"צוותי מד"א היו כבר גמורים מכמות ההחייאות והפינויים וביקשו מאיתנו ומהכיבוי לעזור להם בהחייאות. הייתי בסיטואציה קשה מול משפחת חיות. אני עמדתי מול אביגדור חיות שצעק לי מתוך הדוחק שאציל את הבן שלו. בקושי רב הצלחתי להוציא את הבן שלו שהיה מטושטש כבר, ובקושי בהכרה וחילצתי אותו. בהמשך הצלחתי למשוך גם את אביגדור עצמו, אך את הילד השני שלו שמואל לא הצלחתי לצערי להציל. הריחות, הזיעה והדם באיזשהו שלב הכניעו אותי ובשלב כלשהו הלכתי הצידה, הקאתי בצד וחזרתי מיד לעזור בפינוי".
את העדות הדרמטית והקשה הזו השמיע היום (ד') רמי עלואן, שוטר סיור בתחנת זבולון ממחוז חוף, שתגבר בעת ההילולה במירון בל"ג בעומר את הכוחות ממחוז הצפון. היה זה יום העדויות הרביעי בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון, האסון האזרחי הקשה בתולדות המדינה, שבו נספו 45 בני אדם שנמחצו למוות.
המפגש אחרי האסון בין רמי עלואן לאביגדור חיות
(צילום: נדב אבס)
עלואן נראה בסרטונים מהלילה הנורא מסיר את מעקות הברזל ומנסה לחלץ את האנשים שנתקעו. "בתדריך נאמר לנו שהמטרה העיקרית שלנו היא לשמור על סדר ציבורי ולא דברים אחרים, לאחר מכן נאמר לנו באיזה עמדות כל אחד ישובץ", הוא סיפר בפני חברי הוועדה - נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, מרדכי קרליץ ושלמה ינאי.
"היינו שוטרים ממספר מקומות שהתגבשו לכוח אחד. אני התחלפתי בעמדה שלי בדקות הראשונות עם שוטרת אחרת בגלל שהקהל ביקש שלא תהיה שוטרת בתוך אזור הגברים. העמדה שלי הייתה באמצע המדרגות שבהן קרה האסון, בין הברזל שהיה מוצב שם למדרגות. עמדתי שם מסביבות השעה ארבע בצהריים עד שקרה האסון".
סוגיית הקשר בין ארגוני ההצלה עלתה בשאלות חברי הוועדה, ועלואן הסביר ש"בעמדה שלנו לא היה אף אחד עם קשר עליו, אז לא היה לנו למי לדווח. עם כל הלחץ לא הספקנו לדווח לאף אחד. התמקדנו בעיקר בהצלת חיים. מד"א אמרו לנו לחלץ אנשים בעיקר מלמעלה כי לאנשים שנתקעו למטה בסוף המדרגות אין כל כך סיכוי".
השוטר הוסיף כי "אין תרחיש או אימון שיכול להכין אותך לדבר כזה. היו פה סיטואציות בלתי אפשריות, של פינוי פצועים בלתי נפסק והמון החייאות במקביל של צוותי ההצלה. היה צריך לסחוב אלונקות בקושי רב, ולהתמודד עם זעקות של אנשים ששומעים את הנשימות שלהם וקוראים לעזרה ואתה לא יכול לעזור להם".
מתוך עדות מפקד המחוז, ביום א'
(צילום: לע"מ )
עוד העיד היום סגן-ניצב אסף מנצור, מפקד תחנת נוף הגליל ומפקד מתחם ההדלקה של תולדות אהרון. "אני הייתי אחראי על מתחם ההדלקה של תולדות אהרון, הייתי בקשר לאורך כל הזמן עם החסידות. הייתי שמח שהיו מגבילים את כמות האנשים... כי זה מה שאני רגיל משאר אירועי קהל שאני מנהל בשגרה שלי - משחקי כדורגל, הופעות וכו'. בשונה מאירועי ספורט ותרבות שיש בהם תוכנית מסודרת ומפרט מדויק שנדרש, האירוע של מירון דומה לפסטיבל ענק בטבע - רק שבמירון אין מפיק".
סנ"צ מנצור נזכר עוד ש"לפני שהוכרז אר"ן (אירוע רב נפגעים), לא חשבתי שיש בעיה בהתנהלות האירוע, הכול התנהל כסדרו. לחפ"ק שלי היה קשר לחסידות, הבן של הקמב"ץ של החסידות (תולדות אהרון) היה צמוד אליי. תמיד במבצעים גדולים יש בעיות והפרעות באמצעי הקשר, בהר הבעיה העיקרית היא הרעש שקיים בלי קשר".
