החוק שיפטור חרדים מגיוס יוצר בשבועות האחרונים סדקים בקואליציה, בעיקר בין נציגי תלמידי הישיבות בכנסת לח"כים מהליכוד והציונות הדתית, אך גם היחסים בין שתי המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה מגיעים ביממה האחרונה לנקודת רתיחה.
2 צפייה בגלריה
ראשי יהדות התורה גולדקנופף וגפני ויו"ר ש"ס דרעי
(צילום: יואב דודקביץ', אלכס קולומויסקי )
אחרי שדווח כי חוק המועצות הדתיות שמכונה גם "חוק הרבנים המרוכך", החשוב מאוד לש"ס, יעלה היום (שני) להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, החלו גורמים ביהדות התורה לתקוף בחריפות את מפלגתו של ח"כ אריה דרעי.
בין היתר אמרו ביהדות התורה: "אין להם בושה? רק לפני זמן קצר ש"ס עשתה כל מאמץ להתנגד ל'חוק המעונות', חוק שהיה אמור לעזור לאברכים שחיים בקושי רב, בטענה שזה לא הזמן. ופתאום, ברגע שמתאפשר להם, הם מקדמים חוק חדש שמטרתו להוסיף עוד כסף לג'ובים ולתפקידים נוחים עבור אנשיהם במועצות הדתיות. מתחילת הקדנציה, הם מתמקדים רק בחוקים פרסונליים ובמינוי מקורבים. זו צביעות לשמה".
ח"כ ארז מלול מש"ס, יוזם הצעת "חוק הרבנים המרוכך", הדף את הטענות הללו ואמר בהתייחסו לתגובות מיהדות התורה: "לא מדובר בתוספת תקציב, אלא בהסדרת תקציב קיים לצורך מתן שירותי הדת במדינת ישראל. ש"ס תומכת בחוק המעונות ובוודאי שאם היה לו רוב גם הוא היה עובר בכנסת".
חילופי ההאשמות החריפו, והבוקר התדרוכים בעילום שם נעלמו. יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני אמר בדברים שצוטטו על שער ביטאון המפלגה "יתד נאמן": "הקואליציה חייבת לתאם איתנו את חוק רבני הערים ואת עיתוי העלאתו. אין דבר כזה ששר האוצר והשר לשירותי דת יביאו דבר כזה בלי לתאם איתנו כאילו אנחנו לא קיימים".
שר הדתות מיכאל מלכיאלי מש"ס הגיב: "תמהני על דבריו של ח"כ משה גפני, אשר בחר להצטרף למקהלת שונאי הדת הנלחמים בכל הקשור ליהדות. ביותר תמוהים דבריו לאור העובדה כי החוק לפרטיו תואם עם אנשיו עוד הרבה לפני התנגדותו של בן גביר.
"לידיעת ח"כ גפני, זה לא חוק הרבנים שמסדיר את הלקונות בקביעת גוף הבוחר כמו שנכתב בכתבה, אלא חוק שירותי הדת במועצות האזוריות להסדרת מצב קיים והסדרת מעמדם ואופן תקצובם של הבלניות שעושות במסירות נפש עבודת קודש, של רבני ההתיישבות, ללא הוספת נטל על הרשויות המקומיות. דווקא כעת בחר גפני לחזק את הגורמים הרבים החפצים בהשארת המצב על כנו תוך פגיעה חמורה באזרחי ישראל בכלל ושומרי המסורת בפרט".
זה כמה שבועות ששתי המפלגות החרדיות מתקשות לתאם את המאבק על חוק הגיוס. ביהדות התורה איימו כמה פעמים שלא יצביעו עם הקואליציה על התקציב ללא חקיקת חוק גיוס המותאם לצורכי המפלגות החרדיות או התקדמות משמעותית לקראת חוק שכזה. בש"ס לא הצטרפו לאיום מהסוג הזה ואמרו כי עת מלחמה היא לא הזמן לאיומים על קואליציה בשל סוגיות הגיוס.
גם סביב "חוק המעונות" של ח"כ אייכלר מיהדות התורה נרשמה מחלוקת בין שתי התנועות כשהשר יואב בן צור מש"ס אמר בדיון ועדת השרים לענייני חקיקה בשבוע שעבר: "אני לא קשור לחוק של אייכלר, אני מדבר על המאבק עצמו שהוא מוסרי רווחתי ולא מגזרי. מאבק לטובת הנשים העובדות והפעוטות חסרי הישע. אני שר העבודה ולא הביטחון, ואין לי קשר לחוק הגיוס".
משמעות "חוק הרבנים המרוכך"
העלאת "חוק הרבנים המרוכך" נדחתה בעבר בגלל התנגדות של יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כעת יושרו ההדורים בין עוצמה יהודית לש"ס, ולכן החוק צפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה תמורת חוק שייתן סמכויות נוספת לשר המורשת עמיחי אליהו ממפלגתו של בן גביר.
החוק מבקש לעשות שינוי באופן תקצוב המועצות הדתיות. לפי הצעת החוק, הממשלה תהיה רשאית לתקצב שכר ותקנים במועצות דתיות נוסף על סכומי ההשתתפות שהן מקבלות מהממשלה, לפי אמות מידה שיקבע השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר האוצר. במקרים שבהם הממשלה תקבע כי אמות המידה במועצות מצדיקות תקצוב נוסף, יוכל המשרד לשירותי דת להוסיף עבורן מימון ותקנים.
