מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה הבטיח לעולם ולפעיליו כי ינקום בישראל ויגיב בנחרצות על חיסולו של בכיר הארגון פואד שוכר, שבוצע כתגובה לטבח הילדים במג'דל שמס. לאחר גיבוש מידע מודיעיני על מתקפת מתוכננת שעתידה לצאת לפועל תוך שעות ספורות, פתח הבוקר (ראשון) חיל האוויר במתקפת מנע. לפי דובר צה"ל, לפנות בוקר כ-100 מטוסי קרב יצאו לפעולה ביותר מ-40 מרחבים שונים בדרום לבנון - והשמידו מאות משגרים שהכילו אלפי רקטות. פעם נוספת, ישראל הציגה לעולם את "העליונות" האווירית שלה בשמי המזרח התיכון.
תיעוד מכת המנע בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
ואולם, לא מדובר בתקדים היסטורי שבו ישראל מחליטה ליזום - לפני שהמתקפה משוגרת לעברה, וזו גם אינה הפעם הראשונה שישראל מוכיחה את אותה "עליונות". כך, בפתח מלחמת לבנון הראשונה יצאה ישראל למבצע "ערצב-19", שבמסגרתו חיל האוויר השמיד את כל מערך הנ"מ של צבא סוריה בבקעת הלבנון - בפעולה מרשימה שנלמדת עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם. הדוגמה הטובה ביותר אולי היא "מבצע מוקד" שפתח את מלחמת ששת הימים ב-1967, אז, תוך כמה שעות, חיל האוויר השמיד כמעט לחלוטין את חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן - מה שאפשר לישראל להכריע את המלחמה בזמן קצר.
עוד כותרות
הסורים על הגדרות
מלחמת לבנון הראשונה, שכונתה בתחילתה "מבצע שלום הגליל" ופרצה ב-6 ביוני 1982, התנהלה בין ישראל לבין ארגוני הטרור הפלסטיניים שהתבססו בדרום לבנון אחרי שגורשו מירדן באירועי "ספטמבר השחור", לרבות אש"ף שבראשו עמד יאסר ערפאת. ישראל פלשה לשכנתה הצפונית אחרי פיגועים רבים שנשלחו מאותו אזור, כולל ירי קטיושות ליישובי הגליל, פיגועים במרכז ובצפון הארץ - כמו הפיגוע במעלות ב-1974 ו"אוטובוס הדמים" ב-1978 - וניסיון התנקשות בשגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב.
אך הפלסטינים בדרום לבנון לא נלחמו לבדם. הם זכו לתמיכה מצד סוריה, שנהנתה מהשפעה רבה על שכנתה ממערב, אחרי שפלשה ללבנון במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה בה בשנות ה-70. הסורים התבססו ברחבי המדינה ובעיקר בבקעת הלבנון, הבקעא, אותו אזור שבו מבוסס כיום ארגון הטרור של נסראללה - שכן הוא אזור אסטרטגי ודרכו עובר כביש דמשק-ביירות.
תיעודים מתוך מלחמת לבנון הראשונה
(צילום: ארכיון צה״ל במשרד הביטחון)
כשהחל מבצע שלום הגליל, הסורים התנגדו לתמרון הקרקעי של צה"ל בלבנון, והצטרפו ללחימה - שהתנהלה בין שתי הצבאות בגזרה המזרחית. במקביל, כוחות עתודה משני הצדדים היו ערוכים להתנגשות ברמת הגולן. למעשה, הייתה זו הפעם האחרונה שבה צה"ל נלחם מול צבא סדיר.
הסורים, שהתכוננו לתמרון צבאי ישראלי בלבנון, העריכו כי צה"ל ירצה לסייע לפלנגות הנוצריות בדרום המדינה, שהתנגדו להתערבותו של חאפז אל-אסד העלאווי בנעשה בלבנון. על כן, הם הציבו 19 סוללות טילי קרקע-אוויר בבקעא, כדי להתמודד עם חיל האוויר הישראלי. לצד הסוללות הוצבו באזור גם כמה מטוסי קרב מסוגי מיג וסוחוי, תוצרת ברית המועצות, כחלק מדוקטרינת ההגנה הסובייטית - וכהכנה להתמודדות עם כוחות צה"ל המתמרנים.
כשישראל יצאה למבצע שלום הגליל הממשלה החליטה כי הלחימה תתמקד בלבנון עצמה, ולא בסוריה - מחשש שהעימות יסלים לכדי עימות כולל גם עם דמשק. "ביום השני ללחימה, לאחר שאירעו חיכוכים ראשונים בין כוחות יבשה סוריים לבין כוחות יבשה ישראליים בגזרה המזרחית בלבנון, הועלתה הדרישה לתקוף את טילי הקרקע-אוויר של הסורים", סיפר אלוף דוד עברי, שהיה מפקד חיל האוויר במלחמה, לכתב העת הצה"לי "מערכות".
רון בן ישי עם הכוחות הלוחמים במלחמת לבנון הראשונה
(באדיבות ערוץ 1)
"בדיון לילי בהשתתפות שר הביטחון אריאל שרון, נמסרה הערכה שהכוחות היבשתיים יוכלו להגיע לכביש דמשק-ביירות כבר למחרת. כלומר, שיושגו היעדים מבלי להיכנס להתמודדות מסיבית עם הסורים, סיכון שיכול היה להוביל להידרדרות למלחמה כוללת איתם - דבר שנגד את החלטת הממשלה בראשות מנחם בגין", המשיך. "בסיכום הדיון הוחלט לדחות את המתקפה ב-24 שעות, אך למחרת הועברה חטיבת טילי נ"מ מסוג SA-6 מרמת הגולן לבקעא, כך שמספר הסוללות בגבול בין סוריה ללבנון עלה ל-19, מערך מאוד צפוף בשטח די מצומצם".
"שמחתי מאוד שדחינו את התקיפה" הוסיף עברי. "כך הצלחנו לעדכן את כל התוכניות תוך מתן מענה מיידי לסוללות שהצטרפו. ביום השלישי ללחימה התרבו החיכוכים בין הכוחות הקרקעיים הסוריים לבין כוחות צה"ל, שטרם הצליחו להגיע לכביש דמשק-ביירות. לכן, שר הביטחון והרמטכ"ל רפאל (רפול) איתן המליצו לממשלה לתקוף את סוללות הטק"א, ולמחרת אושרה הפעולה. כולנו ראינו בכך מבחן גדול לחיל - 'האם המטוס ישבור את הכנף'?".
ב-9 ביוני, היום הרביעי ללחימה, הגיע רגע האמת: כ-90 מטוסים של חיל האוויר יצאו לתקוף את סוללות הטילים הסוריות בבקעא, במה שזכה לשם הקוד מבצע "ערצב-19", על שם 19 הסוללות שהוצבו באזור. בפעולה זו נעשה גם שימוש בכטב"מים, דבר שב-1982 היה מהפכני וסודי ביותר. תוך 40 דקות, כל סוללות הנ"מ הסוריות הושמדו - וחיל האוויר לא איבד ולו מטוס אחד. יתרה מזאת, מטוסי הקרב הסורים שהוקפצו לאחר תחילת התקיפה כדי להתמודד עם המטוסים הישראליים כשלו במשימתם - ו-26 מהם הופלו.
"עם פתיחת המתקפה שלנו הסורים הנחיתו את כל מטוסיהם, כי רצו לתת חופש פעולה לסוללות הנ"מ לפעול נגד מטוסים ישראליים. בכך הם רצו להנחיל לחיל האוויר את המכה המקסימלית", הסביר עברי. "אולם, תוך 25 דקות התברר לפיקוד הסורי שהאכזבה גדולה. מערך טילי הקרקע-אוויר שלהם החל לקרוס. תמונת המצב אצלם הייתה מאוד לא ברורה. הוספנו למתקפה אמצעים אלקטרוניים ששיבשו את היכולת שלהם לכוון ולשלוט".
"התקיפה תוכננה עם מקדמים גבוהים של השקעה מול תפוקה, כלומר הרבה עוצמה מול כל מטרה - כדי לוודא השמדה מוחלטת. דרשנו שני אימותים ודאיים על כל מטרה. זו הייתה הזדמנות שחייבים למצות. כולם בחיל הבינו שזו הייתה אחת ההחלטות הנכונות של הלחימה. בראייה היסטורית, ההישג הוא מרשים", סיכם.
מאות מטוסים הושמדו - תוך שעות ספורות
מלחמת ששת הימים, אחד מההישגים הצבאיים הגדולים בהיסטוריה הצבאית המודרנית, נפתח עם מבצע מוחץ של חיל האוויר הישראלי. בבוקרו של יום שני, 5 ביוני 1967, המריאו בזה אחר זה כל מטוסי התקיפה של החיל, פרט ל-12 מטוסי מיראז' שנשארו להגן על שמי המדינה. תוך שעות ספורות הצליח חיל-האוויר להשמיד על הקרקע את מרבית חילות-האוויר של מדינות ערב שנלחמו בישראל - מצרים, סוריה וירדן.
הקלטות רשת הקשר ממבצע "מוקד"
(באדיבות - ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
6 צפייה בגלריה
197 כלי טיס הותקפו בגל הראשון. מטוס תובלה מצרי שהושמד בעודו על הקרקע
(צילום: ארכיון צה''ל במשרד הביטחון, מיקי אסטל, במחנה)
כבר בשעה 7:45 יצא גל התקיפה הראשון: המטוסים הגיעו בו זמנית אל 11 שדות תעופה מצריים, ובתוך כשעה וחצי השמידו 197 מטוסים בעודם על הקרקע - כמחצית מחיל האוויר המצרי. צה"ל איבד שמונה מטוסים, שבעה טייסים נהרגו, שלושה נפצעו ושניים נפלו בשבי. ב-9:34 יצא גל התקיפה השני, והפעם הושמדו 107 מטוסים במצרים. בקהיר היו המומים ולא הצליחו להתארגן להגנה, כך שצה"ל לא איבד מטוסים בגל התקיפה הזה.
הסורים והירדנים שמעו על ההפצצות הכבדות במצרים, הקפיצו את חילות האוויר שלהם - ומטוסיהם תקפו מטרות בישראל בשעות הצהריים. צה"ל בתגובה הכה בעוצמה: חיל האוויר של ירדן הושמד כמעט כולו וסוריה איבדה חצי ממטוסי הקרב שלה. גם חיל האוויר של עיראק, שתמכה בירדן, ניזוק במבצע. חיל האוויר הישראלי נהנה בהמשך המלחמה משליטה בשמיים, והתפנה לסיוע לכוחות הקרקע.
המתקפה נשענה אז על שלושה יסודות - הפתעה, מודיעין ולוחמה אלקטרונית - ששיבשה את המכ"מים של האויב והקשתה עליו להבין מאין תבוא המכה הבאה, ואיך להיערך נגדה. בחיל האוויר עמלו על המבצע כמה שנים לפני שיצא לפועל - בבוקר המלחמה. בסופו, כ-450 מטוסים ומסוקים של צבאות ערב הושמדו, מול פחות מ-20 מטוסים של צה"ל. מבצע "מוקד" הכריע במידה מה את גורל המלחמה, והיווה מודל לחיקוי בצה"ל ובצבאות ברחבי העולם - שנים קדימה.
