בקיץ הקרוב תעבור יחידת הסייבר הצה"לית לנגב, או ליתר דיוק, בית הספר למקצועות המחשב של אגף התקשוב וההגנה בסייבר (בסמ"ח), לפארק ההיי-טק בבאר שבע. חניכי בית הספר ומפקדיו יהיו הסנונית הראשונה במעבר של יחידות הסייבר הצבאיות דרומה.
בצה"ל עושים את כל המאמצים כדי להפיג את החששות של אנשי הקבע מהמעבר לדרום, בתקווה שהמהלך יביא גם לשינוי ההרכב הדמוגרפי של היחידות, וגם יסייע לתושבי העיר. בינתיים, האנשים שפועלים בשטח קצת יותר סקפטיים לגבי ההשפעה הגדולה של המהלך על התושבים.
חיילים ברחובות באר שבע, ולא בגלל המצב הביטחוני
מי שהסתובב בשבועות האחרונים ברחבי באר שבע ראה לא מעט חיילים מאגף התקשוב מסיירים ברחובות העיר ובין המבנים של אוניברסיטת בן גוריון. לא מדובר בתגבור אבטחה בעקבות המצב הביטחוני, אלא בניסיון של הצבא להרגיל את החיילים למקום שהולך להיות בקרוב מאוד הבית החדש שלהם.
עשרות קציני בסמ"ח יעברו ביולי הקרוב לשרת בדרום, יחד עם עוד כ-150 חיילים בשירות חובה ומאות חניכים בקורסים השונים שיתחלפו כל הזמן. מלבד תמריצים שונים ששוקלים באגף עבור אנשי הקבע, הצבא הביא את החיילים, גם אלה שבשירות סדיר, לסיורים מיוחדים בעיר.
"אנחנו מביאים את המפקדים והסגל למה שאנחנו קוראים התיידדות עם העיר והאקוסיסטם שיש כאן, כדי שירגישו יותר בנוח וכדי להפחית חששות", סיפר תת-אלוף עומר דגן, מפקד יחידת לוטם (יחידת הדיגיטל והמידע הצה"לית).
המטרה המרכזית של אותם "סיורי התיידדות", על פי הצבא, היא לגרום לחיילים להתאהב בבאר שבע. רוב המשרתים ביחידות הסייבר הם תושבי המרכז, שמשרתים ליד הבית, וכל העיסוקים שלהם בחיים נמצאים באותו אזור. "היחידות שהם משרתים בהן יושבות במרכז, הרבה מהחברות שאנחנו עובדים איתן נמצאות במרכז, וגם המוסדות האקדמיים שהם לומדים בהם במרכז".
"צריך לבנות נכון את האקוסיסטם הזה של חברה, צבא, אקדמיה ותעשייה, וגם לבנות את האנשים לתוך הדבר הזה", הוסיף תא"ל דגן. "זה לא שיום אחד הם ינחתו כאן ופתאום הכל יהיה בסדר. החששות מאוד גדולים, יש המון אי ודאות, והרעיון הוא לראות שאנחנו עוברים לבאר שבע עם מיטב האנשים".
הקרב על האנשים, בעיקר בתחומי הסייבר והמחשבים, הוא לא פשוט. על פי נתוני עמותת הבוגרים של יחידת לוטם, ברבעון האחרון של השנה שעברה גייסו בוגרי היחידה יותר מחמישה מיליארד דולר בחברות השונות שבהן עבדו. "הבוגרים מאוד מבוקשים בחוץ, כשהם מסתכלים החוצה הם רואים עתיד מזהיר".
בצבא חוששים שהמעבר דרומה, רחוק מהאזור המוכר אליו התרגלו החיילים, יגרום להם לסרב לתפקידים ביחידה, לעזוב את הצבא לאחר השירות הסדיר – וכך הם יאבדו כוח אדם טוב ואיכותי.
הסיורים שנערכו, גם עבור החיילים בשירות החובה, נועדו לרתום את הסגל למהלך של המעבר דרומה, ובעיקר כדי להראות לכלל החיילים והקצינים שאין סיבה לפחד מהמעבר. "המטרה זה לבוא ולראות שזה הולך לקרות, ולראות שזה לא המקום המפחיד הזה ששומעים עליו כ'הדרום'", הסבירה סא"ל ליאת לידבק, מפקדת בסמ"ח.
"אנחנו רוצים לגרום להם להבין שיש פה חיי חברה, שיש פה תעשיית היי-טק, שיש פה אקדמיה ברמה מאוד גבוהה, למרות שאוניברסיטת בן גוריון כבר מוכרת ככזו", הוסיפה.
בין תקווה לספקנות
הסיורים של אנשי התקשוב מגיעים ברקע הקרע בין אוניברסיטת בן גוריון לאגף המודיעין, לאחר שמשרד הביטחון ביקש להוציא למכרז את תוכנית הלימודים של החיל, ואף פנו בנושא לאוניברסיטת תל אביב. זאת למרות שעל פי הסכם ההבנות, בן גוריון אמורים היו לקבל אליהם את חיילי אמ"ן. המשמעות של הצעד שביקש המשרד לעשות היא שהחיילים אולי ישרתו בדרום, אבל מרכז חייהם יישאר במרכז.
וזו אחת הבעיות הגדולות. בחיל התקשוב אמנם נלהבים מעט יותר מהמעבר דרומה, בייחוד לאור העובדה שהם זוכים למיקום מצוין עם שכנים כמו IBM, אלביט, רפאל DELL EMC, אוניברסיטת בן גוריון וחברות היי-טק נוספות. אבל כדי שהדרום, והנגב בפרט, ייהנו מפירות המעבר צריך לגרום לכוח האדם האיכותי להישאר באזור. ואם ב-8200 מושכים כתפיים ולא מתלהבים מהלימודים באוניברסיטת בן גוריון, איזה עתיד יש לכל היתר?
הציפייה שבאר שבע תהפוך ל"בירת הסייבר" לא חדשה. כבר ב-2015 חוקרים מאוניברסיטת ברנדייס וחברת הייעוץ T3 טענו שהעיר תהפוך למוקד טכנולוגי חשוב בשל צמיחת חברות הסייבר שזה. השנים חלפו, וזה עדיין לא קרה.
למרות זאת, ד"ר אסתר לוצאטו, יו"ר העמותה "ישראל למען הנגב" שפועלת למען מעבר צה"ל דרומה, בטוחה שזה עוד יקרה. "ברגע שיש את ההון האנושי, היחידות הצבאיות והאקדמיה, יש אקוסיסטם שהכסף הפרטי מאמין בו ומגיע אליו. אם זה מה שיהיה בנגב, הכסף הפרטי והחברות הרב לאומיות יגיעו".
עד שזה יקרה, לפי ד"ר לוצאטו, גם המעבר עצמו מביא כסף לאזור הנגב. "הפעילות הכלכלית הצפויה בתקופת הפעלת הבסיסים ל-20 שנה היא כ-60 מיליארד שקלים. זה כמו כל התקציב של כל המועצות והעיריות בנגב לשנה, ויצירה של כ-50 אלף מקומות עבודה".
התקציב שהמדינה משקיעה במעבר לנגב הוא עצום, אבל באזור חוששים שהוא יישאר אצל חברות מהמרכז – ולא יגיע לקבלנים ולעובדים בדרום. "אני בראש של תעשיין ולא ראש עיר. להם חשוב המשפחות של העוברים לנגב, אבל צריך לחשוב על הנושא של הבנייה. יש לצה"ל רצון טוב לעזור, אבל איפשהו זה מתפקשש לפעמים", אמר בספק אמיר הדס, יו"ר התאחדות התעשיינים בדרום.
"לצה"ל יש רצון טוב לעזור, אבל איפשהו זה מתפקשש לפעמים"
הזרמת כסף פרטי ותקציבי הענק של המעבר אולי יוסיפו מקומות עבודה באזור, אבל לא ישאירו את החיילים והקצינים בדרום. ההון האנושי מחפש לא רק מקום עבודה, אלא גם סביבה איכותית לגור בה, ומקום שיש מה לעשות בו בערב, אחרי העבודה.
"מעבר התקשוב ו-8200 זה מצוין, זה יכול להרים את הנגב. אבל זה לא מספיק", אמר משה טרבלסי, יו"ר לשכת המסחר בבאר שבע.
"אם אין מה לעשות בנגב אז באים, עובדים והולכים לישון. בלי שום אטרקציה או מקומות בילוי ברמה הלאומית לא יקרה כלום", הוסיף. "באים לעבוד, ובסוף עולים לרכת צפונה, והנגב יישאר כמו שהוא. יהיו בתים, בתים ובתים – בלי פיתוח".
"אם אין מה לעשות בנגב אז באים לעבוד, ובסוף עולים לרכבת צפונה. בלי שום אטרקציה או מקומות בילוי לא יקרה כלום"
בדיוק בנושא הזה עובדים בעיריית באר שבע מול משרדי הממשלה. העירייה מקדמת מול משרד התחבורה תוכנית להקמת רכבת קלה ומסילות מהירות שיגיעו מרכבת צפון ועד לבסיסים השונים שמוקמים ברחבי הנגב.
"האופציה הראשונה היא הקמת מסילה שתביא את חיילי המודיעין עד לשער הבסיס. היא תיקח את המשרתים לבסיס ותחזיר, אף אחד לא ירגיש אותם", סיפרה מהנדסת העיר תמר פוריה. "אבל אם עושים את כל המאמץ של העתקת יחידות ומחנות שלמים לנגב צריך לאפשר שינוי ופיתוח של המרחב האזורי".
לפי התוכנית שמקדמת העירייה מול המשרד, הרכבת הקלה תיקח את החילים לקריית המודיעין, שנבנית לא רחוק מהיישוב הבדואי לקיה, ותעבור בין היתר בעיר העתיקה של באר שבע וביישובים נוספים בנגב.
בנוסף, פועלים בעיר לפיתוח פתרונות דיוק למשרתים באגף התקשוב, ובהמשך גם לאנשי המודיעין, ובין היתר מקדמים מיזמים של התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות בעיר.
"לא חוששים לאבד אנשים במעבר"
ומה אומרים החיילים שיעברו בקרוב מאוד דרומה? המשרתים בבסמ"ח מכירים בעיקר את הפועל באר שבע, אבל פתוחים להכיר את האזור. "באר שבע תמיד נשמעת לי כמו מקום טיפה רחוק", סיפרה אחת החיילות.
לדבריה, "לא באמת ידעתי משהו על האזור, חוץ מזה שיש פה אוניברסיטה וחברות שאני מכירה עברו לגור פה ללימודים. בחודשים האחרונים אני לאט לאט מכירה את הסביבה במהלך הסיורים, ומה שיש פה הפתיע".
"כשאני חושב על באר שבע מיד קופץ לי לראש הפועל באר שבע, היא מושא לגאווה בעיר", סיפר חייל אחר. "בדרך כלל אני יוצא עם חברים באזור פתח תקווה-רעננה-כפר סבא, על באר שבע אני צריך לעשות מחקר. אבל שמעתי שיש מה לעשות פה, ואני בטוח שאגלה את העיר".
"אני חושבת שזה תרבות של חינוך וערכים, ולפעמים צריך להסתכל רגע מעבר ל'מה יוצא לי מזה?'", אמרה סא"ל לידבק. "אני לא חוששת לאבד אנשים במעבר דרומה, אני חושבת שזה יכול לעשות לנו רק טוב. בסוף מדובר באנשים מצוינים שאכפת להם מהמלך הלאומי הזה, והם אפילו רוצים להגיע לכאן. זה לקחת חלק במשהו חדש".