יועמ"שית משרד התקשורת לשעבר בבית המשפט, היום
(צילום: משי בן עמי)
בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את הדיון שנקבע למחר (שלישי) במשפטו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, ונימק זאת בהמתנה לקבלת תשובות בכל הנוגע לתוכנות הרוגלה שהושתלו לכאורה במסגרת התיק. הפרקליטות תגיב לטענות עד מחר ב-14:00, וברביעי השופטים יבחנו את התגובה ויחליטו אם לקיים דיון.
סנגורו של אלוביץ', ז'ק חן, ועורכי הדין האחרים, ביקשו לעכב גם את הדיון היום בעקבות סערת הריגול המשטרתי שנחשפה בכלכליסט. השופטים הסכימו לקיים את העדות של היום - והחליטו כאמור להמתין עם המשך הדיונים.
עורכת הדין יהודית תירוש, ראש צוות התביעה בתיק 4000, אמרה לשופטים כי היחידה החוקרת (הרשות לניירות ערך) מסרה לה כי לא עשתה שום שימוש בתוכנות ריגול בתיק המדובר, וכי הטלפון של פילבר שנתפס ביולי 2017 הוחרם במסגרת צו משטרתי שאותו הציגה לשופטים.
הסנגור חן אמר כי מדובר בצו לא רלוונטי, שכן הוא מאשר "חדירה למחשב" למשך חודש, ובמסגרת חקירה אחרת. תירוש התעקשה שלא נפל פגם בצו.
"הבוקר נפל דבר", אמר חן בהתייחס לחשיפת הריגול המשטרתי אחרי שורת אישי ציבור. "מסתבר שפשטה מגפה של ממש בכל מה שקשור לפעולות בלתי-חוקיות שנעשו בחקירה הזו, ולא רק בה. ככה לא יכול להתנהל משפט של צדק", טען. "אני לא מדבר על הזכות להליך הוגן, אלא על אמון הציבור שמסתכל ושואל את עצמו מה קורה פה. איך יכול להיות שהרכבת ממשיכה לנסוע? ההצגה חייבת להשהות את עצמה עד אשר בית המשפט יקבל נתונים יותר רציניים ובדוקים. לא יכול להיות שהתביעה הכללית אומרת הבוקר 'העד הבא'".
תירוש הוסיפה כי "כולנו רוצים בדיקה מעמיקה ככל הניתן. ביקשנו מהיחידות החוקרות לבדוק את כל הנחקרים בתיקי 1000, 2000 ו-4000, וגם בחקירה על מינוי הילה גרסטל. אין שום טעם שאתן גם דברים חלקיים. הממצאים ראשוניים מראים שלא בוצע שימוש בתשתיות הללו ע"י רשות ניירות ערך".
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן שאלה את התובעת אם יספיקו לבצע בדיקות למאות נחקרים, גם כאלה שלא נכנסו לכתבי האישום - ותירוש השיבה שיכול להיות שכן.
עוד לפני ההחלטה לבטל את הדיון, העידה היום היועצת המשפטית לשעבר במשרד התקשורת, דנה נויפלד, שסיפרה על התנגדותו של המנכ"ל בתקופתה - אבי ברגר - למיזוג של בזק וחברת יס. לפי כתב האישום, נתניהו פעל למנות את איש אמונו - והיום עד המדינה - שלמה פילבר, וזמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד פעל המנכ"ל הנכנס לקידום העסקה.
"פילבר רצה שנסיים את העברת השליטה סמוך לכניסתו לתפקיד", סיפרה נויפלד לשופטים. "זה נעשה בעיצמות גבוהה, והיה טיפול מהיר ורצון לסיים את הטיפול בבקשה של המיזוג בתעדוף גבוה. אני חושבת שזה התבטא במיילים ש'רוצים לסיים עם זה שהשר רוצה לחתום על המסמכים'".
התובעת יהודית תירוש שאלה את נויפלד ידעה על איזשהו תאריך יעד לטיפול בעסקה (ששווה לאלוביץ' מאות מיליוני שקלים, ג"מ) לפני כניסתו של פילבר לתפקיד, והשיבה כי לא היה דד-ליין ספציפי. בפרקליטות, נזכיר, טוענים כי נתניהו זימן את פילבר ללשכתו והנחה אותו לפעול באופן שיטיב עם אלוביץ'. כפועל יוצא של אותה פגישה, נטען בכתב האישום, החל פילבר לפעול באופן נמרץ על-מנת להביא לאישור עסקת בזק-יס בהקדם האפשרי - והעסקה אושרה.
