המדינה הגישה היום (ראשון) את תשובתה לבג"ץ על העתירה שדרשה את פינוי המאחז חומש - וכתבה כי "דין המקום להיות מפונה". עם זאת היא ביקשה לדחות את העתירה שהגיש ארגון יש דין, בשיתוף תושבים פלסטינים מהכפר בורקה, ואמרה כי "אין מקום להתערבות בית המשפט בעת הזו", ואף לא נקבה במועד מסוים לפינוי המאחז.
בתשובת המדינה נכתב כי "כוחות הביטחון פועלים לאכיפת חוק ההתנתקות וצו התיחום, האוסרים כניסת ישראלים ליישוב המפונה חומש ושהות בתחומו, תוך שקילת כלל השיקולים והמורכבויות הקשורים בעניין. דין המקום להיות מפונה, ובהתאם לכך מבוצעות פעולות אכיפה נחושות נגד כל בנייה חדשה או הפרת סדר באזור, וישנה נוכחות ביטחונית סדורה במקום. זאת ועוד, נוכח הניסיונות החוזרים ונשנים להקים במקום בינוי בלתי חוקי ואירועי האלימות שהיו בגזרה, הוגברה הנוכחות של כוחות הביטחון לטובת שליטה ואכיפה".
עם זאת, המדינה ביקשה כאמור בתשובתה לבג"ץ לדחות את העתירה: "מכלל האמור עולה, כי המדינה שוקדת על אכיפת החוק והסדר במקום. בשים לב לרגישות והמורכבות הנלווית לכל פעולה בשטח הנדון, ובשים לב לעמדתנו לפיה דין המקום להיות מפונה, וכי יבוצעו המשך פעולות האכיפה, אנו סבורים כי אין מקום להתערבות בית המשפט בעת הזו".
תיעוד: כוחות מג''ב מפנים מבנים ארעים בחומש
(צילום: ישיבת חומש)
מארגון יש דין, שהגיש את העתירה לפינוי חומש, נמסר: "למרות שמדינת ישראל מודה באופן חד משמעי שההתנחלות חומש היא מאחז שאיננו חוקי ויש לפנותו, היא איננה מפנה אותו. ההחלטה לבחון את עיתוי הפינוי היא שגויה - יש לפנות את חומש כמה שיותר מהר, ללא קשר לשום שיקול פוליטי. בניגוד לעמדת המדינה חשוב לציין כי כוחות הצבא מאפשרים נוכחות של מתנחלים בחומש".
הארגון "שלום עכשיו" התייחס לתשובת המדינה וכינה את חומש "מאחז העבריינות והגזל". "תשובת המדינה היא שיא חדש של אבסורד. הפלפולים של שר הביטחון כי פינוי המאחז, היושב על אדמה פרטית שהכניסה אליה אסורה, כרוך ב'שיקולים', הם כתב כניעה של הממשלה לחבורת שונאי ישראל האלימה מהמאחז", נכתב, "במקום לקיים את החוק ולפנות אתמול את חבורת העבריינים האלימה מחומש, הממשלה שומרת עליה מכל משמר ונותנת פרס לעבריינות ולאלימות. יש 150 מאחזים לא חוקיים לפרק, חומש תחילה".
העתירה לפינוי חומש הוגשה באפריל 2019 בטענה להיעדר אכיפה של צה"ל ביישוב חומש שביהודה ושומרון. לטענתם, צה"ל אפשר לישראלים לשהות על אדמות פרטיות של תושבי בורקה. בחודש שעבר פורסמה קריאה מסיבית של ישראלים לעלייה לשטח, וצה"ל לא מנע זאת. הפלסטינים מבקשים את אכיפת הצו שיאפשר גישה לאדמות שלהם, והעמדה לדין של הישראלים שהגיעו למקום, שלטענתם פגעו בתושבים המקומיים.
(צילום: נויל האריס)
בתגובתה הראשונה לעתירה טענה המדינה כי "רשויות האזור פעלו נמרצות לאכיפה רבה במקום, הן במישור התכנוני והן במישור הפלילי". היא הוסיפה כי "לצד האמור, ב-16 לדצמבר אירע פיגוע רצחני בציר הסמוך למרחב יישוב המפונה חומש, שבוצע על-ידי חוליית מחבלים פלסטינים כלפי רכב ישראלי שנע על הציר. בפיגוע זה נרצח יהודה דימנטמן ונפצעו שני אזרחים נוספים".
עוד נכתב כי "הפיגוע האמור השפיע באופן דרמטי על המצב בשטח ועל הערכת המצב הביטחונית במרחב היישוב. מאז פיגוע הירי התחוללה הסלמה משמעותית בהיקף האירועים האלימים במרחב - הן מצד הפלסטינים והן מצד הישראלים, והיא נמשכת עד לימים אלו". מאז הפיגוע, נציין, הציב צה"ל שני מחסומים בכניסה לחומש.
המדינה ציינה כי כניסת ישראלים ליישוב אסורה בהתאם לחוק ההתנתקות, צו ההתנתקות וצו התיחום, אלא אם ניתן היתר על-ידי המפקד הצבאי. "בימים שלאחר הפיגוע הורה הדרג המדיני על 'הקפאת מצב' במקום, תוך המשך האכיפה למניעת הרחבת הבינוי באזור. זאת משיקולים רחבים הקשורים ברגישות שהייתה נלווית לכל פעולה במקום, בפרק הזמן הסמוך למועד הפיגוע", נכתב בתגובת המדינה.
"יש לציין כי כשבועיים לאחר הפיגוע ניתנה הנחיית הדרג המדיני לפיה על הכוחות להיות ערוכים לפינוי של כלל מרכיבי הבינוי במקום, בכפוף להנחיה פרטנית ומועד שייקבעו על-ידי הדרג המדיני", נכתב. לבסוף טענה המדינה כי בשל הרגישות והמורכבות הנלווית לכל פעולה במקום, אופי ועיתוי פעולות האכיפה השונות "נקבעו וייקבעו בהתאם להערכות מצב עדכניות, אותן מקיים שר הביטחון בני גנץ באופן שוטף".
היישוב ההיסטורי חומש פונה באוגוסט 2005 מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. כמה מהמפונים בחרו להשתכן באתר קראווילות בקיבוץ יד חנה, אחרים הגיעו להתנחלות הסמוכה שבי שומרון. השהות של ישראלים במאחז אינה חוקית, אולם החל מ-2009 פועלת במקום "ישיבת חומש" שבראשה עומד הרב אלישמע כהן, ולומדים בה מדי יום עשרות אברכים.
עד לפיגוע הירי שבו נרצח תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן בדצמבר בשנה שעברה, היו האברכים עולים ויורדים כמעט באופן חופשי לאתר תוך העלמת עין של צה"ל והדרג הפוליטי. במקביל, גם חברי כנסת עלו לביקורים במאחז ונעשו ניסיונות חוזרים ונשנים להעביר את החוק לביטול חוק ההתנתקות, שלמעשה יתיר את השהות במקום.
החוק המדובר נתקע כמה פעמים מסיבות שונות, ועד עכשיו לא עבר במליאת הכנסת. כחלק מההתמודדות מול עתירות שהגישו פלסטינים מהכפרים הסמוכים בורקה וסילת אל-חארית'יה, נאלצו ממשלות קודמות לפנות כמה פעמים את חומש. ואולם, תלמידי ואברכי הישיבה שבו מעת לעת למקום, ושמרו על נוכחות כמעט קבועה של יהודים.
