הרוחות סוערות בעקבות החלטת פרקליט המדינה עמית איסמן להמליץ ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לפתוח בחקירה פלילית נגד הזמר אייל גולן, בחשד להסתה לאלימות נגד תושבי עזה - בעקבות דבריו כי ״צריך למחוק את עזה ולא להשאיר שם בן אדם אחד". אם אכן תיפתח חקירה פלילית נגד הזמר, בצדק או שלא, נשאלת השאלה מדוע חקירה לא נפתחה נגד אנשי ציבור שהתבטאו באופן דומה או אפילו חמור יותר.
מטבע הדברים פתיחה בחקירת משטרה נגד אייל גולן, או נגד הזמר קובי פרץ שהשמיע התבטאויות דומות נגד אוכלוסיית עזה, תציף רגשות קשים מאד בקרב אזרחי המדינה היהודים. ההערכה במערכת המשפטית היא שאם תיפתח חקירה יהיה בכך רק כדי "לקרוץ" לבית הדין הבינלאומי בהאג שהתרעם על כך ששלטונות החוק בישראל מעלימות עין מקריאות הסתה של מנהיגים בישראל - שרים וח"כים. בכל מקרה, קשה יהיה להוכיח אם קריאותיהם של הזמרים לאלימות נגד תושבי עזה עשויות לשכנע ולו אדם אחד לנקוט אלימות כזו.
היום הבהירה הפרקליטות כי חקירה לא נפתחה נגד גולן, אך לא הכחישה שגובשה המלצה. "על רקע טענות שהועלו נגד מדינת ישראל בהליך בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ובהקשרים נוספים, בהם נטען כי פעולות ישראל אינן עומדות בכללי המשפט הבינלאומי, וכי יש לעצור את צה"ל מלהילחם, התבקשה פרקליטות המדינה להכין התייחסות משפטית להתבטאויות של גורמים מדיניים וגורמים משפיעים אחרים בישראל, אגב אירועי 7 באוקטובר. מדובר בהתבטאויות שעלו בדיונים בבית הדין בהאג. ההתייחסות המשפטית לדברים הועברה לפני מספר חודשים אל היועצת המשפטית לממשלה לקראת דיון שהתקיים בהאג״, נמסר.
בכל מקרה, לעומת זמרים כמו אייל גולן, דווקא לשרים בממשלה ולחברי כנסת יש על הנייר יותר השפעה על הציבור ועליהם להתבטא בשיקול דעת. בנובמבר האחרון, לדוגמה, שר המורשת עמיחי אליהו אמר בריאיון לרדיו קול ברמה כי הטלת פצצת אטום על עזה היא "אחת האפשרויות במלחמה״. לא נפתחה חקירה נגדו.
דבריו של אליהו עוררו ביקורת ציבורית והוא כתב בטוויטר כי "ברור לכל בר דעת שהאמירה על אטום היא מטאפורית. אבל בהחלט חייבים תגובה עוצמתית ולא פרופורציונלית לטרור, שתבהיר לנאצים ותומכיהם שטרור אינו כדאי. זו הנוסחה היחידה שהמדינות הדמוקרטיות יכולות להתמודד בעזרתה עם הטרור. במקביל, ברור שמדינת ישראל מחויבת לעשות הכול בכדי להחזיר את החטופים בריאים ושלמים". אליהו הושעה מישיבות ממשלה בעקבות התבטאותו.
כמה שעות לאחר דבריו של השר אליהו, ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית צידד בו כשאמר בריאיון לרדיו גלי ישראל כי "את רצועת עזה צריך לשטח". לא נפתחה חקירה נגדו. "את רצועת עזה צריך לשטח ולכולם יש גזר דין אחד והוא מוות", אמר. "אני חושב שהשר עמיחי אליהו העביר מסר מאוד ברור - את רצועת עזה צריך למחוק מהמפה כדי להעביר מסר לשאר האויבים שלנו. בעזה אין חפים מפשע, לא כל מי שנכנס לאנוס ולטבוח בנו היו חמושים עם סרטי חמאס על המצח, חלקם היו אזרחים. הם נאצים ולנאצים יש גזר דין אחד - מוות".
לח"כ ניסים ואטורי מהליכוד היו שלל התבטאויות באשר לרצועת עזה, חלקן אף מופיעים בכתב התביעה הדרום-אפריקנית לבית הדין בהאג. בריאיון לרדיו קול ברמה, למשל, אמר ואטורי: "צריך לשרוף את עזה. לא נשארו שם חפים מפשע, צריך לחסל את מי שנשאר". בציוץ בטוויטר אחרי 7 באוקטובר כתב ואטורי: "עכשיו כולנו במטרה אחת משותפת - מחיקת רצועת עזה מעל פני האדמה". חקירה לא נפתחה נגדו.
ח"כ משה סעדה מהליכוד אמר בין השאר בריאיון כי "כמו שברור לכולם היום שהימין צדק בעניין הפלסטיני, היום זה פשוט – אתה הולך לכל מקום, אומרים לך 'תשמיד אותם'. בקיבוצים אומרים לך 'תשמיד אותם', חבריי לפרקליטות, שנלחמו איתי בעניינים הפוליטיים, בוויכוחים, אומרים לי 'משה, ברור שצריך להשמיד את כל העזתים', ואלה אמירות שמעולם לא שמעתי". אחר כך כתב סעדה כי פרסום דבריו "הוצאו מקונטקסט בחוסר יושרה, ומי שצפה בריאיון יכול לשמוע שאמרתי שוב ושוב שיש להשמיד את החמאס". חקירה לא נפתחה.
יש לציין כי בינואר היועמ"שית ופרקליט המדינה הודיעו כי גורמי אכיפת החוק בוחנים התבטאויות וקריאות לפגיעה מכוונת באזרחים בלתי מעורבים, והזהירו כי הן עלולות להוות עבירות פליליות - לרבות עבירות הסתה. זאת על אף שלחברי הכנסת יש חסינות נרחבת מפני העמדה לדין בכל הקשור לחופש הביטוי.
חקירה אמיתית לא נפתחה, וגורמים פוליטיים העריכו כבר אז כי האיום המרומז נועד להרתיע חברי כנסת אשר מרבים להתבטא באופן קשה נגד חמאס. החשש, כך על פי אותם גורמים, הוא שהתובעים והשופטים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ינצלו את הביטויים הללו על מנת להוכיח כי ישראל מבצעת פשעים בהשראת מנהיגים פוליטיים - דבר שהם אכן עשו.
בהודעת פרקליט המדינה והיועמ״שית נכתב אז: "מדינת ישראל, ובכלל זאת גופי הביטחון, מחויבים לפעול לפי עקרונות הדין הבין-לאומי ודיני הלחימה. התבטאויות שיש בהן כדי לקרוא, בין היתר, לפגיעה מכוונת באזרחים בלתי מעורבים, נוגדות את המדיניות הנוהגת ועלולות להוות עבירות פליליות, לרבות עבירות הסתה. בימים אלה מצויים מספר מקרים בבחינה של גורמי אכיפת החוק".
בן גביר, סמוטריץ' - וירון לונדון
גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא חסך במילים על עזה מתחילת המלחמה. כך, למשל, הוא אמר בצעדה בשדרות למען התנחלות מחדש ברצועת עזה כי "כדי שהבעיה לא תחזור, צריך לעשות שני דברים - לחזור לרצועת עזה ולעודד עזיבה מרצון של התושבים בעזה. זה מוסרי, רציונלי והומניטרי". הוא הוסיף: "אני מתבייש שאני היחיד בקבינט שהצבעתי נגד העברת המשלוחים לעזה דרך כרם שלום. רוצים הומניטרי? תחזירו את החטופים". חקירה לא נפתחה נגדו.
לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' היו שלל התטאויות גם כן, ורק לאחרונה הוא אמר בריאיון כי ישראל מכניסה סיוע לרצועת עזה כי "אין ברירה" ו"אולי מוסרי להרעיב שני מיליון עזתים" - ודבריו עוררו סערה בעולם. חקירה לא נפתחה.
גם חברות הכנסת טלי גוטליב, גלית דיסטל-אטבריאן וקטי שטרית התבטאו בצורה דומה, ולא נפתחה חקירה בעניינן. גוטליב, למשל, צייצה: "'שיישרף לכם הכפר'!! כן, כן, מבחינתי אחלה מורל לאחל לעזה להימחק ולעלות באש. אמרתי לא פעם - נקמה היא ערך. כמעט כבשו את קיבוצי הדרום, שחטו, אנסו, ערפו ראשים ועקרו עיניים. אז שיישרף להם הכפר".
ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן צייצה אחרי שצפתה בסרט הזוועות של דובר צה"ל: "כל בדל של התקוטטות פנימית הוא בזבוז אנרגיה משוגע ומטופש להחריד. תשקיעו את האנרגיה בדבר אחד - מחיקת כל עזה מעל פני האדמה. שהמפלצות העזתיות יטוסו אל הגדר הדרומית וינוסו למצרים - או שימותו, וימותו ברע. עזה צריכה להימחק".
ח"כ קטי שטרית מהליכוד אמרה בריאיון לערוץ 14: "השתמשו הרבה פעמים במילה ׳נקמה׳. אני קוראת לזה צדק. אנחנו צריכים לעשות צדק. בצדק צריך להיעשות בצורה כזו - לחרוש. החמאס זה לא ארגון, החמאס זו תנועה שמחנכת דורות לשנאה. ברמה האישית - אני משטחת את עזה, אין לי סנטימנטים".
ואם בכל זאת נשארים בעולם התרבות, גם איש התקשורת ירון לונדון אמר בתחיל המלחמה כי "יש לשטח את עזה, גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע" - וחקירה נגדו לא נפתחה. "האמת היא שאני אמרתי 'לשטח את עזה', אולי לא בדיוק במילים האלה, גם לפני 10 שנים, ואז אנשי השמאל נזפו בי", אמר לונדון בריאיון לאתר וואלה. "אבל ברגע שנסוגנו משם, ותושבי עזה בבחירות דמוקרטיות בחרו בחמאס ולא בפתח, האחריות על התנהגותם של הכוחות המזוינים בתוך הרצועה עזה נופלת על האוכלוסייה ועל השלטונות שלהם".
"אפס סובלנות״ כלפי הסתה מצד ערבים-ישראלים, אפילו לא כתב אישום אחד נגד יהודים
אכיפת החוק בקשר להסתה לאלימות בקרב אזרחי ישראל מאז החלה המלחמה אינה שוויונית. מול קרוב ל-200 חקירות וכתבי אישום שהוגשו נגד ערבים-ישראלים בעבירות של הסתה לאלימות, לא הוגש ולו אחד נגד אזרחים יהודים. מצד שני, בעת אירוע טבח, מלחמה ואבל כבד השורר במדינה, הדם רותח ואנשים מוציאים את מררתם בקריאות לנקיטת אלימות משני הצדדים.
מתחילת המלחמה הודיע פרקליט המדינה עמית איסמן על מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי מסיתים, בכך ביקש להרתיע את הציבור הערבי-ישראלי מפני הצטרפות למעגל הטרור - בדיבור ואפילו במעשה. בהרצאה שנשא לאחרונה בחיפה בנושא חופש הביטוי בזמן מלחמה, הצהיר איסמן: "בפרקליטות המדינה טיפלנו ונמשיך לטפל בכל התיקים, בכל החשודים, מכל המגזרים ובכל העבירות בצורה מקצועית ישרה, הגונה ושוויונית. ההחלטות בכל תיק ותיק יתקבלו בהסתמך על הראיות ועליהן בלבד. החלטותינו ושיקול דעתנו המקצועי לא יושפעו בשום צורה שהיא. פרקליטות המדינה בראשותי תמשיך לפעול בכל דרך על מנת לשמור על האינטרס הציבורי".
דבריו של איסמן התמקדו בעיקר בחופש ביטוי וחופש המחאה, והוא הצהיר כי אלו נמצאים בלב ליבו של האינטרס הציבורי במדינה דמוקרטית. "חופש הביטוי וחופש המחאה הם נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית, ושמירה עליהם הוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה", אמר. "על מערכת אכיפת החוק כולה מוטלת החובה להבטיח את זכותו של הפרט להביע את עצמו ובכלל זה את זכותו למחות כנגד השלטון. המתח שבין חופש הביטוי וחופש המחאה של האזרח לבין חובתה של המשטרה ורצונה לשמור על הסדר הציבורי אינו חדש. הוא אפיין מחאות והפגנות במשך כל השנים והוא מלווה את הציבוריות הישראלית מאז ומעולם.
"מטבע הדברים, המתח הזה הולך ומתעצם בעיתות משבר, מקום בו הציבור מרגיש שזוהי הדרך הדמוקרטית היחידה העומדת לרשותו להביע את מחאתו נגד התנהלות השלטון ומעשיו כפי שהוא תופס אותם. דווקא בעת הזו, דווקא בעת משבר, דווקא בזמנים בהם הלחץ והמתח אותו חווים כולם הוא כל כך גבוה - אזרחים ושוטרים כאחד - יש חשיבות רבה לאיפוק, סובלנות והכלה מצידה של משטרת ישראל כלפי המוחים באשר הם מהצד האחד, והבנה של המוחים לסיטואציה המורכבת והקשה לא פעם בה נמצאים אנשי משטרת ישראל בעודם מבקשים למלא את חובתם לשמור על הסדר הציבורי מהצד השני".
לדבריו, ההחלטה בתיקי הסתה ומחאה תיעשה אך ורק על פי הראיות ועל פי הכללים ונקודות האיזון בין האינטרסים השונים, כפי שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, שניתן לומר ששינתה את נקודת האיזון האמורה: "מצד אחד, הרצון לאפשר לכל אזרח להביא את עצמו לידי ביטוי, ומהצד השני, זיהוי אותם מקרים חריגים בהם חופש הביטוי חוצה את הקו והופך להסתה, הסתה המסכנת את כולנו".