עורך דינו של נתניהו: "רה"מ אמר 'אני נכנס לאירוע' כי רצה להביא פתרון". הנשיאה חיות: "ציין 'ידיי היו כבולות', ועכשיו יש חוק חדש"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
הדיון בבג"ץ בחוק הנבצרות היום (חמישי) הסתיים ללא החלטה לפי שעה. שלושת השופטים בהרכב - הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית, הזכירו לא מעט את המניע הפרסונלי של החוק, שנועד להגן על נתניהו - ואפשר לו להודיע על "כניסתו לאירוע" המהפכה המשפטית. כעת, בפני השופטים כמה תרחישים אפשריים להמשך.
אחד התרחישים הוא דחייה מלאה של כל העתירות. תרחיש כזה עדיין אפשרי, אף שהשופטים הזכירו שוב ושוב את הממד הפרסונלי בחוק. "חוק הנבצרות היה בנוסח שהוא מצא עצמו כבול, ועכשיו יש חוק חדש והאיום הוסר אז הוא עושה מה שהוא רוצה", הזכירה הנשיאה חיות בעניינו של נתניהו, במסגרת הדיון.
עורך הדין מיכאל ראבליו, שמייצג את ראש הממשלה, השיב: "הוא רצה להוביל את המדינה לפתרון. יש לו זעקה למצב המדינה. נשיא המדינה גם מנסה להביא לפתרון. הוא הלך לראש הממשלה, מה הוא לא יודע שיש לו הסדר ניגוד עניינים? ראש הממשלה לא צריך רפורמה למשפט שלו, ואם קורה משהו ברפורמה בוודאי שזה לא עוזר לו, ואני לא אומר מעבר. הוא ניסה להביא להסכמה רחבה בציבור".
תרחיש נוסף אפשרי הוא אי-דחייה של העתירות בשלב זה, וקבלת הבקשה לצו על תנאי - שיחייב את הכנסת ואת מי שמייצג את נתניהו לטעון בדיון נוסף בבג"ץ, ולהסביר למה לא לבטל את החוק.
תרחיש אפשרי אחר מבחינת הרכב השופטים הוא קביעה שהחוק ייכנס לתוקף בכנסת הבאה. נשיאת העליון אסתר חיות הזכירה בפתח הדיון כי זו בהחלט אחת האפשרויות שעולות בנושא. "עולה גם סעד חלופי כדי לנטרל אלמנט פרסונלי שנטען לגביו. אפשרות חלופית שעלתה גם בדיוני הכנסת - דחיית מועד התחולה של התיקון לחוק לכנסת הבאה", היא אמרה.
מלבד כל אלה, בג"ץ יכול גם לא לקבל החלטה בדבר פסילה או אי-פסילה של החוק. אחת האפשרויות שהוא יכול להורות עליהן היא החזרת החוק לוועדה, כדי לתקן פגמים בהליך החקיקה. הצעה כזו הייתה ב-2017, בכל הנוגע לחוק שנועד להטיל מס על דירה שלישית. השופטים הורו להחזיר את החקיקה לדיון בוועדת הכספים, בהתאם להצעה של היועץ המשפטי לכנסת דאז - וקבעו כי "נפל פגם מהותי" בהליך החקיקה.
מהו חוק הנבצרות?
חוק הנבצרות, נזכיר, חוקק בכנסת בהליך זריז של כחודש אחד בלבד ורק לאחר הגשת עתירה נגד נתניהו בדרישה להוציאו לנבצרות. החוק החדש קובע כי הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת – שם יידרש רוב של 80 חברי כנסת למהלך.
עד לשינוי, החוק התייחס למצב שבו "נבצר" מראש הממשלה למלא את תפקידו - אך לא פירט באילו נסיבות. כל עוד לא היה פירוט, בג"ץ נדרש לתת פרשנות לחוק ולקבוע מתי עשויה להיות נבצרות, ובסמכות מי להכריז עליה.
החוק החדש מנע למעשה אפשרות להוציא את נתניהו לנבצרות מסיבה משפטית, ונטל מידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את הסמכות לקבוע בשאלת הנבצרות. בכך הוא מאפשר למעשה לנתניהו להפר את הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם בשל המשפט נגדו ולעסוק בחקיקת המהפכה המשפטית – אף שהיועמ"שית קבעה כי הוא מנוע מלעסוק בשינויים במערכת המשפט – מבלי לחשוש מהוצאה לנבצרות.
