המונח "קיר הברזל" שטבע זאב ז'בוטינסקי בשנת 1923, עמד ביסוד תפיסת הביטחון עד - ולאחר הקמת מדינת ישראל, כנראה עד עצם היום הזה. התפיסה לפיה עלינו להיות חזקים ללא חת, עד שיכירו בנו תושביה הערבים של הארץ כעובדה קיימת, הדהדה גם בדברי ההספד המפורסמים של משה דיין על רועי רוטברג, חבר נחל עוז שנרצח באפריל 1956.
נאומו של תא"ל ברק חירם בטקס חילופי מפקד אוגדה 99
(צילום: דובר צה"ל )
דיין הבין היטב את מקור הסכסוך הישראלי-הפלסטיני, ואף גילה אמפתיה לטרגדיה הפלסטינית: ״מה לנו כי נטען על שנאת עזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים בעזה ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואדמותיהם״. מתוך כך דיין טען: אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו; זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו".
על-פי הציוניות המדינית, הפרגמטית, כפי שעוצבה על-ידי בן גוריון והאבות המייסדים, החוסן הלאומי טמון בשילוב הכוח הצבאי עם חיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל באמצעות דיפלומטיה חכמה, תוך שמירה על עצמאות מדינית וצבאית. בן גוריון הבין שמדיניות חוץ צריכה לכלול גם הסכמים מדיניים וברית ביטחון עם מעצמה בינלאומית, לצד יכולת הרתעה והגנה עצמית.
נאום תא"ל ברק חירם בטקס הפרידה מאוגדה 99, לקראת כניסתו לפיקוד על אוגדת עזה, משקף שינוי דרמטי בהבנת רעיון "קיר הברזל". תא"ל חירם, המזדהה כנראה עם הלך הרוח החרד"לי-משיחי שמאחורי ההפיכה המשטרית, מציג חזון שיהפוך את שטחי ארץ ישראל למרחב בו ההלכה היהודית עליונה על התרבות הישראלית הדמוקרטית-ליברלית.
״...בניגוד מוחלט לתרבות הישראלית, המנותקת ממחויבות עברה ומעול עתידה ומתמסרת אל הרגע. מבעד לעטיפת ההנאה וההוללות, צפים הערכים והאמונות העתיקות שמאחדים את כולנו והופכים אותנו לעם הנצח".
עליונות יהודית מן הים עד הירדן
בהיפוך מתפיסת הציונות המדינית, הרואה בהפעלת הכוח הצבאי שלב שתכליתו להגן ולקבע בתודעה הערבית והבינלאומית שמדינת ישראל היא עובדה קיימת, תא"ל חירם רואה במלחמה אמצעי להגשמת ייעוד אחר: עליונות יהודית מן הים עד הירדן (ומעבר לו) – תכלית המחייבת את ביטול הדמוקרטיה בהפיכה משטרית, מבטיחה את המשך מצב המלחמה המתמיד כנגד אויבים מבית ומחוץ, ולבסוף – נשענת על מהפיכה תרבותית וחוקתית המאפיינת מדינת הלכה. כך, לדעת חירם, תושג אחדותו של עם הנצח אל מול שנאה נצחית. לא ברור איזו אחדות רואה חירם לנגד עיניו, שהרי מעולם לא הייתה החברה הישראלית כה מיוסרת, חטופה, עקורה, אבלה, פצועה, שסועה ומפולגת.
הניתוק של חירם מהמצב הממשי של רוב החברה נובע מהאנכרוניזם שלו – הוא מתעלם מהעובדה שקיומה של מדינת ישראל הוא מכבר עובדה מוגמרת, וכבר ב-2002 מדינות ערב הכירו בכך
הניתוק של חירם מהמצב הממשי של רוב החברה נובע מהאנכרוניזם שלו – הוא מתעלם מהעובדה שקיומה של מדינת ישראל הוא מכבר עובדה מוגמרת, וכבר ב-2002 מדינות ערב הכירו בכך. יוזמת השלום הערבית (הסעודית), המציעה נתיב לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני, היא ניצחון הציונות הפרגמטית ומימוש חזון "קיר הברזל" – הכרה במדינת ישראל ריבונית, בית לעם היהודי. העובדה שההצעה לא נענתה מראה כמה התרחקנו מאותו חזון.
חירם, המבטל במחי יד את "תרבות האקזיט" של אומת הסטארט-אפ, מתעלם מהעובדה כי ערכי התרבות של המחנה הליברלי הישראלי, הנהנתנית בעיניו, הם הבסיס להישגים המדעיים, הטכנולוגיים והחקלאיים של מדינת ישראל, כמו גם למרבית היצירה הישראלית בתרבות ובאומנות. ובאמת, מה לסטרוק, סמוטריץ', בן-גביר, חירם וחבריהם ולמרחב נורמלי, חופשי וחפץ חיים? ובאיזה עוד תסריט יוכלו להציג את האסון שניחת עלינו כנס?
בעת הנוכחית, בפני ישראל עומדת הזדמנות למוצא היסטורי – הפסקת המלחמה בדרך של הסדרה מדינית ומהלך לעיצוב ברית ביטחון מדינית אזורית עם מדינות ערב המתונות, בשותפות אמריקנית אירופית וכנגד ציר הג'יהאד האיסלאמי בראשות איראן. המהלך חייב לכלול את שיקום רצועת עזה, ומסירת הניהול האזרחי בה לידי רשות פלסטינית מקצועית, תוך הקפדה על פירוזה מנשק צבאי ומערכת ביצורים תת קרקעית. ממשלת ישראל, שבויה בידי המשיחיים החרדל"ים, רואה בכל הסדר מדיני מלכודת המאיימת על שרידותה הפוליטית, חזון ההפיכה השלטונית ועתיד מדינת ישראל כמדינת הלכה יהודית.
שיקום הנגב והגליל ותושביהם יוכל להתבצע לאחר הפסקת הלחימה ובהסדר מדיני. עם סט הערכים שהציג בנאום הכניסה שלו לתפקיד מפקד אוגדת עזה, העולה בקנה אחד עם ערכי הפורעים שפרצו למחנות צה"ל, תא"ל חירם לא יוכל להחזיר את תחושת הביטחון לתושבי הנגב המערבי. התנגשות הערכים בינו ובינם בלתי ניתנת לגישור. אולי הוא צופה כי את מקום החלוצים שהקימו את קיבוצי העוטף יחליפו גרעינים תורניים?
בימים אלה, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן וח"כים בקואליציה הקימו "קבוצת עבודה פרלמנטרית אזרחית" לביטול ההתנתקות בגוש קטיף. אם תמומש תוכניתם יהיה זה חירם, מפקד אוגדת עזה, שיישא באחריות לאבטחת כיבוש עזה, חילופי אוכלוסייה בתוך הרצועה ובנגב המערבי, שיקום הממשל הצבאי לשליטה ב-2.2 מיליון פלסטינים ובנייה מחדש של מפעל ההתיישבות היהודי בנצרים ובגוש קטיף. לפי הנאום שלו, הוא מוכן לתפקיד.
