כביש 60 חוצה את הכפר חווארה לאורכו. ברוב שעות היום הוא פקוק: פלסטינים בדרך לשכם; יהודים בדרך לאלון מורה, איתמר, הר ברכה; רכבים של צה"ל ומג"ב. יהודים ופלסטינים פוקדים את המוסכים ואת החנויות, במה שמצטייר לכאורה כדו-קיום. ילדים מציעים את מרכולתם לתקועים בפקק. מתחת לפעלתנות הרועשת הזאת רוחש הטרור. ההזדמנות נוחה. הלל ויגל יניב, שני אחים, נורו אתמול (ראשון) במכוניתם. המחבל המתין למכונית בצד הכביש, ניגש, שלף אקדח וירה בהם מטווח אפס. רצח לשם רצח, באמצע הכביש, באמצע היום; מחיר נורא למשפחה, שאיבדה שני בנים ביום אחד.
על מה שקרה אחר כך מוטב להתבטא בזהירות, גם משום שהדברים נכתבים כשהאירוע טרם הסתיים, גם משום שרישומו של הרצח עדיין צורב ומקומם. נערים יהודים יצאו לנקום את נקמתם בתושבי חווארה וכפרים סמוכים. עשרות בתים ומכוניות הוצתו; תושבים נורו. פעולות מהסוג הזה זוכות בדרך כלל לכינוי המכובס "תג מחיר". הפעם המחיר היה כפול ומכופל, בממדים שהם כמעט חסרי תקדים. לפחות אדם אחד נורה ונהרג. אחרים חולצו מבתיהם בידי כוחות הביטחון, רגעים לפני שהבתים עלו באש. ליל בדולח בחווארה.
האירועים ממחישים את האנומליה בשטחי יהודה ושומרון. כוחות הביטחון יאתרו את המחבל הרוצח. אם יסגיר את עצמו יבלה את שארית חייו בכלא; אם יפתח באש ייהרג, כדת וכדין. הנערים שפשטו על הכפרים ידעו שידי כוחות הביטחון כבולות. לכל היותר ייעצרו ללילה או שניים. הם חסיני חוק: מורא המדינה לא חל עליהם.
הצתות בחווארה אחרי הפיגוע, אתמול
הקושי בולט עוד יותר בממשלה הנוכחית. שני שרים בכירים, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, הגיבו על רצח האחים בהודעות מתלהמות. סמוטריץ' דרש שצה"ל "יכה בערי הפלסטינים, בטנקים ובמסוקים, ללא רחם, באופן שישדר שבעל הבית השתגע"; בן גביר התגאה בעונש המוות למחבלים שקידם אתמול בממשלה, על פי גרסתו. הנערים המתפרעים יכולים לראות בהם ובסיעות שלהם גיבוי מוסרי למעשיהם. נכון שראש הממשלה ביקש לא לקחת את החוק לידיים, אבל הם יכולים להרשות לעצמם להקשיב רק למי שנוח להם להקשיב.
נחום ברנעצילום: אביגיל עוזיהממשלה צריכה להחליט מהי, האם היא נוהגת בשטחים כריבון, האם היא נחושה לכפות חוק וסדר על ערבים ויהודים כאחד, או שהיא משמשת עלה תאנה לנערי גבעות שעושים בשטחים כבתוך שלהם. השאלה תקפה גם בנוגע לצה"ל, שבינתיים לא מצליח להתגבר לא על טרור פלסטיני ולא על טרור יהודי.
סמוטריץ' ובן-גביר משקיפים על הפורעים בחווארה ונזכרים קרוב לוודאי בעצמם: כשהם היו בגילם הם נהגו כמוהם. האם התבגרו? אולי, אבל לא מספיק. עיני הישראלים, גם עיני ממשלות בעולם, בוחנות יום-יום את הממשלה הזאת. מצד אחד, היא תובעת עוד ועוד כוח לעצמה, עוד ועוד סמכויות ועוד ועוד חירויות. מצד שני, היא מגלה חולשה מדאיגה בתחומים שבהם יש לה כוח. מה שקרה הלילה בחווארה הוא סוג של מבחן.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
