"בטוח שתהיה רעידת אדמה חזקה בישראל - ומאות מבנים יקרסו"
(צילום: ירון ברנר)

על רקע רעידת האדמה הקטלנית שהכתה באזור מרקש במרוקו, וגבתה את חייהם של אלפי בני אדם, אמר הבוקר (ראשון) בריאיון ל-ynet Live מוחמד גדיר, ממשרד מבקר המדינה ואחד מכותבי דוח היערכות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה, כי "ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה, הרשויות המקומיות לא מוכנות מבחינת תשתית ואין להן יכולת לממן את מיגון המבנים המסוכנים".
הוא סיפר כי על פי מיפוי המבנים המסוכנים שערך פיקוד העורף ברשויות "טבריה וצפת נמצאות במצב מסוכן מאוד. יש בצפון 1,208 מבנים שצריכים להיות מחוזקים באופן מיידי, הממשלה והאוצר חייבים להתערב כדי למגן אותם". לדבריו, גם חלק מבנייני העיריות ומוקדי החירום מוגדרים כמסוכנים: "הם לא ישרדו רעידת אדמה, ואז אין מי שינהל את האירוע".
שרון כידון
הדוח פורסם - אבל ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה
09:36
3 צפייה בגלריה
הבניינים שנמחקו אחרי רעידת אדמה בעיר אנטקיה, טורקיה
הבניינים שנמחקו אחרי רעידת אדמה בעיר אנטקיה, טורקיה
נזקי רעידת האדמה בטורקיה
(צילום: Janossy Gergely / Shutterstock.com)
"בית שאן לדוגמה, הכניסות שלה יושבות על גשרים והיא תישאר מנותקת. לצוותי החירום לא תהיה גישה. צריך להאיץ את הפעילות להגברת מוכנות בישראל להתמודד עם רעידה בעצימות גבוהה. ראש הממשלה, שר הבינוי והשיכון, כולם. אחרת נראה כאן את המראות ממרקש ומטורקיה", אמר.
פרופ' שמואל מרקו, מומחה לרעידות אדמה, התייחס לסברה כי רעידת אדמה חזקה מתרחשת בישראל אחת לכ-100 שנים - כשהאחרונה שבהן הכתה לפני 96 שנים - ואמר ל-ynet Live כי "בטוח שתהיה רעידת אדמה חזקה בישראל - ומאות מבנים יקרסו. סדר גודל כזה, קרוב ל-7 בסולם ריכטר, יכול להיות אסון מאוד גדול".
הוא ציין כי מאז 1980 מיושם בישראל תקן מחמיר של עמידות ברעידות אדמה, שלפיו ענף הבנייה אמור להתנהל. "הבעיה היא שיש לנו הרבה בניינים מלפני שנות ה-80 והם לא עומדים בתקן. רעידות אדמה לא מודיעות לפני שהן באות, ואנחנו צריכים להתכונן", סיכם.
3 צפייה בגלריה
חילוץ בכפר בשם מולאי ברהים
חילוץ בכפר בשם מולאי ברהים
רעידת האדמה במרוקו
(צילום: FADEL SENNA / AFP)
3 צפייה בגלריה
נזקי רעידת האדמה בטורקיה
נזקי רעידת האדמה בטורקיה
מאמצי החילוץ בטורקיה
(צילום: רויטרס)
ראש העיר טבריה בועז יוסף וראש העיר צפת שוקי אוחנה, שבעריהם יש מאות מבנים המוגדרים מסוכנים, קראו להכריז על נוהל חירום במדינה - ולפעול למיגון. יוסף טען כי "טבריה ברמת סיכון גבוהה. אנחנו נמצאים בשעת חירום, ובחירום יש נהלים. צריך לתקצב את חיזוק המבנים ולהגדיל את הסמכויות של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. בשעת רעידת אדמה העלות תהיה הרבה יותר גבוהה - וגם יהיו אלפי הרוגים".
ראשי הערים טבריה וצפת: "אנחנו נמצאים בשעת חירום"
(צילום: ירון ברנר)

אוחנה הדגיש כי "מרבית הבניינים פה נבנו לפני שנות ה-80, ואנחנו לא מסוגלים לחזק אותם. העלות היא מעבר ליכולת הרמה המקומית. אנחנו נמצאים על השבר הסורי האפריקאי, ובדיעבד בוועדת חקירה יגידו 'לא ידענו', אבל אפשר לתת מענה ברמה לאומית".
סלבית הרר, ישראלית שניצלה מרעידת האדמה שהכתה באזור מרקש, סיפרה ל-ynet Live על התחושות בעקבות האסון: "בהתחלה חשבתי שזה פיגוע. היה רעש לא ברור והתחילו צעקות. התחלתי לרוץ כמו מטורפת, בלי נעליים. הייתי בהיסטריה נוראית והעברנו לילה שלם נשארתי ברחוב, לא נתנו לנו להיכנס למבנים", תיארה.