הכבדה נוספת על המשרתים: הממשלה אישרה בצהריים (שישי) את "ההצעה הדחופה" בעניין הארכת התוקף של צו שירות המילואים שתוקפו יפוג מחר בחצות, כדי לאפשר את המשך גיוסם של חיילי המילואים עד ל-1 בדצמבר. בהצעה, שביקש להביא לאישור שר הביטחון יואב גלנט הודגש כי זו מכבידה את הנטל את האוכלוסייה המשרתת, נטען כי צה"ל מרחיב את מעגל המשרתים במספר דרכים - מבלי להתייחס לגיוס חרדים.
מחאת החרדים מול לשכת הגיוס בירושלים
(צילום: גיל יוחנן, שילה פריד)
זו לא הפעם הראשונה שמוארך הצו המאפשר לצה"ל לזמן לשירות יותר מ-300 אלף אנשי מילואים. בצל הניסיונות הכושלים לגייס בחורי ישיבות, צוין בהחלטה כי המכסה המוצעת של 350 אלף אנשי מילואים, תאפשר את המשך שירותם של אלו שכבר נמצאים בשירות פעיל עד למועד שחרורם, תאפשר קריאה לחיילי מילואים נוספים "לצורך החלפה ורענון" של אלו שנקראו בעבר, תאפשר לגייס כאלו ששוחררו ונדרשים לפעילות נוספת וכן לגייס מיידית למילואים את חיילי החובה מיד עם סיום שירותם הסדיר. בנוסף, הצו מאפשר "לנוכח הצרכים של צה"ל" לגייס חיילי מילואים בצו 8 לשלושה חודשים נוספים.
בצו שאישרו טלפונית השרים, כאמור, צוין כי ההחלטה כרוכה בהגברת הנטל על משרתי המילואים, "בפרט לאור ריכוזו על כתפיה של קבוצה מצומצמת יחסית של משרתים מאוכלוסיית המדינה, שחוזרים ומזומנים פעם אחר פעם לתקופות ממושכות, שעצם הצטברותן היא קשה וחמורה בפגיעתה, במשרתים עצמם ובמעגלים הסובבים (משפחה, מעסיקים וכו')".
הדבר עלה גם בדיוני ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, נכתב בהחלטה, שדרשה כי ייעשו מאמצים לבזר יותר את נטל המשימות הביטחוניות ולפרוש אותו על פני קבוצות נרחבות יותר - הן במסגרת השירות הסדיר והן במילואים.
בהחלטה הוסבר כי צה"ל "ממשיך לפעול להרחבת מעגל המשרתים, בסדיר ובמילואים" - ופורט מה אלו אותן דרכים. "כך לדוגמא", צוין, "הוקדם גיוסם של חלק מישיבות ההסדר, קוצרה תקופת דחיית השירות של חלק מהחניכים במכינות הקדם צבאיות ובשנת שירות, גיוסו עשרות אלפי חיילי מילואים מתוך המאגרים לתוך יחידות בצבא, בדגש על הדרג הלוחם וכן החל מהלך לביטול פטור משירות מילואים שניתן לאלפי חיילי מילואים ולהחזרתם למערך צה"ל".
כאמור, מבלי להתייחס לצורך או לניסיונות לגייס בני ישיבות, נכתב לבסוף כי "מערכת הביטחון תמשיך בבחינה של החלופות האפשריות על מנת להגביר את השוויון בנשיאה בנטל השירות הביטחוני בסדיר ובמילואים".
מתחילת ימי הזימונים לבני ישיבות, שהחלו בגלל שטרם הוסדר חוק חדש המסדיר את מעמדן, בעקבות מחאות חרדים סוערות סמוך ללשכות הגיוס, בין היתר, רק עשרות התייצבו לביצוע התהליכים.
בצה"ל תולים את אחוז הגיוס הנמוך גם בהפגנות החרדים הקיצונים שהזהירו את המתייצבים מהבחירה שלהם להגיע. לאחר אחד מימי הגיוס המאכזבים, הגיע לוועדת החוץ והביטחון תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצבא, וניסה להסביר. "בעניין האנשים שאמרו שהם יתייצבו ובסוף לא התייצבו - הפער גדול מדי מבחינתי בין אלה שאמרו שיתייצבו. אני חושב שלא כולם התכוונו באמת ולא כולם רצו, ואי אפשר להתעלם מזה שנוצר לחץ גדול בתוך החברה החרדית".
חברי הוועדה ביקרו בתגובה את נציג צה"ל על כך שהכישלון היה צפוי מראש. "לא הקשיבו לנו", אמר ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד. "מה שהצבא עשה ומה שהציגו לנו עם האלף צווים, ואלפיים, זה היה פוליטי ואופן שלא מתאים לצבא. הדברים האלה היו ברורים, גם כמי שהתעסק בזה הרבה, לא היית צריך להיות בעבר ראש אכ"א כדי להבין שזה לא יעבוד". ח"כ אפרת רייטן מהעבודה הוסיפה: "הרמנו דגלים לדברים שניכר שלא יעבדו, שייכשלו, גם מבעלי הרקע הצבאי וגם מהחברה האזרחית. העובדות בסוף ששליחת הצווים לבני הישיבות היה כישלון מפואר. תתחילו להביא בחשבון את דעתם של היושבים בחדר, בהם גם רמטכ"ל לשעבר, ראש אכ"א לשעבר, יוהל"ם לשעבר".
