ראש העיר אריאל בזירת הפיגוע
(צילום: נדב אבס)
אחרי השקט היחסי בשנים האחרונות, שלוותם של תושבי אריאל הופרה עם הפיגוע הרצחני בכניסה לעיר, שבו נרצח מאבטח שגונן בגופו על בת זוגו שעבדה לצדו. בעמוד הפייסבוק של העירייה כעסו התושבים על מערך האבטחה הדליל לדבריהם, ודרשו להציב שערים חשמליים ולמגן את עמדות האבטחה בצורה טובה יותר.
ראש העיר אלי שבירו אמר אתמול ל-ynet כי "אנחנו סומכים על כוחות הביטחון שיתפסו את אותם מרצחים שעשו את הפעולה נפשעת הזאת. אף אחד לא יעצור אותנו, אנחנו נמצאים כאן ואנחנו נמשיך להיות כאן".
תושבים בעיר אף חששו לצאת היום מביתם מחשש לפיגוע נוסף. "סגרתי את כל החלונות בבית, זה מפחיד ומלחיץ כשזה מגיע לפתח הבית שלך", סיפרה ל-ynet תושבת העיר מיטל יונג'ק (33), ילידת העיר שמגדלת בה את שלושת ילדיה. "אפשר היה למנוע את הפיגוע אם היה פה שער ועמדה סגורה, כמו ביישובים הסמוכים", טענה יונג'ק. "השער היום הוא כמו של חניון, לא עוצרים כל אחד והמאבטחים הם כמו ברווזים במטווח. אם המבנה היה סגור והיו עושים תשאול קצר לכל רכב בלילה, גם אם זה יוצר עומסים, יכול להיות שהיה נמנע פה אסון".
לדבריה, כבר שנים שלא היה מקרה דומה באריאל. "כשהייתי ילדה, לפני 15 שנה, היה יותר מלחיץ בתקופת האינתיפאדה. במקרים רבים נסענו בשיירות. היה גם את הפיגוע בכניסה ליישוב לפני שנה - אבל זה אף פעם לא התקרב לגבולות שלנו", אמרה.
יונג'ק מתעקשת כי הכתובת הייתה על הקיר: "אם נותנים לפלסטינים לנסוע איתנו באוטובוסים - זו שאננות", טענה. "כולם התריעו וכולם פחדו. התושבים חוששים כל הזמן מפיגועים באוטובוסים ומחטיפת נשק מחיילים".
הבוקר התלבטה יונג'ק אם לצאת לסיבוב עם הילדים והמשפחה, ובסופו של דבר החליטה להמתין לתפיסת המחבלים. "מצד שני צריך להמשיך את החיים ולא לתת להם לעצור אותנו", אמרה. "יש חשש שזה יגרור עוד גל פיגועים, אנחנו מכירים את האוכלוסייה הזאת. ברגע שהם רואים שזה מצליח פעם אחת, הם מנסים שוב ושוב. הם כל הזמן בוחנים את הגבולות".
חברת מועצת העיר קרן קופלר ברקו (47) הודתה שלא הצליחה להירדם כל הלילה. "זה לא רק מתוך פחד, אלא מתוך הזדהות עם הרצח המזעזע שקרה לנו בכניסה לעיר", סיפרה. "מעולם לא הייתה סיטואציה כזאת אצלנו, אני מקווה שהרוצחים האלה ייענשו. כל מרצח ומחבל שלוקח את חייו של מישהו אחר צריך לשלם על זה - ולא במאסר. עין תחת עין. גם המחבלים האלה לא יהרסו את המרקם כאן, לא ניתן להם לחבל בפרנסתם של הפלסטינים שמגיעים לכאן כדי לפרנס את משפחותיהם".
בניגוד לדבריה של יונג'ק, קופלר ברקו מאמינה שלא היה ניתן למנוע את הפיגוע. "אולי אם היה ביתן משוריין יותר שאפשר לשבת בו אפשר היה להימנע מכך. היום אי אפשר לסגור שם את הדלת כי אין אוויר", אמרה חברת מועצת העיר שגם הזמינה את תושבי אריאל להגיע לזירת הפיגוע ולהדליק נר לזכר המאבטח. "מאמינה שנפיק את הלקחים מהמקרה הזה ונדע איך לסדר את מערך האבטחה. נדאג שיופקו הלקחים מול כל הגורמים הממונים בעיר".
מורדי גלאם, (58) בעל בית ספר לג'ו ג'יטסו שמתגורר באריאל קרוב ל-30 שנים, טען שבאריאל יש לא מעט אירועים ביטחוניים שלא מתפרסמים. "היה את פיגוע הסכינים בכיכר הגדולה כשדקרו מורה. זה לא שאין אירועים ביטחוניים, יש כל הזמן בקבוקי תבערה ואבנים שנזרקות, זה פשוט לא מתוקשר כמו בתל אביב".
גלאם חזר על כך שגם גל הטרור לא יעצור את התושבים: "אף אחד לא יוציא אותנו מפה. אנחנו פה לתמיד", אמר. "אני מניח שזה יפר את השלווה לתקופה הקרובה, אבל אחרי זה אנשים יחזרו לשגרה, זה טבעו של אדם". הוא טען כי רבים ממכריו מאשימים את ראש העיר ואת הממונים על הביטחון על אף שהמחבלים הגיעו עם רכב בעל לוחית רישוי צהובה: "גם אם מקרה כזה ישוב, תפקיד המאבטח זה לקבל את הכדור ראשון. אולי כדאי לספק להם אפודים קרמיים כדי שהכדור לא יחדור ויהרוג אותם".
המצוד נמשך: צה"ל הטיל כתר על סלפית
משעות הבוקר צה"ל מכתר את העיירה הפלסטינית סלפית הסמוכה לאריאל בעקבות הפיגוע. כוחות הביטחון בודקים את כל הנכנסים והיוצאים מהעיירה כדי להתקדם בחיפושים אחריהם. זמן קצר לפני כן אותר רכבם של המחבלים כשהוא שרוף ונטוש בשטח פתוח בין הכפרים ת'ולת וסניריא.
מתחקיר ראשוני של הפיגוע שנערך באוגדת איו"ש עלה כי שני המחבלים החמושים ברובי קרל גוסטב הגיעו לעמדה, ירו עליה - ואז יצאו מהרכב וירו במאבטח מטווח אפס. המאבטח הגן בגופו על בת זוגו שהייתה שותפתו לעמדה וספג את הקליעים שנורו. ככל הנראה נורו לפחות עשרה קליעים על העמדה, כשהמאבטח ספג לא פחות משלושה. אחד המחבלים חזר לרכב, ביצע סיבוב פרסה ואסף את המחבל השני, שחיכה לו בצד השני של הכביש.
הדיווח על הירי התקבל בשעה 23:19 במוקד של מרחב ירקון במד"א. הפרמדיק תומר פיין שהגיע לזירה אמר כי המאבטח היה מחוסר הכרה, ללא נשימה ודופק. "ביצענו בדיקות רפואיות, הוא היה ללא סימני חיים ונאלצנו לקבוע את מותו", אמר. לפי תיעוד מהאזור, המחבלים לא נכנסו לאריאל עצמה אלא נמלטו כנראה לכפר סמוך. הם הגיעו לכניסה לעיר ברכב מסוג סוזוקי עם לוחית זיהוי צהובה - שכנראה הייתה שייכת בעבר לרכב מסוג מאזדה שהורד מהכביש.
ראש העיר אריאל, אלי שבירו, אמר אמש כי "אנחנו סומכים על כוחות הביטחון שיתפסו את אותם מרצחים שעשו את הפעולה הנפשעת הזאת. אף אחד לא יעצור אותנו, אנחנו נמצאים כאן ואנחנו נמשיך להיות כאן. אנחנו נתפתח ולא יעזור לאף אחד שום דבר". שבירו ציין כי האגף לשירותים חברתיים בעירייה פועל מול משפחת המאבטח וזמין לתושבי העיר.
מפקד אוגדת איו"ש תא"ל אבי בלוט אמר כי הפיגוע קרה בגזרה שנמצאת באחריות צה"ל - שיפיק לקחים למקרים הבאים. "אנחנו אחרי פיגוע קשה מאוד, ועושים כל שביכולותינו כדי להגיע למחבלים ואני מבטיח שנסגור עליהם את המעגל", אמר בלוט.
אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס כינס הערכת מצב עם תא"ל בלוט, שב"כ ומשטרה, והחליט להקפיץ לאזור את לוחמי חטיבת הקומנדו, סיירת צנחנים, יחידת עוקץ, יחידת מרעול (המתמחה באיתור בני אדם על בסיס ניתוח בשטח, שאנשיה השתתפו בעבר גם בסריקות אחר המחבלים שברחו מכלא גלבוע) בנוסף לכוחות שכבר היו בשטח כדי לסרוק כבישים בהתאם למידע המודיעיני שהתקבל משב"כ.
בחמאס בירכו על הפיגוע ואמרו כי "אריאל נבנתה על אדמותינו הכבושות בסלפית. הפיגוע הזה ופעולות ההתנגדות המתמשכות מפיגים את אשליותיהם של אלה שחשבו שמעשיהם של המתנחלים ופשעיהם היומיומיים נגד עמנו, ארצנו ומקומותינו הקדושים יישארו ללא מחיר וללא תגובה מההתנגדות". במקביל, הופץ סרטון שמהימנותו טרם התבררה, ובו רעול פנים במדי צבא מקבל אחריות על הפיגוע מטעם גדודי חללי אל-אקצא של פתח.
