במהלך דצמבר 2019 החלו להגיע דיווחים על התפרצות מגפה חדשה במרכז סין וראשי מערכת הבריאות בישראל החלו להתמודד עם כמה שאלות, כשהמרכזיות שבהן - האם הנגיף יכה בישראל? באיזו עוצמה? ועד כמה אנחנו מוכנים ומסוגלים להתמודד עם המגפה, שאז לא ידעו על היקפה.
סדרת ההחלטות שהתקבלו, כמו גם זהותם של אלו שהובילו את ניהול המשבר, השפיעו מאוד על שיעורי התחלואה שהגיעו השבוע לשיא של 1,929 מאובחנים חדשים ביממה, ולאפשרות של הטלת סגר על כלל המדינה בפעם השנייה בתוך פחות משלושה חודשים. כך נוהל משבר הקורונה, שלב אחרי שלב.
הכשל הראשון: מאות טיסות ממוקד הקורונה נחתו באין מפריע
ההחלטה הראשונה שהתקבלה בנוגע למאבק בנגיף הקורונה הייתה איסור הכניסה לישראל מסין, שהתקבלה ב-30 בינואר על ידי שר הבריאות דאז יעקב ליצמן. זו הייתה החלטה מתבקשת שהוכיחה את עצמה באופן זמני כיעילה, כשבמשך קרוב לחודש נרשמה אמנם דריכות במערכת הבריאות בנוגע לכניסת הנגיף לישראל - אך לא התגלו נדבקים בתוך המדינה. עם הזמן הצטרפו לרשימת איסור הכניסה גם תאילנד, יפן, סינגפור ודרום קוריאה.
ב-27 בפברואר אובחן כחולה קורונה מאיר כהן, בעל חנות "הפיראט האדום" באור יהודה, ששב כמה ימים קודם לכן מטיול באיטליה. הוא היה הישראלי הראשון שאובחן בארץ. עוד קודם לכן, קבוצת ישראלים ששבה משיט תענוגות בספינת "דיימונד פרינסס" ביפן, שבה יותר מ-700 בני אדם ששהו על סיפונה אובחנו עם הנגיף, הוחזרו לארץ ונשלחו לבידוד בתל השומר.
במקביל, כמה חברים בקבוצת צליינים מדרום קוריאה שטיילה בארץ אובחנו עם הנגיף מיד עם שובם למולדתם. בעקבות כך, תלמידים ישראלים ששהו בקרבתם נאלצו להיכנס לבידוד. בסוף פברואר הגעת הנגיף לישראל הייתה בבחינת עובדה מוגמרת.
בהמשך לאיסור הכניסה לישראל ממדינות המזרח, גם איטליה הוכנסה מיד למדינות שלא הותרה מהן הכניסה, ובהדרגה נסגרו שאר מדינות העולם - תושביהן לא הורשו להיכנס ארצה וכלל השבים מחו"ל חויבו בבידוד של 14 ימים עם שובם לישראל.
בחינת שיעורי התחלואה באותם הימים מצביעה על כך שמבחינת מספרים מוחלטים הם עדיין נותרו נמוכים למדי מאז האבחון של כהן, אך באחוזים נרשם זינוק. כשבועיים לאחר האבחון הראשון, ב-11 במרץ, אובחנו בישראל 76 בני אדם עם הנגיף. מדובר בפרק הזמן שבו לא התקבלה החלטה אחת חשובה במיוחד - איסור הכניסה מארה"ב ללא בידוד.
במשך יותר מחודש מאז התקבלה ההחלטה לאסור על כניסת תיירים מסין נחתו בישראל מאות טיסות מארה"ב, שם ממדי המגפה המבהילים התגלו בתוך זמן קצר. על הטיסות אלפי נוסעים שלא חויבו בבידוד עם הגעתם ארצה. לטענת רבים, הסיבה לכך היא שראש הממשלה בנימין נתניהו פחד לפגוע ביחסים עם האמריקנים.
לעיכוב בהחלטה לחייב נוחתים מארה"ב לשהות בבידוד היו השלכות קשות על המשך התפשטות המגפה בישראל. דו"ח של משרד הבריאות מאמצע אפריל חשף את המחיר הכבד של העיכוב בהחלטה. לפי הדו"ח, יותר מ-40% מהישראלים ששבו מחו"ל ונדבקו בנגיף חזרו מארה"ב.
עוד עלה מהדו"ח כי 569 מהחולים בישראל נדבקו בארה"ב, כמעט פי ארבע מכל מדינה אחרת. גם ההתפרצות הקשה של הנגיף באוכלוסיות חרדיות, שהתגלתה בהמשך, יוחסה לכך שהנכנסים מארה"ב שלא חויבו בבידוד הגיעו ברובם מאזורים חרדיים בניו יורק. מחקר של אוניברסיטת תל אביב מחודש מרץ טען שמקורן של 70% משרשראות ההדבקה הוא בארצות הברית. רק ב-9 במרץ חויב כל מי שחזר מחו"ל, כולל מארה"ב, בבידוד.
הכשל השני: אין מדיניות לבתי אבות, לא חזו את השפעות פורים
ב-4 במרץ התקבלו ההגבלות הראשונות, בהן איסור על השתתפות של חוזרים מחו"ל בהתקהלויות של יותר מ-100 איש ואיסור קיום אירועים המוניים בהשתתפות של יותר מ-5,000 אנשים. להחלטות האלה היה פוטנציאל להשפיע משמעותית ובאופן חיובי על שיעור התחלואה, אלא שאז הגיע אירוע משמעותי שהביא למפנה, שמשרד הבריאות לא חזה את ההשלכות שלו - מסיבות הפורים.
בשעות הבוקר של 11 במרץ היו בישראל 76 מאובחנים בלבד. שבועיים אחרי חגיגות הפורים, ב-25 במרץ, זינק מניין הנדבקים ל-2,369 - עלייה של יותר מ-3,000%. במערכת הבריאות ובמשרד טענו שהמסיבות ההמוניות יצרו שרשראות הדבקה חדשות שביטלו למעשה את ההשפעות הפוטנציאליות של ההחלטות שהתקבלו, אך לא נערכו מראש ולא הטילו מגבלות על המסיבות.
במהלך החודש התברר כי הקבוצה שספגה את הפגיעה הקשה ביותר מנגיף הקורונה היא דיירי בתי האבות והמוסדות הסיעודיים. קרוביהם של דיירים רבים התלוננו במשך שבועות על כך שהדיירים לא נבדקים גם אחרי שהתגלו מקרי הדבקה רבים באותו המוסד, אך רק כעבוד יותר מחודש, ב-7 באפריל, החליט מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר סימן טוב לערוך בדיקות מקיפות בבתי האבות שבהם היו נדבקים בקורונה.
המשנה למנכ"ל, פרופסור איתמר גרוטו, סבר בתחילה שאין בכלל צורך בבדיקות בבתי האבות ואמר זאת כמה פעמים בראיונות לתקשורת. התוצאה הייתה קשה. עד 11 במרץ נפטרו לא פחות מ-32 דיירים של בתי אבות ומוסדות סיעודיים בעקבות סיבוכים של הנגיף.
ב-11 במרץ הורחבה מגבלת ההתקהלות ל-100 אנשים בלבד. יממה לאחר מכן התקבלה אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר מאז התפרצות הנגיף - השבתת מערכת החינוך. בתחילה גני הילדים לא היו חלק מההנחיה החדשה, אך כעבור שלושה ימים גם הם נסגרו, בעקבות מחאה של גננות.
בהמשך התקבלו שורה של הגבלות חדשות, בהן איסור התקהלות של יותר מעשרה אנשים, הטלת סגרים מקומיים על מוקדי תחלואה כמו בני ברק, דיר אל-אסד ושכונות בירושלים, עד שהתקבלה ההחלטה המשמעותית ביותר - הטלת סגר כללי על המדינה.
ב-19 במרץ הוחלט להטיל מגבלת תנועה על כלל האזרחים ולאסור על יציאה מהבית למעט מקרים מיוחדים. כשבוע לאחר מכן, ב-25 במרץ, נכנסה מדינת ישראל לסגר ומגבלת היציאה מהבית צומצמה למאה מטרים בלבד. שיטוט ברחובות באותם הימים גילה ערי רפאים, העסקים נסגרו לחלוטין ומשפחות רבות נותרו ספונות בבתיהן במשך ימים ארוכים.
מקורביו של בר סימן טוב, מי שהוביל למעשה את המדינה לסגר מוחלט יחד עם נתניהו, סיפרו לאחר מכן כי דחף לצעדים הללו רק משום שידע שמערכת הבריאות לא תוכל להתמודד עם עלייה נוספת בשיעורי התחלואה.
עם זאת, יש הטוענים שלבר סימן טוב יש חלק באשמה על מצב מערכת הבריאות. לפני שמונה לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות הוא ניהל את תקציבי מערכת הבריאות באגף התקציבים של משרד האוצר, ולטענת רבים, הוא זה שהפך אותה למערכת רעבה, ענייה ובעיקר לכזו שלא תוכל להתמודד עם מגפה בסדר גודל רחב.
הכשל השלישי: העלייה נבלמה, לא נערכו לגל נוסף
לא רק בר סימן טוב היה דומיננטי בקבלת ההחלטות. פרופסור סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הייתה, ובמידה רבה עודנה, אחת הדמויות המובילות בניהול המשבר.
השילוב של שר כמו ליצמן, שבחר להיות לא דומיננטי בקבלת ההחלטות, לצד מנכ"ל שלא צמח במערכת הבריאות, העניקו לה כוח וסמכויות רבות. אלא שלפרופסור סדצקי אין כל הכשרה מעשית או רקע מוקדם באפידמיולוגיה של נגיפים והיא הגיעה לתפקידה אחרי שני עשורים כמנהלת תחום אפידמיולוגיה של סרטן במכון גרטנר.
מכון גרטנר הפך לימים לאחד הגופים היחידים והבלעדיים שסיפקו תחזיות למשרד הבריאות בנוגע להתפשטות נגיף הקורונה. בדיעבד, חלק גדול מהתחזיות הללו, שגובשו על ידי ד"ר עמית הופרט מהמכון, לא התממשו. בסוף מרץ הציג משרד הבריאות תרחיש אימתני במיוחד שלפיו תוך זמן קצר יהיו בבתי החולים 5,000 מונשמים.
המשרד מעולם לא התנהל בשקיפות בעניין התחזיות של מכון גרטנר, ולא טרח להסביר מדוע התחזיות גובשו וחוברו כפי שהיו. במהלך חודש מרץ נרשם אמנם זינוק במספר המאובחנים, אך מספר החולים הזקוקים להנשמה עלה באופן יחסית מתון. במקביל, ראשי מערכת הבריאות גייסו את משרד הביטחון והמוסד לרכישת מכונות הנשמה. בסופו של דבר הגיעו לישראל אלפי מכונות, אך במשרד שכחו דבר אחד - בבתי החולים אין די כוח אדם שיודע להפעיל אותן.
בסוף אפריל ובתחילת מאי נראו כבר ניצנים ראשונים של מגמה חיובית בשיעורי התחלואה. ב-28 במרץ אובחנו 173 בני אדם עם הנגיף, וב-3 במאי המספר צנח ל-29 בלבד. המגמה נמשכה עד שב-23 במאי נרשם נתון חיובי במיוחד, שנראה כיום דמיוני, של ארבעה מאובחנים בלבד (עד השעה 19:00).
המדינה נפתחה שוב בהדרגה על ידי שורת הקלות, וביתר שאת לאחר כניסתו של יולי אדלשטיין למשרד הבריאות ב-17 במאי, שהוביל קו ליברלי במיוחד בכל הנוגע לפתיחת המשק. מערכת החינוך חזרה לפעילות, בתי עסק נפתחו בכפוף למגבלות ובהמשך נפתחו גם המסעדות ואולמות האירועים.
בריאיון ל-ynet ול״ידיעות אחרונות״ הסביר אדלשטיין: "סגר לא יכול להיות פתרון משל עצמו. כדאי לשם שינוי להוציא את הראש מהחול של הים התיכון ולהבין שכשיש סגר מורידים את המספרים, אחר כך מדינות נפתחות, ואז יש עוד גל. לכן, יש טעם בדברים האלה רק אם אנחנו בינתיים מתארגנים בצורה רצינית".
אלא שחודש מאי, שהיה קריטי בכל הנוגע להיערכות המערכת לקראת גל שני של הדבקות שצפו רבים במערכת הבריאות, לא נוצל כהלכה.
בסוף החודש כבר התהפכה המגמה. ב-25 במאי זינק מספר המאובחנים היומי מ-14 ל-32 למחרת. כמעט שבועיים לאחר הפתיחה המלאה של מערכת החינוך התקבלה ההוכחה הראשונה לכך שהפתיחה הייתה מהירה מדי וללא מחשבה מעמיקה על אופן חזרת התלמידים. יותר מ-140 תלמידים ומורים מתיכון הגימנסיה העברית בירושלים אובחנו עם קורונה.
בהמשך התברר שלא רק מוסדות החינוך חזרו לפעילות ללא תוכנית מסודרת וללא אכיפה, אלא גם הפעילות באולמות האירועים, ופתיחת המשק בכללותו, נעשו ללא הכנה מסודרת של תשתית שתאפשר חיי שגרה בצל הקורונה.
ב-10 במאי הגיש צוות המומחים המייעץ למועצה לביטחון לאומי (המל"ל) תוכנית מסודרת ומגובשת להיערכות המדינה לגל נוסף. הצוות גיבש קריטריונים להגבלות, שיקף את הבעיות העיקריות וגם נתן המלצות בהתאם.
הצוות המליץ על חמישה צעדים מרכזיים שיכינו את ישראל למערכה השנייה: הקמת גוף תחקור מהיר שיקטע שרשראות הדבקה ויבודד חשודים בהדבקה בתוך 48 שעות לכל היותר, הקמת גוף מידע שירכז את כל המידע בנוגע להתפשטות הנגיף, הקמת יחידה לטיפול במצבי חירום במשרד הבריאות שתוביל את פעילות המשרד, הגברת האכיפה והסדרת הרגולציה של המגבלות, וקידום הסברה והטמעת כללי התנהגות.
עד כמה הממשלה לא ניצלה את הזמן של הסגר כדי להיערך לשגרת קורונה חדשה? בישיבת הממשלה שנערכה ביום חמישי השבוע ביקש ראש הממשלה מהשרים להכין תוכנית לפתיחה בטוחה של המשק, כל משרד באחריותו. זאת אחרי ארבעה חודשים שהנגיף משתולל בישראל.
בשבועות האחרונים נחשף מצבו הקשה של מערך החקירות האפידמיולוגיות שלא תוגבר בכוח אדם.27 אחיות בלבד היו אמונות על ביצוע חקירות למאות בני אדם שאובחנו מדי יום. למעשה, המערך הזה קרס ולא הצליח למלא את תפקידו הקריטי בקטיעת שרשראות ההדבקה.
ההחלטה של אדלשטיין להרחיב את הנגישות לבדיקות הקורונה התקבלה מבלי שקופות החולים והמעבדות נערכו בהתאם. לבסוף, ביום רביעי השבוע פורסמו הנחיות חדשות, בעקבות הלחץ של הקופות, שלמעשה צמצמו באופן משמעותי את הנגישות לבדיקות.
בסוף השבוע כבר חודשו ההגבלות על אזרחי ישראל, והמציאות של סגר, גם אם חלקי, צפויה להיות נוכחת מחדש בהוויה הישראלית.
העובדה שאנחנו מתקרבים לסגר כולל נוסף בזמן שיתר מדינות העולם, כולל אלו שהוכו בעוצמה, מתאוששות ועושות את דרכן החוצה מהמשבר, מעלה שאלות רבות. הראשונה בהן היא אם משרד הבריאות, שבימים כתיקונם רגיל יותר לפקח על תהליכים ולא להוביל אותם, מסוגל עוד לנהל את המשבר הזה, או שיש מקום לערוך שינוי מבני יסודי בדרך קבלת ההחלטות ולהעביר חלק מהסמכויות לגופים אחרים.
בינתיים במערכת הבריאות בכלל, ובבתי החולים בפרט, מזהירים מפני תרחיש קיצוני של קריסת המערכת כולה בחורף, אז ההתמודדות תהיה קשה הרבה יותר משום שהתפרצות נוספת של קורונה עלולה להתרחש במקביל להתפרצות השפעת.
היכולת להבדיל בין שני הנגיפים, בעלי תסמינים דומים, ולנתב את החולים למחלקות השונות, במציאות של מחסור עולמי בחיסונים לשפעת, תקינת כוח אדם שתואמת את גודל האוכלוסייה בשנות השבעים ופתיחת מחלקות קורונה על חשבון המחלקות הפנימיות - עלולה להביא את מערכת הבריאות לקצה גבול היכולת שלה.
האיש שהיה בפנים: "כישלון חרוץ של משרד הבריאות"
"משרד הבריאות נכשל כישלון חרוץ בכל ההיבטים", טוען פרופסור אלי וקסמן, שעמד בראש צוות המומחים של המל"ל והשתתף בכמה מהדיונים במשרד הבריאות. "זה מתחיל בהערכות המצב ובתחזיות להמשך שיאפשרו לקבל החלטות נכונות".
פרופ' וקסמן סיפר כי התחזיות היו לא מדויקות ולדבריו גם לא הגיוניות. "באחד הדיונים במרץ פרופסור גרוטו טען שיש עשרות אלפי חולים לא מאובחנים ואלו היו תחזיות מופרכות. אמרו שיהיו אלפי מונשמים ורכשו אלפי מכונות הנשמה בלי לחשוב על כוח האדם. אנחנו לא נגיע ל-10 אלף מונשמים, וגם אם היינו מגיעים לכך לא היה ניתן להפעיל את מכונות ההנשמה".
"במאה ה-21 למדינת ישראל יש את כל הכלים בשביל לבנות מערך מאוד יעיל של דיכוי התפרצויות שיאפשרו לנו לטפל במגפה ללא סגר, ויש מדינות שמנהלות את המגפה הזו בלי סגר", הוסיף. "סגר זה כלי שעשו בו שימוש בימי הביניים כשהייתה התפרצות של מגפות".
לדבריו, כבר בדו"ח שכתב הצוות שלו ב-18 במרץ נטען שהפער המרכזי הוא בתחקור החולים. "בצבא התגייסו לזה והציעו למשרד הבריאות חיילים של אמ"ן (אגף המודיעין - א.י.) לתגבור המערך. עוד באותו הערב אמ"ן לקח על עצמו את המשימה והודיע על כך למל"ל ולמשרד הבריאות. עשינו שלושה דיונים עם בר סימן טוב וסדצקי, שבוע לאחר מכן אמרה שהיא מסרבת לקבל את העזרה. עכשיו משרד הבריאות החליט שהוא צריך את החיילים האלה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד קיבל בשמחה כל סיוע שנתקבל מצה"ל בכלל ומאמ"ן בפרט, וזאת תחת העקרונות המקצועיים של שמירה על בריאות הציבור".
פרופסור וקסמן סבור ששדרת הניהול במשרד הבריאות לא מתאימה לניהול המשבר הנוכחי. "הרמה המקצועית של הניהול במשרד נמוכה ביותר. אין שום יעדים כמותיים שהוא עובד לפיהם, אין שום מדדים שהוא בוחן עצמו מולם, ולכן המשרד לא יודע אם הוא עומד ביעדים. בנוסף, חוסר ההבנה של מה שנדרש לעשות פה הוא כישלון מקצועי חמור ביותר".
"המשרד בימים אלה אומר למעשה שאין לו כלים למעט הטלת סגרים", סיכם. "בשורה התחתונה, חייבים להוציא מידיהם של בכירי המשרד את כל הסמכויות ולהעבירן לגוף מקצועי אחר".
ממשרד הבריאות טרם התקבלה תגובה לכלל הטענות שעלו בכתבה.