ענף חקר הביצועים של חיל האוויר קיבל ב-8 באוקטובר משימה חסרת תקדים: לחשב בתוך שבועיים את המשמעויות של כיבוש רצועת עזה. תוכנית המגירה של צה"ל כללה מבצע צבאי מוגבל וקטן, ולא נערכו לאפשרות של כיבוש הרצועה כולה, בטח לא לאורך זמן. "עשינו את זה עם הרבה אנשים ומעט שינה", סיפר סא"ל ר', רמ"ד מיגון והגנה אווירית.
לוחמי צה"ל בפעילות ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
"היה קשה לדמיין בסוף אוקטובר את התמרון הקרקעי בהיקף הזה כשהתמרון החל והכוחות נכנסו היינו ממש במתח. זה היה מפחיד כי לא תמרנו בהיקף כזה", הוסיף חברו ליחידה, רס"ן ר', קמ"ד השתתפות וסיוע לכוחות הקרקע. "לרובנו זה היה אכפת גם אישית, יש לי אחים וקרובים שנלחמים בתוך עזה. אבל אחרי חצי שנה, רואים שהמערכת עובדת מעולה והכוחות מצליחים במשימות. היקף הנפגעים נמוך ביחס להערכות הראשוניות והבאנו המון חימושים שקרובים מאוד לכוחות, כדי לסייע להם נגד המחבלים".
סא"ל ר' הדגיש: "לפני שנה אף אחד לא רצה ולא תכנן לכבוש את רצועת עזה. זה דורש צניעות, ראייה רחבה, ספקנות וביקורת עצמית", הוסיף סא"ל ר'. "מדברים הרבה על AI, אבל שום דבר לא יחליף את הראש של החוקר שמחבר רעיונות לא טריוויאליים לתוצאות הכי טובות. לא נכון ללכת אחרי כל הדברים שמנצנצים".
שאלת המיקום של כיפת ברזל
עשרות מומחים לתכנון מבצעי, תעשייה וניהול ולבניין הכוח משרתים בענף חקר ביצועים שפועל במטה המבצעי של חיל האוויר בקריה. אותם קצינים וחיילים, בהם פיזיקאים, מתמטיקאים ומהנדסים, נדרשים לשקף לפרטי פרטים לא רק את התוצאות של התקיפות האוויריות ומשמעותן, אלא גם את הנגזרות שקשורות לכלכלת הקרב. איך, למשל, ישפיע כיבוש מלא או חלקי של הרצועה על מלאי הפצצות והטילים שמיועדים לזירות אחרות? או מהם הקווים האדומים ואיך ניתן למלא את החסר תוך כדי לחימה?
"זה מגיע למצב שאנחנו מנתחים את כל המשמעויות להווה ולעתיד. מה עדיף – לרכוש כעת 10 כטב"מים או 30 פצצות קרב בעוד חודש? ומאיפה? אנחנו בודקים מה הסיכונים והסיכויים לכל רכש כזה", תיאר ראש הענף, סא"ל פ'.
3 צפייה בגלריה
כיפת ברזל. "באיזה מיקום הסוללות יגנו טוב יותר? על אילו אתרים אסטרטגיים יש להגן?"
(צילום: דובר צה"ל)
חברו, סא"ל ר', מנתח עד דק את משמעויות פריסת מערכות ההגנה האווירית כמו כיפת ברזל וקלע דוד. "אנחנו בודקים אם נכון לקניות יותר משגרים או מכ"מים או דווקא עוד מיירטים לכיפת ברזל? באיזה מיקום הסוללות יגנו טוב יותר ועל אילו אתרים אסטרטגיים יש להגן? אנחנו בוחנים את זה לפי ניתוחים מאוד עמוקים ומול תרחישים משתנים".
"דברים שהיו נכונים לפני עשר שנים, או אפילו שנה, לא רלוונטיים לעוד שנה או אפילו למחר בבוקר", הוסיף סא"ל ר'. "כל ההחלטות האלה משפיעות על קצב הייצור וההזמנות מהתעשיות הצבאיות. האמרה ההיסטורית 'צבא שמגן בכל מקום לא יצליח להגן' מקבלת משמעות חדשה כאן".
סא"ל פ' ממהר להזכיר שגם לפני 7 באוקטובר היו בצבא מי שהמליצו "לא להתמכר רק להגנה, כי אם האויב ירכז המון אש למקום אחד, ובהפתעה, בהכרח המענה יהיה פחות טוב. מי שנמצא בצד השני הם אנשים איכותיים – צריך להכיר בזה ולא לזלזל. ההבדל הוא שהצד השני מוכן לספוג ולסבול".
3 צפייה בגלריה
החמ"ל של ענף חקר ביצועים. "מי שנמצא בצד השני הם אנשים איכותיים - צריך להכיר בזה ולא לזלזל"
(צילום: דובר צה"ל)
במשך כמעט עשור של סבבי לחימה עם חמאס צה"ל נשען כמעט רק על חיל האוויר, ששידר למקבלי ההחלטות בממשלה שהוא יכול לפתור הכל. עוצמת צבא הטרור שהתגלתה ברצועה במהלך התמרון הוכיחה שזה לא נכון. "ראינו לא מעט תוצרים מהפעילות של כוחות היבשה. במקומות שבהם המודיעין היה כמו שצריך לאורך השנים פגענו היטב. אבל היו מקומות, בעיקר בתת-קרקע או מתחת לשכונות צפופות, שבהם היינו מוגבלים לתקוף מהאוויר", אמר רס"ן ר'. "היו הרבה מקרים שניסינו לתקוף לאורך השנים מחרטה לייצור אמל"ח בצורה מסוימת ובמבצע מתוכנן, ואז פתאום בתמרון מגיעים הלוחמים וחושפים שם מפעל שלם שלא נפגע".
"לאף אחד כאן לא הייתה יומרה שפצצה אחת תכריע להישג. ב'שומר החומות' (המבצע היומרני להשמיד את רשת המנהרות של חמאס מהאוויר, בתרגיל הונאה שנכשל – י"ז) היה לנו ברור שההישג המבצעי לא מכריע, בלשון המעטה", הוסיף סא"ל ר'. "אבל גם אחרי מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה לא נעלם. פעולות צבאיות לא יחליפו דרג אסטרטגי. צריך לדעת מה מגבלות הכוח ולהתאים חימוש למטרה, תרתי משמע".
חימושים מ"מקומות שלא דמיינו" ומחיר עיכוב הרכש
עכשיו הם עסוקים מעל הראש בדילמות מבצעיות קשות לפיצוח. האם נכון לחמש את מסוקי היסעור במערכות הגנה מטילים שעולות מיליוני שקלים, למרות שהם ייצאו משימוש בתוך שנתיים שלוש? מנגד, יש סיכוי סביר שיצטרכו אותם לחילוצים מדרום לבנון, אם תיפתח מערכה בצפון.
שאלה נוספת נוגעת בשימוש בחימושים השונים, ובציפייה למערכה נוספת. מהו קצב האש הנכון וסוגי הפצצות שבהם ישתמשו ברצועת עזה, אחרי עשרות אלפי תקיפות ובזמן שהאויב מספר 1 של ישראל נמצא בכלל בזירה אחרת? "מהיום הראשון – מפקד חיל האוויר קבע שהמדיניות היא קודם לסייע לכוחות היבשה בעזה, דבר ראשון ולפני הכל", אמר רס"ן ר'.
תקיפות חיל האוויר ברצועה. "קודם לסייע לכוחות היבשה"
(צילום: דובר צה"ל)
"הכוחות העלו בעיות שונות תוך כדי התמרון, בתחילתו, ואנחנו כאן פעלנו לפתור אותן", הוסיף סא"ל פ'. "למשל, איך נכון להתקדם ברחוב שנכבש לראשונה ויש בו איום נ"ט מקומה 8 או 10? איך מתמודדים בקו הלחימה הראשון עם איום משולב של מנהרות ובניינים?".
- נדמה שיש לחמאס נשק בלתי מנוצח – האוכלוסייה שהוא פועל בה
רס"ן ר': "זה אכן אתגר, אבל אוכלוסייה רבה מתפנה בקצב שהפתיע גם אותי. זה אילוץ שחידד אותנו לדעת למצוא פתרונות איך לפגוע במחבלים שנמצאים ליד אוכלוסייה. ככל שהמלחמה נמשכת אנחנו מצליחים בכך יותר, עם כלים שאנחנו מפתחים ומשפרים. זה ממש לא נשק בלתי מנוצח. מה שהשגנו בעזה, יהיו לו משמעויות לא רק לחמאס, אלא גם בהמשך – לביירות ומקומות אחרים באזור".
"אם לא היינו כה מדויקים וטובים אז היו פי שניים אזרחים הרוגים בעזה היום, ולא הייתה לצה"ל לגיטימציה לפעול", הוסיף סא"ל ר'. "שיפרנו יכולות לשנות תקיפה בתוך דקה או שתיים אם פתאום ילד עובר או מגלים תנועה באוהל סמוך. לקחנו יכולות תקיפה 'בוטיקיות', שנשמרו רק לסיכולים חריגים, ותיעשנו אותם לפעולות שקורות בכל יום. לפחות שלושה קצינים שונים עוברים על כל מטרה, ויש תקיפות שחקר הביצועים, כלומר בדיקת תוצאות התקיפה, נמשכת דקות בודדות ויש כאלה שחודשים ארוכים, בעיקר בתת-קרקע".
זאת הסיבה שלקח לצה"ל שבועות ארוכים לאשר שבכיר חמאס מרואן עיסא חוסל בתקיפה אווירית במחנה הפליטים נוסייראת, ולבדוק אם מח"ט רפיח מוחמד שעאבנה חוסל לפני כחודש.
בתחילת החודש הבא צפויה להתחיל לפעול הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' דרש את הקמתה. הוועדה הוקמה לאחר שסמוטריץ' סירב לאשר עסקאות נשק גדולות ללא דיון מעמיק ובחינה של צרכי מערכת הביטחון.
בענף חקר הביצועים לא חיכו לוועדה כדי לעצור את הסוסים, כשהיה צריך. "בתחילת המלחמה הייתה התנפלות מטורפת של בניין הכוח – קנו מה שרק אפשר ממקומות שונים בעולם, אבל ידענו לחדד ולבחון כדי שלא נצטער אחר כך. קיבלנו חימושים חדשים ממקומות ברחבי העולם שלא דמיינו שנקבל מהם", אמר סא"ל פ'. "צריך להסתכל על הפרטים הקטנים, לא למהר לקנות – יש למשל אמצעים שאפשר להדפיס בתלת-ממד".
רק בתחילת החודש אישרה ועדת הכספים של הכנסת 11.3 מיליארד שקלים לרכישת מטוסי F-35, אחרי שנים שהתעצמות חיל האוויר עוכבה בשל הפלונטר הפוליטי והיעדר תקציב מדינה מוסדר. בצמרת חיל האוויר לא דפקו אז מספיק על השולחן כדי להסביר לציבור את ההשלכות של אי הצטיידות במטוסים ומסוקים חדשים, ואת המחיר נשלם אם תפרוץ מלחמה רב-זירתית.
סא"ל פ' מבהיר שהוא ופקודיו עשו בזמן אמת את הניתוח הקר של אי ההצטיידות. "בהחלט לקחנו בחשבון וגם הצגנו את כל השיקולים והתוצאות – בטיחות כוחותינו, התמודדות עם נזק אגבי, אילוצים של משך זמן חיי כל פלטפורמה". הקצין מתאר זאת כמשוואה יחסית פשוטה: "כשיש לך X מטוסים מסוימים למבצע מסוים או למלחמה אתה מקבל Y תוצאה".
