על מספר כללים כמו פתיחת חלונות ושהמקום יהיה מאוורר, מומלץ שילדים שאינם מחוסנים יעשו בדיקות מהירות בטרם ההגעה לארוחת החג ואפשר אפילו לשקול בסידורי ההושבה סביב השולחן, שדווקא הילדים לא יהיו בסמיכות מהסבא והסבתא ולהקפיד על מידה מסוימת של ריחוק".
לדבריו, "בנקודת הזמן הנוכחית זה נראה מאוזן וסיכון סביר שאפשר לקחת, ובטח לאחר שנה וחצי שהמשפחות לא נפגשו בצורה סדירה בחגים – אך כדי להבטיח את שגרת החיים ולחגוג גם את יתר החגים ביחד, כדאי גם להקפיד על כללים שיצמצמו את פוטנציאל ההדבקה במשפחה".
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, אמרה: "אני חושבת שאנחנו יותר מדי פתוחים. בשום פנים ואופן לא הייתי סוגרת את מערכת החינוך, אבל כדי שהיא תהיה פתוחה אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בתחומים אחרים – ולכן אירועים כמו הפאנג'ויה באילת הם באמת מיותרים. אם היו מונעים את הפאנג'ויה והמופע של עומר אדם, אני לא יודעת אם זו הייתה פגיעה כלכלית כל כך קשה, אבל הנראות היא העניין כאן".
פרופ' רהב מציינת כי רק "היום קיבלתי שלושה טלפונים מהורים לילדים בגן, שהילדים צריכים להיכנס כרגע לבידוד. אני ממליצה שכשיש מפגשים עם ילדים עליהם לעשות בדיקות מהירות, אבל זה לא יזיק גם לכולם לעשות בדיקות מהירות, כי אנחנו יודעים שגם אחרי שלושה חיסונים יש פה ושם הדבקות. בבתי הכנסת חייבים להקפיד על התו הירוק ובטח עם ילדים".
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים הדסה עין כרם, הוסיף: "אני הייתי מוציא הנחיות לבתי הכנסת לבדיקות אנטיגן במשפחה. המלצתי עליהן כי אני חושב שהן בדיקות מאוד טובות. מה שחשוב זה שמזהים אנשים שמדביקים עם עומס נגיפי גבוה, ואני חושב שצריך להשתמש יותר באירועים המשפחתיים, שמבחינתי זה בסדר והגיוני בנקודת הזמן הנוכחית, כל זמן שזה היה נעשה עם בדיקות כדי להגן על האנשים והמשפחות".
"באשר לבתי הכנסת, הייתי מעדיף שיקיימו את התפילות בחוץ ובמקומות סגורים עם מסכות וחלונות פתוחים ומסנני אוויר. לא צריך את הממשלה בשביל זה אלא אחריות קהילתית ציבורית של גבאי או רב בית הכנסת שייקחו אחריות. לגבי בתי הספר, אני הייתי מאלו שחשבו שזה טוב לחזור לבתי הספר, אבל קצת לדחות את זה. נראה כמה בתי ספר וכמה כיתות ייסגרו, ומה יהיה מספר המאומתים. המדד המרכזי יהיה אם בעוד שבוע נהיה עם פחות מ-500 חולים קשה".
275 מורים לא-מחוסנים - ומסרבים להיבדק
שלושה ימים לאחר פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, במשרד הבריאות סיפקו אתמול תשובה חלקית לשאלות שהציג פרופ' מבורך. מנתונים ראשוניים שפרסם המשרד עולה כי במבצע הבדיקות המהירות לילדים באמצעות הערכות שנשלחו להוריהם, אובחנו עד עתה 8,000 תלמידים כחיוביים לקורונה.
לטענת המשרד, אבחונם של התלמידים, שבהמשך אובחנו בבדיקות PCR אמינות יותר, מנע למעשה בידוד של כ-180,000 תלמידים אחרים שהיו באים איתם במגע. במשרד הוסיפו כי בכך נמנע גם הצורך לבצע 360,000 בדיקות PCR לאותם תלמידים שהמגע בינם לבין החולים נמנע.
במשרד החינוך חשפו אמש גם את מספר המורים הלא-מחוסנים שמסרבים גם להיבדק, על מנת לעמוד בתנאי התו הירוק ובכך לקבל גישה לבתי הספר או הגנים שבהם הם עובדים. מדובר ב-275 עובדי הוראה, מתוך 220,000 (פחות מ-1%). אחד המקרים ביום חמישי זכה לתשומת לב תקשורתית רבה: גננת משלימה התבצרה בגן בחיפה, אך לאחר דין ודברים היא הסכימה לעזוב את המקום.
עוד עולה מהנתונים של משרד החינוך כי במהלך החודש האחרון התחסנו עוד כ-100,000 תלמידים בגילאי 12-18 במוקדי ההתחסנות ברחבי הארץ. כמו כן, מאז תחילת שנת הלימודים כ-4,500 תלמידים ותלמידות התחסנו בבתי הספר. החיסונים הללו מגיעים על רקע העידוד הרב מצד הממשלה, שבמתווה החינוך שאישרה קבעה כי בערים אדומות כיתות בשכבות ח'-י"ב עם פחות מ-70% ילמדו מהזום, או במרחבים פתוחים.
על פי הנתונים, עד כה בוצעו כ-400,000 בדיקות סרולוגיות – שמטרתן למצוא מחלימים שלא ידעו שכלל נדבקו, וכך לפטור אותם מבידוד. בבדיקות הסרולוגיות הללו אותרו בסך הכול כ-40,000 תלמידים שזכאים לתו ירוק, וכך הם פטורים מבידוד.
במשרד החינוך ציינו כי פיילוט "הכיתה הירוקה" – שלפיו במקרה שבו מאותר חולה מאומת הכיתה שבה הוא לומד לא יוצאת לבידוד ותלמידיה עוברים בדיקות יום-יומיות – מתבצע כעת רק בשבע כיתות, בשלושה בתי ספר בארץ. במהלך החודש, נמסר, הוא יורחב לבתי ספר נוספים בחברה הערבית.
ההורים מתוסכלים: "נהיה סלט, זה מייצר לחץ"
בתוך כך, הורים לילדים רבים חוששים שמא ילדיהם ימצאו את עצמם בבידוד בערב ראש השנה, וייאלצו שלא להשתתף בארוחות החג. ילדים רבים כבר נמצאים בבידוד בשל הימצאות של חולה בבית ספרם, וחלק מההורים זועמים על הממשלה שהחליטה לפתוח את שנת הלימודים כסדרה.
ורד טויזנר, תושבת חיפה, שלחה לבית הספר את בתה שיר, תלמידה בכיתה י"א, יממה לאחר שהתחסנה במנה השלישית – אלא ששיר ישבה ליד חולה מאומתת בכיתה. "היא תחזור לבית הספר רק לאחר ראש השנה. שוב הבת שלי מצאה עצמה סגורה בבית, היא לא הלכה לבית ספר מאז וגם לא למדה בזום – כי בית הספר לא היה ערוך לכך. איפה מקבלי ההחלטות?".
טויזנר הבהירה: "למרבה המזל היא יצאה שלילית. לא רצינו ששולחן החג ייהרס". לדבריה, "בלב חושש שלחתי אותה, אך אחרי תקופה כל כך ארוכה של לימודים מרחוק שמחתי בשבילה על לימודים בביה"ס". היא סיפרה על "הסאגה", כלשונה, שעברה ביום השני ללימודים: "מצאנו את עצמנו בתור ארוך מאוד לבדיקות, התפללתי שתצא שלילית. למרות שיצאה שלילית היא לא חזרה ללימודים והיא לא תחזור ללימודים גם מחר כדי שלא לסכן חלילה את בני המשפחה סביב שולחן החג".
קרן טריפ, אם לחמישה מפתח תקווה, סיפרה כי היא "שמחה שהילדים חזרו ללימודים". לדבריה, "הם יותר רגועים ושמחים. אבל יש קצת חוסר ודאות. עכשיו כשפתח תקווה אדומה לא ברור מה יהיה מחר. זום לתיכון? יצטרכו ללמוד מקוון? נהיה סלט וזה מייצר לחץ. זה צמוד לחגים ואף אחד לא רוצה להיות בבידוד בחגים. הגדולים שלי מחוסנים אבל הקטנים לא, שזה קצת יותר מדאיג".
היא ציינה כי למרות "חוסר הוודאות" תשלח את ילדיה מחר למסגרות החינוך "בדאגה". "עוד לא ברור לי מה הולך לקרות. מנסים להבין עם בתי הספר והמורים כדי להבין מה הולך לקרות, אבל חשוב שיהיה להם אי של שפיות ולחזור למסגרת זה הדבר הנכון ביותר עבורם".
גלי דאדיסון, אם לשתי בנות בכיתה ג' וילדה בגן, חלתה בקורונה יחד עם בעלה. "הבנות שלנו לא חזרו ללימודים, ולצערי הרב הן נמצאות בבידוד אצל חמותי", ציינה. "לדעתי לא היו צריכים לפתוח את מערכת החינוך, היו צריכים להשאיר אותה סגורה עד אחרי החגים. נתוני התחלואה בקרב הילדים בשמיים. גם ככה בחגים יש מעט ימי לימודים, למה לסכן את הילדים? הממשלה עושה טעות שהיא פתחה את מערכת החינוך, ונשלם על זה באוקטובר".
היא טענה: "אני בעד שגרה לילדים, אבל אי-אפשר לחיות לצד הקורונה". לדבריה, "בייחוד שמדובר בילדים לא-מחוסנים. מה שעושים כרגע זה זלזול בחיי אדם, בחיים של הילדים שלנו".
מור דקל, אם לשלושה מפתח תקווה ויו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך, אמרה ל-ynet: "כפי שחששנו והתרענו בחודשיים האחרונים, שלושה ימים לאחר פתיחת שנת הלימודים ומאות אלפי ילדים, אנשי מקצוע והורים נמצאים בבידוד או מאומתים. חזרנו לאותה נקודה בדיוק לפני שנה רק בלי המילה 'סגר'".
לדבריה, "לפתוח שנת לימודים שמצב התחלואה זועק צבע אדום וחודש החגים שפוגע ברצף החינוכי וההסתגלות - טעות. המלצתנו הייתה לפתוח ב-1 באוקטובר לאחר בלימת העלייה בתחלואה, ולסיים את שנת הלימודים ב-15 ביולי. אבל כמו שנתב"ג פתוח והפאנג'ויה חוגגת, סדר העדיפויות אבסורדי עד דמעות. מאות אלפי משפחות יבלו את החג בבידוד במקום בחיק המשפחה, מאות אלפי ילדים שרק טעמו את המסגרת כבר שוב סגורים בבית בריחוק חברתי. טובת הילדים היא קודמת לכל, גם אם זה אומר לקחת החלטות אמיצות ולא-פופולריות".
פורסם לראשונה: 23:37, 04.09.21