ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) מתח היום (שני) ביקורת חריפה על התנהלות המועצה לביטחון לאומי במהלך המלחמה, ואמר כי "לא ראיתי את ההשפעה שלהם במילימטר". בדיון בוועדה לביקורת המדינה שעסק בתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט, הוסיף הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כי "קבינט עם 80 אנשים עמוס מדי כדי לקיים דיון אסטרטגי משמעותי".
ח"כ גדי איזנקוט בביקורת על המל"ל בוועדה לביקורת המדינה
(צילום: ערוץ כנסת )

איזנקוט, שהיה בראשית המלחמה חבר קבינט, טען כי המל"ל "לא הופיע בפני ועדת החקירה כדי לא לזהם את האפשרות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אחרי המחדל של 7 באוקטובר". לדבריו, "אני מלווה קבינטים 25 שנים, מאז שהייתי מזכיר צבאי. ישראל נכנסה למלחמה בכישלון מודיעיני מוחלט, ומצטרפת לכך חולשה גדולה שלא היינו מודעים לה. המל"ל הוא נוכח נפקד במציאות הביטחונית בישראל. לא ראיתי את ההשפעה שלהם, אפילו במילימטרים. לא היה להם מקום בדיונים.
הוא ציין כי "הקבינט התאפיין בכמות של 80-50 אנשים, ערב רב של דעות, לא הכרתי כמות כזו", והדגיש: "קשה מאוד לקיים שיח אסטרטגי שנתפס בזלזול. לא הצלחתי, למרות לחצים, לקיים דיון אסטרטגי משמעותי, וזה לא התקיים עד היום בכוונה מכוונת".
1 צפייה בגלריה
הקבינט לניהול מלחמת חרבות ברזל
הקבינט לניהול מלחמת חרבות ברזל
איזנקוט: "הקבינט התאפיין בכמות גדולה של אנשים, קשה מאוד לקיים שיח אסטרטגי שנתפס בזלזול". ארכיון
(צילום: קובי גדעון, לע״מ)
לאחר שנה וחודשיים של מלחמה, טען איזנקוט כי בקבינט "מעולם לא הוצגה חלופה נוספת, רק חלופה אחת. זה מצביע על הליקויים שעולים משם". לדבריו, "יש הישגים גבוהים של צה"ל, אבל יש גם מאזן מחירים ענק על החברה הישראלית. לפני מסמך שהגיע מחמאס וחתמנו עליו והוא כלל נסיגה מדורגת והפסקת אש קבועה. נתניהו הביא את הנסיגה, כל קבינט המלחמה תמך בזה, אבל זה לא יצא אל הפועל.
"רק זאת הדרך להחזיר את החטופים", הדגיש. "הנוסחה הזו היא הבסיסית להשבת החטופים, ויש לנו חובה לממש את מטרת המלחמה הזו". איזנקוט התעקש על כך שיש צורך בהקמת ועדת חקירה, והוסיף: "אי-הקמת ועדת חקירה מקצינה את הנושא, כי זה בריחה מאחריות - וזה מצביע על מכונת שקר. אני רוצה שוועדת החקירה תלך עשר שנים אחורה, מהיום בו מוניתי לרמטכ"ל".