האם רעידות האדמה שפקדו אותנו בימים אלו שולחות לנו מסר? כשהאדמה רועדת, זה הזמן לחשוב על איזון ויציבות. למצוא מתווה מוסכם ומקובל על ציבור רחב. להסכים על מה שאפשר ולשים בצד את מה שבמחלוקת. אלו משני הצדדים שאינם מוכנים לפשרה שימשיכו לריב. לעניין זה אין זה משנה אם ההתנגדות לכל פשרה היא מסיבות אידאולוגית או פרסונליות. ישנו רוב מוצק בכנסת ובציבור הרחב בעד פסקת התגברות, אז ניתן ואולי אף נדרש להתמקד רק בזה.
אפשר לקבוע שרוב של 66% משופטי העליון המכהנים יכול לבטל חוק בלתי חוקתי, ובמקרה כזה לפחות 66% מחברי הכנסת (80 חברי כנסת) יכולים להתגבר על כך. באותו אופן יש לקבוע שמעתה והלאה ניתן יהיה לחוקק חוקי יסוד או לשנותם רק ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת. קביעה מאוזנת שכזו תבטיח יציבות לא רק למבנה המשפטי אלא גם למבנה המשטרי. רוב של 80 חברי כנסת הוא רוב מיוחד, אבל ההיסטוריה מעידה שעל נושאים קריטיים חברי הכנסת יודעים להתעלות (ראו לדוגמה חוק לביטול תושבות מחבלים). חוק המסתננים למשל היה מקבל אישור בדרך זאת. כך גם ענייני ביטחון אחרים עליהם יש קונצנזוס בציבור הרחב.
על כך יש להוסיף רף נוסף של 80% משופטי העליון המכהנים אשר יחייב התגברות של 80% מחברי הכנסת. רף נוסף שכזה יקנה בטחון לקבוצות מיעוט בכך שהוא יקשה מאוד להפלות נגדם.
1 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושר המשפטים יריב לוין
(צילום:אתר בתי המשפט, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ' )
אין סיבה לשנות את מבנה הוועדה לבחירת שופטים. בבית המשפט העליון יושבים היום אלכס שטיין, דוד מינץ, יחיאל כשר, גילה כנפי־שטייניץ, נעם סולברג, יוסף אלרון אשר נחשבים ללא ספק לשמרנים. מתוך חמשת השופטים האחרונים שנכנסו בשנים האחרונות, לפחות שלושה הם שמרנים. עד 2025 יוחלפו ארבעה שופטים קיימים נוספים. גם אם יכנסו שני שמרנים ושני אקטיביסטים, הרי שבמבנה הנוכחי לפי המתווה המוצע לעיל, לא יהיה רוב של 66% מהשופטים בכדי לבטל חוקים ללא אישור של שופטים שמרנים. ככל שהימין יישאר בשלטון, לשמרנים בבית המשפט העליון יהיה יותר כוח. השנים האחרונות מוכיחות זאת היטב. ולכן - המבנה הקיים עובד.
לכאורה גם אין סיבה אמיתית לגעת בעילת הסבירות. ״ברור כי הממשלה והועמד בראשה אינם פטורים מביקורת שיפוטית, ומעשיהם והפעלת שיקול דעתם כפופים לבחינה של בית המשפט. יחד עם זאת, הביקורת על מעשי הממשלה והעומד בראשה תופעל בזהירות, כאשר המבחן הוא אם החלטה שקיבלו הממשלה והעומד בראשה היא בגדר החלטה שראש ממשלה וממשלה סבירים רשאים היו לקבל״. את הטיעון המצוין הזה טען לא אחר מאשר שר המשפטים יריב לוין כשעתר בשם עצמו לבג״ץ נגד ממשלת אולמרט.
אפשר ואולי אף צריך לקבוע שגם לעניין עילת הסבירות בהחלטות ממשלה בלבד (לרבות מינויים) יהיה צורך באישור של 66% משופטי העליון המכהנים בכדי לבקר או לבטל החלטת ממשלה או שר. אם תתקבל הצעת הפשרה המוצעת לעיל, בלתי אפשרי יהיה לפסול החלטה של הממשלה או שר בטענה של אי סבירות קיצונית ללא אישור של שופטים שמרנים.
לעניין היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה - אפשר וצריך לדחות את הדיון. לא מדובר בדיני נפשות. גם לגביהם ניתן יהיה להגיע להסכמות כאשר מנטרלים שיקולים פרסונליים.
לא בדיוק מה שהניצים משני הצדדים רוצים, אבל מה שהעם צריך ומה שיכול לקבל הסכמה רחבה. ותשקוט הארץ 40 שנה.
עו״ד איתי פרישמן, שותף הייטק במשרד עורכי הדין מיתר. הטור מציג את דעתו האישית של הכותב בלבד ולא את דעת המשרד
