לקראת יום ההולדת ה-74 של הכנסת חיפשו עובדי ארכיון המשכן סיפורים נוסטלגיים מהימים הראשונים של המקום. באופן מרגש במיוחד, הם הצליחו לפתור את אחת התעלומות הגדולות: כיצד הועבר הפעמון המפורסם שהוצב בגן הוורדים אל גן בעיר ירושלים.
בשנות ה-50 ניתנה לכנסת כמתנה מהפרלמנט הבריטי המנורה המפורסמת. לצידה היה אמור להיות מוצב פעמון החירות שהוענק לה - גם כן כמתנה - בשנת 1955 על ידי מושל פילדלפיה. מדובר בהעתק של פעמון החירות האמריקני, והוא הוצב באופן זמני בגן הוורדים עוד לפני שהמשכן הוקם. במקום אף הוצב שלט שקובע שזהו רק מיקום זמני וכי הפעמון יועבר בעתיד לשטח הכנסת שתיבנה. עבר זמן – וזה לא קרה. אחרי כ-20 שנה, ב-1976, הפעמון הופיע בן לילה בגן עירוני במרכז ירושלים, שהיום מוכר כגן הפעמון – אחד מסמליה של הבירה.
כבר שנים רבות שבארכיון הכנסת מביטים במכתבים מחודש מרץ 1966, שבהם כתב מזכיר הכנסת משה רוזטי לעמנואל פרידמן, מרכז ועדת הביצוע לבניין הכנסת: "הכרחי להעביר את מנורת הכנסת ופעמון פילדלפיה לפני פתיחת הכנסת, משום שיהיו נציגים מאנגליה וארה"ב שיתעניינו בשני האובייקטים האלה". כעבור שלושה ימים הגיעה תשובה חלקית. מהנדס מחוז ירושלים כתב למזכיר הכנסת כי אינו יודע מתי יועבר הפעמון, "אך זה ייעשה לפני חנוכת המשכן החדש באוגוסט 1966".
חלפו השנים ובכנסת לא ידעו מדוע ההבטחה מעולם לא מומשה. במשך עשרות שנים האירוע נשאר כתעלומה. גם פניות לעיריית ירושלים ולקק"ל לא עזרו. צוות הארכיון לא הצליח לאתר את הסיבות מדוע לא הגיע הפעמון למקום שהוקדש לו לצד המנורה – עד עכשיו.
בהכנות לקראת יום הולדתה ה-74 של הכנסת, היום, חיפשו בארכיון הכנסת חומרים היסטוריים שיוכלו לחשוף סיפורים מרגשים מהימים הראשונים של המשכן. במהלך החיפושים בתיקים נמצאה חליפת מכתבים לא מוכרת מ-1975 שמיד עוררה את סקרנות העובדים.
באחד המכתבים פנה ראש העיר המיתולוגי טדי קולק אל יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו: "הועלה רעיון להקים בלב ירושלים מול טחנת הרוח של השר מונטפיורי גן שייקרא 'גן פעמון החירות'. חשבנו בתחילה לרכוש עותק של הפעמון ואז נזכרנו שבשטח הכנסת נמצא כבר עותק של פעמון זה. אולם משום שהציבור הרחב אינו מרבה לחזות בו, נראה לנו שאין טעם לרכוש פעמון נוסף ולהביאו לירושלים. הנני מבקש שהכנסת תעמיד לרשותנו את הפעמון שנמצא בגן הכנסת".
בהתרגשות רבה ראו בארכיון כי כעבור שבוע בדיוק השיב יו"ר הכנסת ישעיהו: "ברצון רב הנני נותן הסכמתי להצעתך הנ"ל ואשמח אם תימצא צורה מתאימה שתציין כי הפעמון הועמד במקום שהועמד 'על דעת הכנסת' או 'ברשות הכנסת', כדי שנצא ידי חובה כלפי התורמים". הפעמון אכן הועבר למיקומו הנוכחי, אולם ללא שלט שיכול היה להסביר את הופעתו הפתאומית בגן.
מנהלת הארכיון, אינדה נובומינסקי, סיפרה כי במשך שנים הם פנו לטובי המומחים, לארכיון עיריית ירושלים ולציבור הרחב דרך תוכנית רדיו ופרסומים ברשתות כדי לנסות ולהבין כיצד הפעמון נעלם מהכנסת והופיע בגן שהפך כאמור לאחד מסמליה של ירושלים. "בשמחה רבה וכפי שציפינו התשובה הייתה בתיקי הארכיון ההיסטוריים שעדיין לא עברו דיגיטציה. יש עוד תעלומות רבות במשכן וגילוי זה נותן תקווה כי הן ייפתרו".
ראש אגף טקסים ואירועים בכנסת, ליאת שמעוני קוניצקי, הבטיחה כי במהלך אירועי יום ההולדת במשכן יזכו אלפי המבקרים לקרוא במו עיניהם את התכתובת שפתרה את אחת התעלומות המרתקות של הכנסת. "מדובר בגילוי חשוב ומרגש", היא אמרה. "המכתבים המקוריים יוצגו לראשונה לבאי החגיגות בכנסת. הבית הזה, שמספר את סיפורה של המדינה, חוגג 74 שנות דמוקרטיה. ביום הולדת בדרך כלל נהוג לקבל מתנות, אבל כעת אנחנו למדים כיצד העניקה הכנסת את אחת המתנות החשובות ביותר לעיר ירושלים".